• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

גמרא מבוארת (שוטנשטיין מתיבתא וכדו') טוב או רע?

אוהב את המקום

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

1%

איני יודע אם זה מהבבא סאלי (מספרים זאת גם על רבי שלום משאש) עכ"פ מקור הפתגם הוא הוראה של רב מרוקאי לתלמידיו על מנת לפתח את שכלם, וזה מחזיר אותנו שוב למה שכתבתי לעיל, שאיני מדבר על תלמידים שעניינם ללמוד איך ללמוד, אבל די לנו בבזבוז כל השנים הארוכות בישיבה, אין צורך לבזבז על זה את כל החיים. קודם תגמור ש"ס ושו"ע ונושאי כלים, קודם תהיה בקי בספרי מרן זיע"א ובספרי החולקים עליו, אחר כך אם ישאר לך זמן ואתה מתגעגע לימי הבחרות, תעשה ראסי ואחר כך רש"י.
 

ע"ה ס"ט

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

ודאי שיש חשיבות גדולה לדף היומי ולמרות שעדיף הלכות יש בדף היומי שאין בהלכות (שיש הרבה כאלה שיש להם יותר חשק ללמוד גמרא ולסיים מסכתות) ויש בהלכות שאין בדף היומי (לדעת המותר והאסור)
וכ"כ בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן נב ולכן אם באותה שעה שלומד דף היומי, יש במקום אחר לימוד בהלכה מפי מורה הבקי בהוראה, יש להעדיף לימוד הלכה על לימוד דף היומי, שהוא בבחינת מעלין בקודש, כדי שיבין וישכיל לדעת דיני האסור והמותר להלכה ולמעשה, כדי שלא יכשל ח"ו באיסור חילול שבת או באיסור ברכה לבטלה וכיוצא בזה. וכבר שנינו שגגת תלמוד עולה זדון. וירא שמים יוצא ידי שניהם, שאם אפשר לו ילמוד גם דף היומי, וגם לימוד הלכה מפי חכם מורה הוראה. ומשכיל על דבר ימצא טוב. ולפי דרכנו למדנו שרשאי גם כן להפסיק מלימוד דף היומי אף ללא התרת נדרים, וילמד בקביעות הלכה למעשה.
גם וגם כן, אבל אם זה על חשון לימוד ההלכה זה עצת היצר, גם אם יש לזה יותר חשק. (יותר נכון היצר נותן לזה יותר חשק...).
 

עובדי ה'

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

1%

היום ראיתי ספר בשם "תכונן צדיק ,,
בו מרן פוסק הדור חתום בהסכמה
ומרן בתוך ההסכמה מדבר כמה זה גרוע ללמוד בלי להבין
בעזה אני ינסה להשיג את הספר או סריקה של ההסכמה המקורית ואצטט
 

מאן דהו

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

בעיון למה לא? וכבר ידוע מהבבא סאלי שהיה אומר קודם ראס"י ואחר כך רש"י
אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
בכלל לא דומה
ז"ל ספר כללי הגמרא לר' יצחק קנפנטון
והדרך הישר הוא שתעיין כל מה שתוכל להבין מהגמרא, ואחר כך תבא אליו (למפרש), וראה גם ראה אם מה שהבנת הוא מסכים עם מה שמפרש אם לא. ואחר שיהיה ידוע אצלך כוונת פירושו, תחקור מהו הפירוש שהוא דוחה וממה נשמר, ומהו הכרח פירושו. כי כל עוד שלא תדע כוונת דבריו והפירוש שהוא רוצה לקיים, האיך תדע מה שהוא דוחה. ויש לך לעיין ולדקדק הגמרא או הכתוב בעצמו, ואחר כך הפירוש בפני עצמו, ולדקדק אותו היטב, ואחר כך תבא לעיין השיטה. ואחר כך חזור לעיין הכל על לשון הגמרא. ובכל דבור של תוספות או חדושים אשר בהלכה, אחר שתדע כוונתו או הקושיא שמונעים, יש לך לחזור לעיין בדברי רש"י ולראות אם הרגיש ממנו ונשמר, ואם שניהם מסכימים בדרך אחת או אם הם מחולפים. ובכלל יש לך בכל השמועה לעיין ולדעת במה מסכימים ומוליכים שיטה אחת או במה הם מחולפים:
 
פותח הדיון
פותח הדיון
שילה אפרהימי

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

86%

אז כבודו מוזמן גם ללמוד את המקרא בהבנה שלך ואח"כ תבדוק איך פירשו חז"ל בגמ' ובמדרשים ובפירושי הראשונים. בכבוד. ואח"כ תבדוק למה הם לא פירשו כמוך וכו' וכו'.
ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש.
 

