• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

גמרא מבוארת (שוטנשטיין מתיבתא וכדו') טוב או רע?

איני יודע אם זה מהבבא סאלי (מספרים זאת גם על רבי שלום משאש) עכ"פ מקור הפתגם הוא הוראה של רב מרוקאי לתלמידיו על מנת לפתח את שכלם, וזה מחזיר אותנו שוב למה שכתבתי לעיל, שאיני מדבר על תלמידים שעניינם ללמוד איך ללמוד, אבל די לנו בבזבוז כל השנים הארוכות בישיבה, אין צורך לבזבז על זה את כל החיים. קודם תגמור ש"ס ושו"ע ונושאי כלים, קודם תהיה בקי בספרי מרן זיע"א ובספרי החולקים עליו, אחר כך אם ישאר לך זמן ואתה מתגעגע לימי הבחרות, תעשה ראסי ואחר כך רש"י.
 
ודאי שיש חשיבות גדולה לדף היומי ולמרות שעדיף הלכות יש בדף היומי שאין בהלכות (שיש הרבה כאלה שיש להם יותר חשק ללמוד גמרא ולסיים מסכתות) ויש בהלכות שאין בדף היומי (לדעת המותר והאסור)
וכ"כ בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן נב ולכן אם באותה שעה שלומד דף היומי, יש במקום אחר לימוד בהלכה מפי מורה הבקי בהוראה, יש להעדיף לימוד הלכה על לימוד דף היומי, שהוא בבחינת מעלין בקודש, כדי שיבין וישכיל לדעת דיני האסור והמותר להלכה ולמעשה, כדי שלא יכשל ח"ו באיסור חילול שבת או באיסור ברכה לבטלה וכיוצא בזה. וכבר שנינו שגגת תלמוד עולה זדון. וירא שמים יוצא ידי שניהם, שאם אפשר לו ילמוד גם דף היומי, וגם לימוד הלכה מפי חכם מורה הוראה. ומשכיל על דבר ימצא טוב. ולפי דרכנו למדנו שרשאי גם כן להפסיק מלימוד דף היומי אף ללא התרת נדרים, וילמד בקביעות הלכה למעשה.
גם וגם כן, אבל אם זה על חשון לימוד ההלכה זה עצת היצר, גם אם יש לזה יותר חשק. (יותר נכון היצר נותן לזה יותר חשק...).
 
היום ראיתי ספר בשם "תכונן צדיק ,,
בו מרן פוסק הדור חתום בהסכמה
ומרן בתוך ההסכמה מדבר כמה זה גרוע ללמוד בלי להבין
בעזה אני ינסה להשיג את הספר או סריקה של ההסכמה המקורית ואצטט
 
בעיון למה לא? וכבר ידוע מהבבא סאלי שהיה אומר קודם ראס"י ואחר כך רש"י
אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
 
אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
בכלל לא דומה
ז"ל ספר כללי הגמרא לר' יצחק קנפנטון
והדרך הישר הוא שתעיין כל מה שתוכל להבין מהגמרא, ואחר כך תבא אליו (למפרש), וראה גם ראה אם מה שהבנת הוא מסכים עם מה שמפרש אם לא. ואחר שיהיה ידוע אצלך כוונת פירושו, תחקור מהו הפירוש שהוא דוחה וממה נשמר, ומהו הכרח פירושו. כי כל עוד שלא תדע כוונת דבריו והפירוש שהוא רוצה לקיים, האיך תדע מה שהוא דוחה. ויש לך לעיין ולדקדק הגמרא או הכתוב בעצמו, ואחר כך הפירוש בפני עצמו, ולדקדק אותו היטב, ואחר כך תבא לעיין השיטה. ואחר כך חזור לעיין הכל על לשון הגמרא. ובכל דבור של תוספות או חדושים אשר בהלכה, אחר שתדע כוונתו או הקושיא שמונעים, יש לך לחזור לעיין בדברי רש"י ולראות אם הרגיש ממנו ונשמר, ואם שניהם מסכימים בדרך אחת או אם הם מחולפים. ובכלל יש לך בכל השמועה לעיין ולדעת במה מסכימים ומוליכים שיטה אחת או במה הם מחולפים:
 
אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש.
 
ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש
למיטב ידיעתי מקצוע זה של פשט מקרא הוא מהקשים ביותר, רק כשנחשפתי לספרי בן מלך של הגאון רבי ליב מינצברג זצ"ל זכיתי להתחיל ללמוד פשט מקרא.
לא היה כבושם הזה!
 
