וחג האסיף תקופת השנה (לד כב)
איתא בילקוט שמעוני (רמז תשפ"ב), אמר רבי לוי, בכל חודש וחודש ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד, בניסן נתן להם פסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול, ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול, ובא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכפורים והחג, ע"כ.
ובספר קנה חכמה (ריש דרוש י"ד, דרוש לסוכות, הובא בעלים לתרופה תש"פ) הביא לפרש שלפי המדרש בתמוז אב ואלול היה צריך להיות ר"ה יו"כ וסוכות. ולפי זה יש לפרש לשון הפסוק בפר' משפטים וחג האסיף "בצאת השנה", שזה נאמר קודם חטא העגל, שחג הסוכות היה צריך להיות בסוף השנה. ולאחר שחטאו בעגל נדחה לתשרי, ולכן לשון הפסוק בפרשתינו "תקופת השנה", דהיינו כשהשנה מתחילה מחדש, עכ"ד.
ובר"ה יג. מבואר שהפסוק בפר' משפטים קאי על תשרי, גם העירוני מלשון התרגום שבשני המקומות תרגם "במפקא דשתא". וצריך לומר ששבעים פנים לתורה, או שהתורה רמזה גם למה שהיה צריך להיות וגם למה שבפועל אחר שחטאו, ודו"ק בדברי המשך חכמה במה שכתב על המשך הגמ' שם. ועי' שם בדף ז. שגם באלול יש קצת אסיף.
איתא בילקוט שמעוני (רמז תשפ"ב), אמר רבי לוי, בכל חודש וחודש ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד, בניסן נתן להם פסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול, ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול, ובא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכפורים והחג, ע"כ.
ובספר קנה חכמה (ריש דרוש י"ד, דרוש לסוכות, הובא בעלים לתרופה תש"פ) הביא לפרש שלפי המדרש בתמוז אב ואלול היה צריך להיות ר"ה יו"כ וסוכות. ולפי זה יש לפרש לשון הפסוק בפר' משפטים וחג האסיף "בצאת השנה", שזה נאמר קודם חטא העגל, שחג הסוכות היה צריך להיות בסוף השנה. ולאחר שחטאו בעגל נדחה לתשרי, ולכן לשון הפסוק בפרשתינו "תקופת השנה", דהיינו כשהשנה מתחילה מחדש, עכ"ד.
ובר"ה יג. מבואר שהפסוק בפר' משפטים קאי על תשרי, גם העירוני מלשון התרגום שבשני המקומות תרגם "במפקא דשתא". וצריך לומר ששבעים פנים לתורה, או שהתורה רמזה גם למה שהיה צריך להיות וגם למה שבפועל אחר שחטאו, ודו"ק בדברי המשך חכמה במה שכתב על המשך הגמ' שם. ועי' שם בדף ז. שגם באלול יש קצת אסיף.
