ליצנות אמיתות מכל הרבנים שחותמים על הקול קורא וכבר כתה בשו"ת חלקת יואל שמי שאומר שאי אפשר לסמוך על קול קורא הרי הוא בכלל מבזה תלמידי חכמים שאנן רפואה למכתו
אם בעיניך גדולי הדור הם ליצנים, אין לי מה להוסיף, רק אצטט דבריהם:
הגר"ב זילבר זצ"ל חבר מועצת גדולי התורה כתב בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ): "אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים".
והגר"מ קליין אב"ד אונגוואר זצ"ל כתב בשו"ת "משנה הלכות" (חלק ח' סימן קי"ט): "אותם החותמים על האיסור ואינם בקיאים בדבר, רק שחתמו מטעם שראו גדולים אחרים חתומים שם, וסומכים עליהם, או שחתמו שמם כדי להוסיף בחתימות ולהגדיל הרשימה של רבנים שיראה שהרבה רבנים אוסרים, או משום כבוד מרן שליט"א, לא די בזה שאינן מכריעים את ההלכה להקרא רוב, אלא אדרבה עוברים בלאו... דגם עוברים על סילוף ההלכה בכלל. ובפרט שאם ישאר הפסק הזה חתום, ובדורות הבאים אחרינו יראו שכל הני חתמו לאסור, יסברו דוודאי היו גדולי ישראל שידעו לפסוק, ויתחשבו בזה, ויסלפו ההלכה לדורות הבאים"!
"גם פשוט דאותם הרבנים שאוסרים מחמת יראה או שאר פניות, אין להתחשב בחתימה כזו... וכן עשו רבים... ואחרים חתמו על האיסור מחמת שיראים שילעיזו עליהם המחמירים ויטרידו אותם, ואחרים מנועים מלהביע דעתם ברבים מפני שהוציאו ספרים, ויראים מפני הטרור שלא ילמדו בספריהם כאשר זה קרה בכמה ישיבות שזרקו ספרי גדולי הרבנים מהישיבות... ועוד יש רבנים שיראים שיאמרו עליהם שהם מן המקילין, בזמן שכחא דמחמירין עדיף, ועוד יש כמה רבנים שפשוט יראים מטרור וזלזול ממנהלי המוסד אשר בכוחם להשמיץ, וגם עשו כן, ועושים כן למי שאפשר, ופשוט דאין זה רוב"!
והגאון רבי יהודה הנקין זצ"ל כתב בשו"ת בני בנים:
"קבלתי בתודה העתק ההערות בעברית לקונטרס בלועזית "עוז והדר לבושה" ממחבר שו"ת מחזה אליהו שליט"א.
לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים חלק ב סימן י"ט אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו.
ועיין בבני בנים חלק א סימן ל"ט שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א, שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צרוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך, כמו חיוב גרביים ואיסור שסע בחצאית ארוכה. והוא עצמו כתב באות י"א שגרביים הן מהרגשת הצניעות של נשים, ומשתנה ממקום למקום.
ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".
וכן בקונטרס "הערות על לבושה של תורה" כתב, "דכבר ידוע דרכי כרוזים אלו דע"פ רוב הנוסח נכתב ע"י עסקנים, לפעמים ע"פ עצמם ולפעמים עם התיעצות אחדים מן החותמים, ואילו חותמים האחרים אין דרכם לדקדק בפרטי הדברים וכל חתימתם אינו אלא הסכמה כללית בעיקר הענין דהוא ענין נחוץ וראוי לחיזוק (וגם לפעמים הנוסח נשתנה לאחר גביית החתימות, וגם לפעמים מדפיסין שמות אלו שלא חתמו, וכמו שקרה לאחד מן הקו"ק שבס' זה, וכמו שהביא עדות בסי' ל"ו אות ה') וכל זה ידוע ומפורסם ומעשים שבכל יום (וכבר בעצמו העיר בסי' ל"ד אות ז' על הגאון בעל שבט הלוי שליט"א שחתם על קול קורא שנמצא בו הלכה נגד דעתו בשו"ת שלו).
ואף בלא זה קשה לקבוע דעת כל גדולי ישראל ומורי הוראה בענין, אם לא שכולם כאחד חתמו על הקו"ק וזה לא מצוי, ובפרט בעניני צניעות דבמנהגא תלויא ולא היו כל המדינות והקהילות שוות מעולם, ומצוי מאד שרבנים ופוסקים מורים כפי מנהג קהלתם דמאז ומקדם וקשה לקבוע הלכה עי"ז לבני קהלות אחרות".