פשוט

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש
למיטב ידיעתי מקצוע זה של פשט מקרא הוא מהקשים ביותר, רק כשנחשפתי לספרי בן מלך של הגאון רבי ליב מינצברג זצ"ל זכיתי להתחיל ללמוד פשט מקרא.
לא היה כבושם הזה!
 
פותח הדיון
פותח הדיון
שילה אפרהימי

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

86%

למיטב ידיעתי מקצוע זה של פשט מקרא הוא מהקשים ביותר, רק כשנחשפתי לספרי בן מלך של הגאון רבי ליב מינצברג זצ"ל זכיתי להתחיל ללמוד פשט מקרא.
לא היה כבושם הזה!
תורתנו הקדושה כך היא, פשטה מובן להמון העם, ועם זאת עמוקה היא לאין חקר. לכן ברור שאפשר להבין את פשטה ברובד הקל ביותר גם בלי לקרוא שום מפרש, ואת זה כל אחד יכול וצריך לעשות לפני שהוא מתחיל לקרוא מפרשים. ברור שיש דברים שקשה להבין גם בפשט ובשביל זה כן צריך לקרוא את המפרשים ולא כמו כאלה שחושבים שכל מילה ומילה שרש"י או כל מפרש אחר כתב, זה בשביל 'לחדש' משהו, פעמים רבות זה בשביל לבאר את פשט המקרא או התלמוד. אך עם זאת ברור שגם אם אדם לא יבין הפשט בלי לקרוא רש"י, אלא צריך לקרוא 'שוטנשטיין' וכדו', צריך לעשות זאת בסגנון של פירוש רש"י, שכשהוא לא מבין - יפנה לשם באופן נקודתי לחפש את השאלה או התירוץ שלא הבין, ולא לקרוא משם על הסדר. עיקר או אולי הבעיה היחידה עם הפירוש הזה - הוא שסדרו את הפירוש כך שהוא מוסיף על דברי הגמרא כסדר ולא כפירוש מן הצד כמו שמסודרים כל הפירושים מדור לדור. לא לחינם כך נקטו גדולי הדורות, אלא כדי שילמדו את הגמרא ככתבה וכלשונה ויפנו אל המפרשים אחרי כן כביאור על מה שלא הבינו או כתוספת.
 

פשוט

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

תורתנו הקדושה כך היא, פשטה מובן להמון העם, ועם זאת עמוקה היא לאין חקר. לכן ברור שאפשר להבין את פשטה ברובד הקל ביותר גם בלי לקרוא שום מפרש, ואת זה כל אחד יכול וצריך לעשות לפני שהוא מתחיל לקרוא מפרשים. ברור שיש דברים שקשה להבין גם בפשט ובשביל זה כן צריך לקרוא את המפרשים ולא כמו כאלה שחושבים שכל מילה ומילה שרש"י או כל מפרש אחר כתב, זה בשביל 'לחדש' משהו, פעמים רבות זה בשביל לבאר את פשט המקרא או התלמוד. אך עם זאת ברור שגם אם אדם לא יבין הפשט בלי לקרוא רש"י, אלא צריך לקרוא 'שוטנשטיין' וכדו', צריך לעשות זאת בסגנון של פירוש רש"י, שכשהוא לא מבין - יפנה לשם באופן נקודתי לחפש את השאלה או התירוץ שלא הבין, ולא לקרוא משם על הסדר. עיקר או אולי הבעיה היחידה עם הפירוש הזה - הוא שסדרו את הפירוש כך שהוא מוסיף על דברי הגמרא כסדר ולא כפירוש מן הצד כמו שמסודרים כל הפירושים מדור לדור. לא לחינם כך נקטו גדולי הדורות, אלא כדי שילמדו את הגמרא ככתבה וכלשונה ויפנו אל המפרשים אחרי כן כביאור על מה שלא הבינו או כתוספת.
כב' ילמד בספרי בן מלך פרק אחד ויראה כמה אנחנו לא יודעים ללמוד פשוטו של מקרא.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
שילה אפרהימי

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

86%

כב' ילמד בספרי בן מלך פרק אחד ויראה כמה אנחנו לא יודעים ללמוד פשוטו של מקרא.
לא מכיר, אולי תביא כאן קטע שנלמד.
לפי מה שראיתי מחיפוש קצר, עולה הרושם ששיטתו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך המסורה. ועם כל הכבוד, לא מדובר באחד מגדולי הדור.
מתוך המכלול:
שיטתו של הרב מינצברג התאפיינה בשאיפה להתחברות טבעית לתורה ולמצוות ובניסיון לבאר את טעמי המצוות בדרך המתיישבת על הלב. לדעתו, קיום המצוות ללא הבנתן גורם לעשייה ללא קשר נפשי ורגשי, המובילה לעיתים לאדישות רוחנית.

