מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו ב)
בפירוש הריב"א עה"ת כאן, כתב בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. וכתב שבזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא בירושלים, אלא ודאי אין צריך להביא מכולם אלא מאחד מהם, וזהו שפירש רש"י וז"ל "הגדתי היום, פעם אחת בשנה ולא שתים", עכ"ל.
ובפירוש הרא"ם כאן הביא דברי ר"ת מאורליינש הנ"ל, וכתב "ואיני מאמין שיצא זה מפיו", שהרי בתוספתא ביכורים פ"ב מבואר שאם מביא ביכורים מכל שבעת המינים צריך להביא כל מין בכלי בפני עצמו, ואם הביאן בכלי אחד צריך שלא לערבן, עי"ש. מבואר שכל שבעת המינים חייבים.
ולכאורה קושייתו צ"ב, דהא ודאי אע"פ שאינו מחוייב להביא ביכורים מכל המינים, מ"מ אם ירצה יכול להביא מלכתחילה מכולם, דלא גרע ממה שיכול לעשות כל שדהו ביכורים מאותו המין, וא"כ גם אי נימא דכל המינים הם חד חיוב ומין פוטר את שאינו מינו, מ"מ אם רצה להביא מכל מין רשאי, כמו שיכול להרבות מאותו המין, ובהכי איירי הירושלמי הנ"ל איך יעשה כשרוצה להביא מז' המינים.
ואפשר דקושיית הרא"ם היא ממה שצריך להביא כל מין בכלי בפ"ע, או כשמביאם בכלי אחד שלא יהיו מעורבים, ומבואר דכל חדא מינייהו הוא חיוב בפ"ע, דאם הכל חדא ביכורים למה לא יביאם בכלי אחד ומעורבים, ועי' בלשון הרא"ם שם שלכאו' משמע כן קצת. ולדעת הריב"א הנ"ל י"ל דהוי רק משום נוי מצוה, דכך הוא נאה טפי. ושוב ראיתי בספר שמע שלמה (למהר"ש אלגאזי זצ"ל) בפרשתינו, שכתב על דברי הרא"ם וז"ל "איני יודע מה היא ראיה, דאימא אם הביא ממין אחר יצא, אלא שאם רצה להפריש מכל שבעת המינים צריך ז' כלים להידור המצוה", עכ"ל. ונראה שכוונתו למ"ש.
ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו ב)
בפירוש הריב"א עה"ת כאן, כתב בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. וכתב שבזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא בירושלים, אלא ודאי אין צריך להביא מכולם אלא מאחד מהם, וזהו שפירש רש"י וז"ל "הגדתי היום, פעם אחת בשנה ולא שתים", עכ"ל.
ובפירוש הרא"ם כאן הביא דברי ר"ת מאורליינש הנ"ל, וכתב "ואיני מאמין שיצא זה מפיו", שהרי בתוספתא ביכורים פ"ב מבואר שאם מביא ביכורים מכל שבעת המינים צריך להביא כל מין בכלי בפני עצמו, ואם הביאן בכלי אחד צריך שלא לערבן, עי"ש. מבואר שכל שבעת המינים חייבים.
ולכאורה קושייתו צ"ב, דהא ודאי אע"פ שאינו מחוייב להביא ביכורים מכל המינים, מ"מ אם ירצה יכול להביא מלכתחילה מכולם, דלא גרע ממה שיכול לעשות כל שדהו ביכורים מאותו המין, וא"כ גם אי נימא דכל המינים הם חד חיוב ומין פוטר את שאינו מינו, מ"מ אם רצה להביא מכל מין רשאי, כמו שיכול להרבות מאותו המין, ובהכי איירי הירושלמי הנ"ל איך יעשה כשרוצה להביא מז' המינים.
