מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ועתה כי אמנם כי אם גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני (ג יב)
פירש רש"י שאלימלך ו"טוב" [הוא שמו של הגואל הקרוב יותר] ושלמון אביו של בועז היו אחים, וזהו מה שאמר בועז "יש גואל קרוב ממני", שהוא אח ואני בן אח. וקשה הרי לענין גאולת שדה אחוזה שהיא נגאלת בקרובים קי"ל דהקרוב הוא הראוי ליורשו כמ"ש בקידושין כא. שנתרבו כל הגאולות להיות כסדר האמור לגבי עבד עברי דאחיו מן האב קודם לאחיו מן האם, וזה תלוי בראוי ליורשו וכמ"ש רש"י שם ד"ה חובה וד"ה לקרוב. וא"כ כיון דבאותה שעה שלמון כבר לא היה קיים אלא רק בועז ו"טוב", הרי בירושה של אלימלך בועז ו"טוב" שוים, ומדוע נחשב "טוב" גואל קרוב יותר.
והיה אפשר לומר דלגבי הגאולה של רות עצמה שהיה כמו יבום, רק לגבי זה היה נחשב "טוב" לגואל קרוב יותר, דזה אינו תלוי בירושה ובראוי ליורשו אלא בקורבה ממש, ואח קרוב יותר מבן אח. אמנם לפי"ז אין הלשון מובן כל כך, דמצד רות אין הגאולה עבור אלימלך אלא עבור מחלון ולא היה לו לומר שהוא אח ואני בן אח, אלא שהוא אחי אב ואני בן אחי אב. וכן הב"ח בפירושו באר מים על רות כאן כתב, דהך דהוא אח ואני בן אח קאי על גאולת השדה, עי"ש. וכן הוא בקרא דלקמן "חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך וגו' ואני אחריך", מבואר דגם לענין גאולת השדה "טוב" נחשב קרוב יותר, וקשה הרי בן האח לאחר מיתת אביו הוא שוה לשאר האחים. ובאמת בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ליקוטים סי' תרל"ה הביא השואל להוכיח מדברי רש"י כאן דאח קודם לבן אח לנחלה, אמנם בתשובת מהר"ם שם כתב דדבר פשוט הוא בכל דוכתא דבן האח עומד תחת אביו המת והרי הוא כשאר האחים לנחלה, וא"כ הדק"ל.
ומבואר בזה חידוש, דאע"פ שלענין ירושה בן הבן עומד במקום אביו, היינו מדין ירושת משמוש דאביו שהוא האח המת יורש בקבר, וכל זה לגבי ירושה, אבל לגבי קורבה של גאולה האח יותר קרוב מבן האח, ואין זה ממש כמו ירושה לענין זה.
ועתה כי אמנם כי אם גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני (ג יב)
פירש רש"י שאלימלך ו"טוב" [הוא שמו של הגואל הקרוב יותר] ושלמון אביו של בועז היו אחים, וזהו מה שאמר בועז "יש גואל קרוב ממני", שהוא אח ואני בן אח. וקשה הרי לענין גאולת שדה אחוזה שהיא נגאלת בקרובים קי"ל דהקרוב הוא הראוי ליורשו כמ"ש בקידושין כא. שנתרבו כל הגאולות להיות כסדר האמור לגבי עבד עברי דאחיו מן האב קודם לאחיו מן האם, וזה תלוי בראוי ליורשו וכמ"ש רש"י שם ד"ה חובה וד"ה לקרוב. וא"כ כיון דבאותה שעה שלמון כבר לא היה קיים אלא רק בועז ו"טוב", הרי בירושה של אלימלך בועז ו"טוב" שוים, ומדוע נחשב "טוב" גואל קרוב יותר.
והיה אפשר לומר דלגבי הגאולה של רות עצמה שהיה כמו יבום, רק לגבי זה היה נחשב "טוב" לגואל קרוב יותר, דזה אינו תלוי בירושה ובראוי ליורשו אלא בקורבה ממש, ואח קרוב יותר מבן אח. אמנם לפי"ז אין הלשון מובן כל כך, דמצד רות אין הגאולה עבור אלימלך אלא עבור מחלון ולא היה לו לומר שהוא אח ואני בן אח, אלא שהוא אחי אב ואני בן אחי אב. וכן הב"ח בפירושו באר מים על רות כאן כתב, דהך דהוא אח ואני בן אח קאי על גאולת השדה, עי"ש. וכן הוא בקרא דלקמן "חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך וגו' ואני אחריך", מבואר דגם לענין גאולת השדה "טוב" נחשב קרוב יותר, וקשה הרי בן האח לאחר מיתת אביו הוא שוה לשאר האחים. ובאמת בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג ליקוטים סי' תרל"ה הביא השואל להוכיח מדברי רש"י כאן דאח קודם לבן אח לנחלה, אמנם בתשובת מהר"ם שם כתב דדבר פשוט הוא בכל דוכתא דבן האח עומד תחת אביו המת והרי הוא כשאר האחים לנחלה, וא"כ הדק"ל.
ומבואר בזה חידוש, דאע"פ שלענין ירושה בן הבן עומד במקום אביו, היינו מדין ירושת משמוש דאביו שהוא האח המת יורש בקבר, וכל זה לגבי ירושה, אבל לגבי קורבה של גאולה האח יותר קרוב מבן האח, ואין זה ממש כמו ירושה לענין זה.