בזמנו שהיתה העצרת הגדולה בירושלים אני זוכר שהיה נידון האם יש לברך חכם הרזים, או לא. ועיקר הספק הוא האם סגי שהאדם "נמצא" בתוך קהל של ששים ריבוא, או דבעי ש"יראה" את כל הששים ריבוא.
והשאלה ניצבת ועומדת גם לגבי היום.
מישהו יודע עוד בעניין?
לכאורה אם נימא דסגי בזה שהאדם "נמצא" בתוך קהל כזה, יוקשה אם כן אין לדבר סוף, שהרי הנמצא בעיר גדולה המכילה כמות זו, יברך? אז מה ההגדרה, שאין הפסק של ד' אמות בין אחד לשני?...
והשאלה ניצבת ועומדת גם לגבי היום.
מישהו יודע עוד בעניין?
לכאורה אם נימא דסגי בזה שהאדם "נמצא" בתוך קהל כזה, יוקשה אם כן אין לדבר סוף, שהרי הנמצא בעיר גדולה המכילה כמות זו, יברך? אז מה ההגדרה, שאין הפסק של ד' אמות בין אחד לשני?...