ואפשר דקושיית הרא"ם היא ממה שצריך להביא כל מין בכלי בפ"ע, או כשמביאם בכלי אחד שלא יהיו מעורבים, ומבואר דכל חדא מינייהו הוא חיוב בפ"ע, דאם הכל חדא ביכורים למה לא יביאם בכלי אחד ומעורבים, ועי' בלשון הרא"ם שם שלכאו' משמע כן קצת. ולדעת הריב"א הנ"ל י"ל דהוי רק משום נוי מצוה, דכך הוא נאה טפי. ושוב ראיתי בספר שמע שלמה (למהר"ש אלגאזי זצ"ל) בפרשתינו, שכתב על דברי הרא"ם וז"ל "איני יודע מה היא ראיה, דאימא אם הביא ממין אחר יצא, אלא שאם רצה להפריש מכל שבעת המינים צריך ז' כלים להידור המצוה", עכ"ל. ונראה שכוונתו למ"ש.
◆ ◆ ◆
עוד נראה ליישב בהקדם ביאור דברי ר"ת מאורליינש, דאין הביאור דמין אחד פוטר את כל המינים משום דאין חילוקי מינים בביכורים, דזה ודאי דכל מין חייב בפני עצמו והפרשה ממין אחד אינה באה על שאר המינים, כמו בתרומה דהפרשה ממין על שאינו מינו אינה מועילה, אלא דאיכא גזה"כ דהגדתי היום שפעם אחת מביאין ולא ב' פעמים, ופטור זה חל בהבאה, דלאחר שכבר הביא ממין אחד שוב אינו יכול להביא עוד, אבל קודם ההבאה באמת איכא חיוב בכל מין ומין, ואם עדיין לא הביא ממין הראשון עד שביכר מין השני צריך להביא דוקא מב' המינים. ולפי"ז מיושב היטב קושיית הרא"ם הנ"ל, דאם ביכרו כמה מינים קודם שהביא מהמין הראשון, חייב להביא מכולן, וצריך ג"כ לבוא בכל כלי וכלי, דבאמת כל מין הוא חיוב בפני עצמו.
וכ"כ בדרך אמונה (ציון ההלכה ביכורים פ"ב ס"ק כ"ט) בדעת ר"ת מאורליינש, וז"ל "ויתכן דגם הוא מודה שאם ביכר מכמה מינין כשהולך חייב להביא מכולן, רק שאם לא ביכר אלא מין אחד אין צריך להמתין לשאר, אלא מביא מין זה ואח"כ כשיבכרו השאר אין חייב שוב להביא". וכ"כ במנחת סולת במצוה צ"א בדעתו, דבאמת אם נתבכרו כולם ביחד מחויב להביא מכולם, אך בכהג שנתבכר מין אחד והביאו לבית המקדש, ואח"כ נתבכר מין אחר, אין צריך להביאו [ואפשר שגם אם נתבכרו כמה יחד ונתחייב להביאן והוא לא עשה כן אלא הביא מאחד מהם פקע החיוב מהשאר, אך לכתחילה היה חייב להביא מכולן, ועיקר הסברא היא שהפטור חל בהבאה].
◆ ◆ ◆
והנה בספר נחלת יעקב (הקדמון) כאן הקשה ממתני' מפורשת בביכורים, הרי שהביא ממין אחד וקרא וחזר והביא ממין אחר אינו קורא, מבואר דצריך להביא מכל מין, ורק אינו קורא. ובדרך אמונה בביאור ההלכה שם וכן במנחת סולת שם, כתבו די"ל דאינו חייב להביא, ומ"מ אם ירצה יביא בתורת רשות, ובדרך אמונה שם סיים דצ"ב מנלן דין הבאת ביכורים רשות.
ונראה לומר לפי מה שנתבאר, דבאמת אין הפרשה של מין אחד על מין אחר מועילה, והפטור הוא רק מגזה"כ דאין שייך ב' הבאות בשנה אחת, והנה בכה"ג מצינו ברמב"ם ביכורים פ"ד ה"ו, שאם הפריש ביכורים ומכר שדהו, הביכורים של המוכר פוטרים את הלוקח מלהביא, ומ"מ אם ירצה הלוקח יכול להביא בתורת רשות, והרי התם הפטור הוא משום דפעם אחת הוא מביא ולא ב' פעמים, וחזינן דמ"מ יכול להביא בתורת רשות, א"כ הכא נמי דהוי מהך פטורא יכול להביא בתורת רשות.