למיטב ידיעתי מקצוע זה של פשט מקרא הוא מהקשים ביותר, רק כשנחשפתי לספרי בן מלך של הגאון רבי ליב מינצברג זצ"ל זכיתי להתחיל ללמוד פשט מקרא.
לא היה כבושם הזה!
תורתנו הקדושה כך היא, פשטה מובן להמון העם, ועם זאת עמוקה היא לאין חקר. לכן ברור שאפשר להבין את פשטה ברובד הקל ביותר גם בלי לקרוא שום מפרש, ואת זה כל אחד יכול וצריך לעשות לפני שהוא מתחיל לקרוא מפרשים. ברור שיש דברים שקשה להבין גם בפשט ובשביל זה כן צריך לקרוא את המפרשים ולא כמו כאלה שחושבים שכל מילה ומילה שרש"י או כל מפרש אחר כתב, זה בשביל 'לחדש' משהו, פעמים רבות זה בשביל לבאר את פשט המקרא או התלמוד. אך עם זאת ברור שגם אם אדם לא יבין הפשט בלי לקרוא רש"י, אלא צריך לקרוא 'שוטנשטיין' וכדו', צריך לעשות זאת בסגנון של פירוש רש"י, שכשהוא לא מבין - יפנה לשם באופן נקודתי לחפש את השאלה או התירוץ שלא הבין, ולא לקרוא משם על הסדר. עיקר או אולי הבעיה היחידה עם הפירוש הזה - הוא שסדרו את הפירוש כך שהוא מוסיף על דברי הגמרא כסדר ולא כפירוש מן הצד כמו שמסודרים כל הפירושים מדור לדור. לא לחינם כך נקטו גדולי הדורות, אלא כדי שילמדו את הגמרא ככתבה וכלשונה ויפנו אל המפרשים אחרי כן כביאור על מה שלא הבינו או כתוספת.
 
תורתנו הקדושה כך היא, פשטה מובן להמון העם, ועם זאת עמוקה היא לאין חקר. לכן ברור שאפשר להבין את פשטה ברובד הקל ביותר גם בלי לקרוא שום מפרש, ואת זה כל אחד יכול וצריך לעשות לפני שהוא מתחיל לקרוא מפרשים. ברור שיש דברים שקשה להבין גם בפשט ובשביל זה כן צריך לקרוא את המפרשים ולא כמו כאלה שחושבים שכל מילה ומילה שרש"י או כל מפרש אחר כתב, זה בשביל 'לחדש' משהו, פעמים רבות זה בשביל לבאר את פשט המקרא או התלמוד. אך עם זאת ברור שגם אם אדם לא יבין הפשט בלי לקרוא רש"י, אלא צריך לקרוא 'שוטנשטיין' וכדו', צריך לעשות זאת בסגנון של פירוש רש"י, שכשהוא לא מבין - יפנה לשם באופן נקודתי לחפש את השאלה או התירוץ שלא הבין, ולא לקרוא משם על הסדר. עיקר או אולי הבעיה היחידה עם הפירוש הזה - הוא שסדרו את הפירוש כך שהוא מוסיף על דברי הגמרא כסדר ולא כפירוש מן הצד כמו שמסודרים כל הפירושים מדור לדור. לא לחינם כך נקטו גדולי הדורות, אלא כדי שילמדו את הגמרא ככתבה וכלשונה ויפנו אל המפרשים אחרי כן כביאור על מה שלא הבינו או כתוספת.
כב' ילמד בספרי בן מלך פרק אחד ויראה כמה אנחנו לא יודעים ללמוד פשוטו של מקרא.
 
ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש.
ממ"נ, אם אתה מבין שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש לשון המקרא ותו לא (שלכן אתה שולח אותי ללמוד לשון הקודש אם אני לא מבין בלעדיהם) וכן רש"י על הגמרא רק בא לתרגם מלשון ארמית ללשה"ק, אז הבל יפצה פיך. אבל אם אתה מודה שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש יותר מלשון המקרא, וכן רש"י על הש"ס לא רק 'מתורגמן' מלשון ארמית ללשה"ק אלא גם מפרש לעומקם של דברים, ויש בדבריו ובדברי חז"ל דברים עמוקים, אז נמצא שאין בינינו מחלוקת, כי אתה דיברת על להבין את לשון הגמרא כפשוטה (שאת זה אה"נ ינסה להבין לבד), ואני דיברתי על הבנת הדברים לעומק, שאין לדבר סוף, דאל"כ ילמד פסוקי התורה ויתחיל לנסות לדרוש דרשות ויוציא תילי תילים של הלכות, ואח"כ יפתח את הגמרא ויראה היאך היא דרשה ולמה לא פירשה כמוהו וכו' וכו' (ודברי מהר"י קנפנטון מוסבים על תחילת דרכו, בקניית דרכי העיון).
 