כמו כן, הוא הדגיש את הצורך בלימוד מעמיק של התורה שבכתב, משום שלדעתו ניתן להבין מסגנון הכתובים ומדרשות חז"ל עליהם את מגמתה של כל מצווה ואת הדרך הנכונה בעבודת ה'. לשיטתו, כל מצווה בתורה שבכתב מבטאת רעיון מוסרי-אלוקי, וכאשר נזכרת מצווה פעמיים או יותר בתורה הרי זה משום שיש לאותה מצווה כמה שורשים וכוונות שיש לשים לב אליהם.

במאמר מקיף תחת הכותרת האור הגנוז בחמשת הספרים[4], מוצגת שיטתו שכל חומש מציג פן ביחס בין הקב"ה לעם ישראל, ומכאן חילופי הסגנונות בין החומשים. לדבריו, תרי"ג המצוות וסיפורי המקרא חולקו לחומשים השונים לפי מגמת כל חומש. כך למשל הוא מפרט מדוע חולקו פרשיות המשכן לשלושה חומשים. עוד הוא מראה במקומות רבים שחזרה על מצווה נובעת מהבדל סגנון בטעם המצווה, ומכל שינוי ניתן ללמוד פן נוסף בעבודת ה'. למשל, בספרו 'בן מלך - שבת קודש', הוא מנתח שתים עשרה פרשיות בתורה העוסקות בעניין השבת והצורך בכל אחת מהן.

לשיטתו, דרשות חז"ל מיוסדות על הפשט, והדרש הוא 'עומק הפשט'[5].

הרב מינצברג מדריך את תלמידיו לגעת במהות בדרך פשוטה, ללא פלפולים ורמאות עצמית. לדרך זו הוא קורא "עומק הפשט". גם שיטת הלימוד העיונית בגמרא ובפוסקים בישיבת "תורת ירושלים" של הקהילה מתייחדת בחתירה להבנת מהות ושורשי הדברים ואינה מסתפקת בהגדרה משפטית הנהוגה בשיטת הלמדנות הקלאסית ברוב הישיבות הליטאיות.

הגותו של הרב מינצברג עוסקת רבות ביסודות האמונה בה'. בשונה מחוגים רבים ביהדות החרדית הוא מעודד חשיבה עצמאית, המולידה אמונה אמיתית ובלתי כפויה. בספריו, ובעיקר ב'בן מלך - חכמה ומוסר' ו'בן מלך - שיר השירים', הוא מדגיש שחובתו העיקרית של יהודי נובעת מהקשר המיוחד בין האלוקים לבין עם ישראל.

גישתו החינוכית גורסת כי בדורנו יש למעט בכל הקשור לענישה או ליראת העונש. על המחנכים להדגיש את היופי והחשיבות של התורה והמצוות, ואת האושר להיות יהודי הזוכה לקיים את התורה. שיטה זו שונה באופן ניכר מהדרך החינוכית המקובלת בעדה החרדית, שהיא קשוחה יותר.

במקביל להיבטים השכלתניים בשיטתו, הרב מינצברג החשיב גם את פיתוח הרגשות והכמיהה בעבודת ה', כגון תפילה בהתלהבות. הדרכתו המעשית נוטה לאופטימיות ולראיית התורה והמצוות כחובה נעימה. התורה והמצוות אינן שוללות את העולם הזה, אלא מדריכות את האדם לחיות בו בצדק, ביושר ובקדושה. הוא רואה בדרך עבודת ה' בתנועת החסידות ובמקביל בעיון הישיבתי, שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, הארה מחודשת, המלמדת שישנן תובנות שהדורות האחרונים זוכים להן יותר מהדורות הקודמים, ויש בכך לבשר את הפצעת אורו של משיח.

