בירושלמי (ע"ז פ"ג ה"ד) כתוב שהבל המרחץ רע לשינים. כיע"ש. ולא נראה שיש בזה משום סכנה, כי אם כן רבן גמליאל לא היה עונה לפרוקלוס בן פלוספוס במרחץ של האפרודיטי, כדאיתא במשנה שם. ועוד שלא מצינו הלכה (או חומרא עכ"פ מצד ונשמרתם) שצריך להתרחץ עם פה סגור.. ודו"ק.
[ויעויין בזה מש"כ בקיצור מרן החבי"ף זיע"א בספרו עיני כל חי עמ"ס ע"ז לדף מ"ד ע"ב, מהדורת שו"נ עמ' רצט].
וכמובן שכל זה הוא בבית המרחץ של זמנם, אבל לא במקלחות של ימינו, כמבואר בכמה דוכתין, עם נפק"מ לכמה עניינים (ברכה עה"ט, ועוד). ואכמ"ל.
יצחק משען
Well-known member
ובאוצר החכמה רבו כמו רבו התשובות בזה
וכעת אני נזכר שמרן חכם בן ציון זצ"ל כשהיה מגיע לבית המרחץ היה משורר בקול רם מהוואלאת ועושה מעברים במקאמים כדי שלא יחשוב בד"ת
וגם מרן חכם שלום היה טובל כל יום במקוה בעיר העתיקה והיה מדבר שם ומתבדח עם התושבים
ועיני ראו לעוד כמה מחכמי ירושלים חלקם בחיים שהיו מדברים בבית המרחץ
נושאים דומים בפורום