אבל אם אתה מודה שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש יותר מלשון המקרא, וכן רש"י על הש"ס לא רק 'מתורגמן' מלשון ארמית ללשה"ק אלא גם מפרש לעומקם של דברים, ויש בדבריו ובדברי חז"ל דברים עמוקים, אז נמצא שאין בינינו מחלוקת, כי אתה דיברת על להבין את לשון הגמרא כפשוטה (שאת זה אה"נ ינסה להבין לבד), ואני דיברתי על הבנת הדברים לעומק, שאין לדבר סוף, דאל"כ ילמד פסוקי התורה ויתחיל לנסות לדרוש דרשות ויוציא תילי תילים של הלכות, ואח"כ יפתח את הגמרא ויראה היאך היא דרשה ולמה לא פירשה כמוהו וכו' וכו' (ודברי מהר"י קנפנטון מוסבים על תחילת דרכו, בקניית דרכי העיון).
אה"נ, אם תראה לעיל תבין שלא על כך היה הדיבור. מה שאתה מציג הם הם דברי לאורך כל הדרך. דיברנו על הבנה פשוטה ממש של דבריהם ז"ל או של דברי המקרא, ברור שהדברים עמוקים מני ים בכל הרובדים ובארבעה חלקי הפרדס.
 
מסופר שפעם אחת נכנס יהודי חנוני לישיבת הגאון רבי חיים מוואלאז׳ין, וקם לפניו מלא קומתו, ודבר עמו מה שדבר ויצא, והתלמידים שהיו בעצמם גאונים עצומים, מאד התפלאו למה רבם קם מלא קומתו לפני חנוני פשוט, הלא היכן כבוד התורה?!... ולא עלו להתאפק, ושאלו את רבם, אם לא יקפיד עליהם בזה ששואלים אותו מדוע קם רבנו לפני חנוני פשוט מלא קומתו? והשיב להם רבם: האדם הזה זכה לסים את כל הש״ס כלו, בעבור זה קמתי לפניו מלא קומתי. וכששמעו דברי רבם חייכו (כי הם היו גאונים ועמקנים, שלמדו בעמקות עצומה, ועדין לא זכו לסים ש״ס, כי דרך למודם היתה בעמקות עצומה, ואיך חנוני פשוט כבר סים כל הש״ס?), וכראות רבם את החיוך על פניהם, ענה ואמר להם: יש כמה הוצאות דפוסי הש״ס, יש דפוס זולצבאך, שהוא היה מהדפוסים הראשונים, שהיה מלא טעיות וחסרונות חסר ויתר וכו׳, ויש דפוס אמסטרדם, שזה כבר היה מהדפוסים המאוחרים, ותקנו שם רב הטעיות, ונדפס עם הרש״ש ועוד פרושים שהגיהו את הש״ס. והנה בודאי הש״ס דפוס אמסטרדם הוא יותר מעלה, כי הוא מוגה מאד בלי טעיות, אבל גם ש״ס דפוס זולצבאך נקרא ש״ס, אלא הוא מלא טעיות, ולא יכולים לומר על הש״ס הזה שאינו נקרא ש״ס, אלא הוא ש״ס מלא טעיות. וסים: כמו־כן אנחנו לומדים בעמקות, ועושים ש״ס מוגה וכו,, אבל החנוני הזה, הן אמת שלמד וסים את כל הש״ס, ולא הבין רב הדברים, כי היה איש פשוט מאד, עם כל זאת .יש עמו ש״ס, אף שהוא מלא טעיות, אבל כשיבוא למעלה לעולם העליון, אז יעמידו אותו על האמת, ויתקנו לו את כל טעיותיו, ויתנו לו להבין מה שלא הבין בזה העולם.
וכ"ש מי שלמד כל הש"ס עם שוטנשטיין בהבנה
 
אגב ראיתי לא אחד ולא שניים, שמצד אחד סולים מהביאורים המוזכרים לעיל בגלל הטענות של חלק מפה. ולכן הם עושים לעצמם פשרה ומשתמשים ב'שננתם'.
 
תסמונת שוטנשטיין
מחילה אבל לא אהבתי. לדעתי כמו ילד קטן שלומד ללכת בהתחלה צריך להיעזר בהליכון כך גם כאן בחורים צעירים שרוצים ללמוד ש"ס ועדיין לא יודעים לגמרי טיבה של סברא אפי' שיוכלו ללמוד בלי אבל המתיבתא מביאה להם הרבה רעיונות חשיבה ותירוצים וככה מתחדדים.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לא מכיר, אולי תביא כאן קטע שנלמד.
מצוי באוצר החכמה.
לפי מה שראיתי מחיפוש קצר, עולה הרושם ששיטתו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך המסורה.
איני יודע מהי הדרך המסורה, אך לענ"ד דרכו היא תורת משה רבינו ע"ה כפשוטה וכנתינתה.
ואולי @הרב דורון רונן - כונת הלב שליט"א יכול להוסיף בענין. טעמו וראו כי טוב!
ועם כל הכבוד, לא מדובר באחד מגדולי הדור.
השאלה מה זה גדולי הדור?! ומי מכתירם?
 
חזור
חלק עליון