היינו שמחים אם @הרב שמעון ללוש יאיר את עינינו מה טעם ההיתר. וכן לגבי הכלים, האם הם מותרים לכתחילה או רק אם הכינו?
היינו שמחים אם @הרב שמעון ללוש יאיר את עינינו מה טעם ההיתר. וכן לגבי הכלים, האם הם מותרים לכתחילה או רק אם הכינו?
ההיתר הוא באופן שאינו יודע מה המארח רגיל לקנות, כמו שמפורש שם בספראבל אם הם רגילים לקנות בשר כשר למה שיהיה ספק? אלא כנראה הספק שמא גם הכשר הוא חלק.
בשו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן ג כתב "נשאלתי מאדם ירא שמים, בהיות שלפי מנהגינו בארצנו הקדושה אין אנו אוכלים מבשר בהמה אלא אם כן הוא בשר חלק (גלאט), בלי חשש סירכות כלל, וכדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, והנה הוזמן לסעודת מצוה שעורך אחד ממשפחתו, שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מפני כבוד משפחה מבלי לחקור אם הבשר חלק, או לא".ההיתר הוא באופן שאינו יודע מה המארח רגיל לקנות, כמו שמפורש שם בספר
אז לכאורה תמיד נתיר כשרבשו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן ג כתב "נשאלתי מאדם ירא שמים, בהיות שלפי מנהגינו בארצנו הקדושה אין אנו אוכלים מבשר בהמה אלא אם כן הוא בשר חלק (גלאט), בלי חשש סירכות כלל, וכדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, והנה הוזמן לסעודת מצוה שעורך אחד ממשפחתו, שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מפני כבוד משפחה מבלי לחקור אם הבשר חלק, או לא".
וגם במסקנא כתב "מסקנא דדינא שיש להתיר למי שנזהר לאכול בשר חלק בלבד, לסעוד על שלחנו של מי שאינו נזהר בזה ואוכל בשר כשר מן הבא בידו, ובפרט במקום סעודת מצוה. הנלע"ד כתבתי, והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אמן".
ולא כתב שזה רק אם לא יודע מה קונה.
וגם הס"ס הוא לא קשור לאם יודע או לא. כי הס"ס הוא שמא הכשר הזה הוא חלק, ושמא כהרמ"א. (וזה שאינו יודע לכאו' אינו מוסיף שום ספק, כי זה בדיוק אות ספק שמא הכשר הזה הוא חלק).
כתוב כאן בדיוק כמו שאמרתי.......
בשו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן ג כתב "נשאלתי מאדם ירא שמים, בהיות שלפי מנהגינו בארצנו הקדושה אין אנו אוכלים מבשר בהמה אלא אם כן הוא בשר חלק (גלאט), בלי חשש סירכות כלל, וכדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, והנה הוזמן לסעודת מצוה שעורך אחד ממשפחתו, שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מפני כבוד משפחה מבלי לחקור אם הבשר חלק, או לא".
וגם במסקנא כתב "מסקנא דדינא שיש להתיר למי שנזהר לאכול בשר חלק בלבד, לסעוד על שלחנו של מי שאינו נזהר בזה ואוכל בשר כשר מן הבא בידו, ובפרט במקום סעודת מצוה. הנלע"ד כתבתי, והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אמן".
ולא כתב שזה רק אם לא יודע מה קונה.
וגם הס"ס הוא לא קשור לאם יודע או לא. כי הס"ס הוא שמא הכשר הזה הוא חלק, ושמא כהרמ"א. (וזה שאינו יודע לכאו' אינו מוסיף שום ספק, כי זה בדיוק אות ספק שמא הכשר הזה הוא חלק).
כיון שזו קולא שגם הרמ"א התיר בה בדוחק, אז א"א להתיר בה יותר ממנו.אז לכאורה תמיד נתיר כשר
לגבי הכלים. למישהו יש הסבר למה מרן שליט"א בהלכה כתב למעלה שהכלים לא נאסרים ובמכתב כתב שחייב הגעלה?כיון שזו קולא שגם הרמ"א התיר בה בדוחק, אז א"א להתיר בה יותר ממנו.
יישר כח. ולכאורה האמת נראה כך. אלא שצורף לעיל מכתב בשם מרן שליטא דצריך להגעיל. והשאלה האם דיבר בדרך חומרא.הרב בוטבול - לבשל בכלי שנתבשל בו בשר כשר
מקור?כי לא מקילים בס"ס בדאו' לכתחילה.
וגם שמא אכן הוא חלק כפי שאותו הכשר מעיד.כי חלק מהבשר הכשר הוא חלק, כי אם יוצא חלק לא פוסלים אותו.