בספר 'בן מלך - גלות וגאולה', אומר הרב מינצברג שהשואה היא תהליך אלוקי שנעשה בסיום הגלות, ומאז מתחיל תהליך של הכנה לגאולה שמתבטא בחזרת עם ישראל לארצו, הביטחון השורר בארץ, והתפתחות המואצת של הקהילות החרדיות בארץ ישראל (אמנם הוא מתנגד למדינת ישראל, משום שלדעתו היא מייצגת אידאולוגיה חילונית כפרנית).

הרב מינצברג תמך באגודת קדושת ציון[6] המציגה גישה חרדית הרואה במציאות כיום אתחלתא דגאולה[7].

במשך שנים היה קרע בינו וקהילתו לבין חסידות חב"ד, בעקבות התבטאויותיו נגד רבי מנחם מנדל שניאורסון. מספר שנים לפני מותו נערך פיוס בין הקהילות[8].

הפולמוס על דרכו​

דרכו של הרב מינצברג נחשבת חדשנית, וסגנון שיעוריו בתנ"ך אינו נפוץ בציבור החרדי, ובמיוחד בקרב בני היישוב הישן ביניהם פעל הרב מינצברג. בהמשך לסכסוך מתמשך בין קהילת מתמידים שבראשותו לבין העדה החרדית, ליקטו קבוצה ממתנגדיו מבני העדה החרדית בחודש כסלו ה'תשס"ב, ציטוטים שבהם נשמע הרב מינצברג מעביר ביקורת על רבנים שונים ושיטת לימודם, וכן ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני גורמים חרדיים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לתלמידיו של הרב מינצברג והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. למרות כך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002 במאות עותקים. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית המשיכו לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו[דרוש מקור].

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות גם בחוגים אחרים בציבור החרדי[דרוש מקור], וקהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

כמו כן, קבוצה מחסידיו התפלגו ממנו בטענה להשקפה אוהדת לציונות, ופתחו קהילה בשם "תפארת ירושלים", המזוהה עם העדה החרדית.[9]

ספריו​

במשך שנים תלמידי הרב מינצברג ערכו את חידושיו והוציאו עלון בשם "תורה ודעת"[10] (עד עתה יצאו חמישה כרכים של אוגדנים של גיליונות העלון), וכן קבצים נוספים עם חידושיו.

תורתו יצאה גם בסדרת הספרים "בן מלך" (על שם אביו הרב אלימלך מינצברג). עד כה יצאו לאור כרכים על: המצוות התמידיות במקדש, חכמה ומוסר, מידת הביטחון, שבת קודש, פסח, סוכות, ימים נוראים, ספירת העומר וחג השבועות, בין המצרים - גלות וגאולה, חנוכה וט"ו בשבט, שיר השירים, ימי הפורים, הגדה של פסח. בסדרת בן מלך על התורה יצאו לאור שלושה כרכים על חומש בראשית, שלושה כרכים על חומש שמות, ושני כרכים על חומש ויקרא. בתחילת הכרך הראשון, צורפו מאמרים המציגים את השקפתו בעניין חשיבות לימוד החומש והעיון בדרשות חז"ל על המקרא, וכן מאמרי יסוד בשיטתו הפרשנית.

על הספרים הסכימו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל וואזנר, הרב שמואל אוירבך, ורבנים נוספים. לספרים צורף גם מכתב של כמה מזקני ירושלים (הרב זונדל קרויזר, ר' מרדכי אהרן שיינברגר, ר' חיים בנימין לוצקין ועוד) בשבח הכתבים. (אין זה אומר שאנו מחוייבים לדרכו הייחודית)
 
נערך לאחרונה:

מאן דהו

New member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

ברור, ככה צריך ללמוד. אם אתה לא מבין פשט מקרא, אז תלך ללמוד לשון הקודש.
ממ"נ, אם אתה מבין שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש לשון המקרא ותו לא (שלכן אתה שולח אותי ללמוד לשון הקודש אם אני לא מבין בלעדיהם) וכן רש"י על הגמרא רק בא לתרגם מלשון ארמית ללשה"ק, אז הבל יפצה פיך. אבל אם אתה מודה שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש יותר מלשון המקרא, וכן רש"י על הש"ס לא רק 'מתורגמן' מלשון ארמית ללשה"ק אלא גם מפרש לעומקם של דברים, ויש בדבריו ובדברי חז"ל דברים עמוקים, אז נמצא שאין בינינו מחלוקת, כי אתה דיברת על להבין את לשון הגמרא כפשוטה (שאת זה אה"נ ינסה להבין לבד), ואני דיברתי על הבנת הדברים לעומק, שאין לדבר סוף, דאל"כ ילמד פסוקי התורה ויתחיל לנסות לדרוש דרשות ויוציא תילי תילים של הלכות, ואח"כ יפתח את הגמרא ויראה היאך היא דרשה ולמה לא פירשה כמוהו וכו' וכו' (ודברי מהר"י קנפנטון מוסבים על תחילת דרכו, בקניית דרכי העיון).
 
