היום מרן שליט"א סיפר לי בערגה על הקשר החם שהיה לו עם הגאון רבי משה לוי, ואמר ששררה ביניהם אהבה וידידות גדולה (ואגב, אתמול קבלתי שיחת טלפון מאחד מבאי ביתו של הגר"מ לוי שהעיד בשם בנו של הגר"מ, שאמר כמה אהבה אביו היה רוחש למרן שליט"א, אמר עוד דברים על הצד שכנגד נגד. ואכ"מ).
וביני וביני מרן שליט"א סיפר, שבאחד הפעמים (כמדומני בהנחת אבן הפינה אצל הגר"ש לוי) הזמינו אותו וגם את הרב משה לוי לדבר. וכשמרן שליט"א ניגש לדבר, הגר"מ לוי אמר לו, מחילה, אני רוצה לדבר לפני כבודו, כי אני ממהר לעוד שיעור. ומרן שליט"א כמובן הסכים לו, ואז דיבר ממש בקצרה, ובריש דבריו פתח בשבחו של הרב שליט"א, ובייחוד בשבח סדרת הספרים ילקוט יוסף שיש בהם מלא בקיאות ועיון, ואמר שהרב שליט"א זכה לסייעתא דשמיא מיוחדת שרבים לא זכו לה, שספריו התקבלו בכל העולם, וכו' וכו', וכשסיים לדבר, ומרן שליט"א ניגש לדבר, אמר לו הגר"מ לוי, אני נשאר לשמוע את הרב, באמת אין לי שום שיעור, רק רציתי למצוא תירוץ למה לדבר לפני הרב, כי היה חשוב לי שהרב ישמע מה אני אומר על ספריו.
ומרן שליט"א סיפר לי עוד (ועוד חז"ל) על האהבה שגם הוא רחש לגר"מ לוי. והוסיף ואמר המחלוקת שלי איתו זה רק בענייני הלכה, שלדעתי הוא לא צודק בחלק מהפסקים.
