ברכת יראו עינינו

[איש הישראלי]

מה החילוק בין פסוקי ושמרו שנאמרים בין
ברכת השכיבנו לקדיש ובין ברכת יראו עינינו
שברוב המקומות באר"י נוהגים שלא לאומרה?

 

[Gavriel Ohana]

ראה ילקו"י שבת א כרך ב ס רס"ז

 

[איש הישראלי]

ייש"כ
אבל לא מצאתי בדברים תשובה לשאלתי

 

[Gavriel Ohana]

אם כוונתך למדוע לא אומרים יראו עינינו באר"י לעומת פסוקי השכיבנו
ראה ש"ע ס רל"ו ב' והטעם בב"י סימן רל"ו

 

[יצחק משען]

מה החילוק בין פסוקי ושמרו שנאמרים בין
ברכת השכיבנו לקדיש ובין ברכת יראו עינינו
שברוב המקומות באר"י נוהגים שלא לאומרה?

כמדומני שההתנגדות ליראו עינינו זה בגלל שיש בה חתימה עם שם ומלכות ולא בגלל ההפסק
והמרוקאים במגדל העמק אומרים ברכה זו בהרבה הזדמנויות, יש בכל מוצ"ש, ויש בליל ר"ח, ויש גם בזמני שמחה
ואני זוכר שיש דיון ע"ז בשו"ת ש"ש

 

[איש הישראלי]

כמדומני שההתנגדות ליראו עינינו זה בגלל שיש בה חתימה עם שם ומלכות ולא בגלל ההפסק
והמרוקאים במגדל העמק אומרים ברכה זו בהרבה הזדמנויות, יש בכל מוצ"ש, ויש בליל ר"ח, ויש גם בזמני שמחה
ואני זוכר שיש דיון ע"ז בשו"ת ש"ש

רק במוצ"ש זה לא הפסק?

 

[ראובן יוסף מיארה]

השכיבנו הוא תפילה אריכתא כמבואר בגמרא ברכות. משא"כ השכיבנו נתקן להאריך את התפילה מפני שלא יבואו לסכנה, וממילא כבר מזמן הראשונים פשט המנהג שלא לאמרה לחוש להפסק ולברכה שאי"צ, ולכן כיון שפשט המנהג לחוש לזה אין לשנות.
וראה בכה"ח (סי' רלו או' יב) שסיכם את העניין: שכתב עמ"ש מרן השו"ע "ואף הנוהגים לומר י"ח פסוקים" בזה"ל: לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותיקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפילת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון, ומכל מקום אין להפסיק בדברים אחרים ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאומרם, (טור) וכתב בית יוסף דגם הרשב"א כתב בשם התוספות שרבינו שמואל לא היה אומרם כל עיקר יעו"ש. וכן כתב הכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף דמנהג הספרדים בקושטא ותירי"א שאין לאומרם לא בחול ולא בשבת יעו"ש. וכן נראה מדברי האר"י ז"ל שאין לאומרם, עכ"ל. וכן המנהג ברוב ככל תפוצות ישראל.