פותח הדיון
פותח הדיון
שילה אפרהימי

שילה אפרהימי

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

86%

אבל אם אתה מודה שהגמרא ומדרשי חז"ל ורש"י עה"ת באו לפרש יותר מלשון המקרא, וכן רש"י על הש"ס לא רק 'מתורגמן' מלשון ארמית ללשה"ק אלא גם מפרש לעומקם של דברים, ויש בדבריו ובדברי חז"ל דברים עמוקים, אז נמצא שאין בינינו מחלוקת, כי אתה דיברת על להבין את לשון הגמרא כפשוטה (שאת זה אה"נ ינסה להבין לבד), ואני דיברתי על הבנת הדברים לעומק, שאין לדבר סוף, דאל"כ ילמד פסוקי התורה ויתחיל לנסות לדרוש דרשות ויוציא תילי תילים של הלכות, ואח"כ יפתח את הגמרא ויראה היאך היא דרשה ולמה לא פירשה כמוהו וכו' וכו' (ודברי מהר"י קנפנטון מוסבים על תחילת דרכו, בקניית דרכי העיון).
אה"נ, אם תראה לעיל תבין שלא על כך היה הדיבור. מה שאתה מציג הם הם דברי לאורך כל הדרך. דיברנו על הבנה פשוטה ממש של דבריהם ז"ל או של דברי המקרא, ברור שהדברים עמוקים מני ים בכל הרובדים ובארבעה חלקי הפרדס.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

13%

מסופר שפעם אחת נכנס יהודי חנוני לישיבת הגאון רבי חיים מוואלאז׳ין, וקם לפניו מלא קומתו, ודבר עמו מה שדבר ויצא, והתלמידים שהיו בעצמם גאונים עצומים, מאד התפלאו למה רבם קם מלא קומתו לפני חנוני פשוט, הלא היכן כבוד התורה?!... ולא עלו להתאפק, ושאלו את רבם, אם לא יקפיד עליהם בזה ששואלים אותו מדוע קם רבנו לפני חנוני פשוט מלא קומתו? והשיב להם רבם: האדם הזה זכה לסים את כל הש״ס כלו, בעבור זה קמתי לפניו מלא קומתי. וכששמעו דברי רבם חייכו (כי הם היו גאונים ועמקנים, שלמדו בעמקות עצומה, ועדין לא זכו לסים ש״ס, כי דרך למודם היתה בעמקות עצומה, ואיך חנוני פשוט כבר סים כל הש״ס?), וכראות רבם את החיוך על פניהם, ענה ואמר להם: יש כמה הוצאות דפוסי הש״ס, יש דפוס זולצבאך, שהוא היה מהדפוסים הראשונים, שהיה מלא טעיות וחסרונות חסר ויתר וכו׳, ויש דפוס אמסטרדם, שזה כבר היה מהדפוסים המאוחרים, ותקנו שם רב הטעיות, ונדפס עם הרש״ש ועוד פרושים שהגיהו את הש״ס. והנה בודאי הש״ס דפוס אמסטרדם הוא יותר מעלה, כי הוא מוגה מאד בלי טעיות, אבל גם ש״ס דפוס זולצבאך נקרא ש״ס, אלא הוא מלא טעיות, ולא יכולים לומר על הש״ס הזה שאינו נקרא ש״ס, אלא הוא ש״ס מלא טעיות. וסים: כמו־כן אנחנו לומדים בעמקות, ועושים ש״ס מוגה וכו,, אבל החנוני הזה, הן אמת שלמד וסים את כל הש״ס, ולא הבין רב הדברים, כי היה איש פשוט מאד, עם כל זאת .יש עמו ש״ס, אף שהוא מלא טעיות, אבל כשיבוא למעלה לעולם העליון, אז יעמידו אותו על האמת, ויתקנו לו את כל טעיותיו, ויתנו לו להבין מה שלא הבין בזה העולם.
וכ"ש מי שלמד כל הש"ס עם שוטנשטיין בהבנה
 
חלק עליון