יהושע חביב
Member
אחד מערוצי הטלוויזיה עשה תחקיר על העולם החרדי, יש בו שלושה פרקים, 1 על אור ישראל [ר' משה הלל הירש אמר להם להסריט את זה], 2 על החרדים העובדים, ו-3 על הפלג הירושלמי.
נערך לאחרונה:
אחד מערוצי הטלוויזיה עשה תחקיר על העולם החרדי, יש בו שלושה פרקים, 1 על אור ישראל [ר' משה הלל הירש אמר להם להסריט את זה], 2 על החרדים העובדים, ו-3 על הפלג הירושלמי.
עיי"ש באורךאחד מערוצי הטלוויזיה החרדית עשה תחקיר על העולם החרדי, יש בו שלושה פרקים, 1 על אור ישראל [ר' משה הלל הירש אמר להם להסריט את זה], 2 על החרדים העובדים, ו-3 על הפלג הירושלמי.
סוף סוף,זכורני שיש בהליכות עולם ח"א עמ' קי'ט שהרב שם כותב לגבי מקלחת שאם היא ללא בית הכסא מותר להרהר שם בד"ת
יש ע"ז יבי"א ח"ה כמדומני בסי' י או יזסוף סוף,
תשובה מהי דעת מרן הראשון לציון זיע"א,
עם מקור מוסמך.
יישר כח.
?הטלוויזיה החרדית
ראיתי סיפור מהאדמור רבי שלום בער מליבאויטש מישהו שאל היות שהוא חולה גדול ומתפלל רק במחשבה מה יעשה עם כוונות שהוא מכוון(שאלה עמוקה)ענה האדמו"ר הרהור כדבור רק אם רוצים שיהיה כדבור (באמת זה גם לכל הלומד קבלה לגבי השמות על האיסור ההוגה השם )כמדומני שהרב חיים קניבסקי התיר לשמוע שירים עם פסוקים במקלחת. ולכאורה המדד בזה אמור להיות, אם מותר לשמוע שירים עם פסוקים לפני ברכה"ת. וכמדומה שבזה כולם מקילים, ואף בחלק מהישיבות נוהגים לעורר את הבחורים עם זה.
הכל בסדר? הדיון לא ע"ז, כבר כתבתי בהודעה הראושנה את פסק מרן ביביע אומר "הנה נראה שכל המחלוקת תלויה אם הרהור כדיבור דמי או לאו. ולרוב ככל האחרונים אזלינן בתר הפוסקים הסוברים דהרהור לאו כדיבור דמי, וכדברי מרן השו"ע (סב, ג) ובמשנה ברורה שם. ועפ"ז נודע מש"כ מרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' יא) להתיר לשמוע שיעורי תורה במקלחת כשהוא ערום ומתרחץ שאין שם בית הכסא, אף שמוזכר בזה פסוקים וכד', ואין בזה הבדל אם מוזכר בזה שם ה'. ולפ"ז כתב בילקו"י (סי' עה) שה"ה לגבי שירי קודש.סוף סוף,
תשובה מהי דעת מרן הראשון לציון זיע"א,
עם מקור מוסמך.
יישר כח.
מה עם מרחץ שאסור בהרהורהכל בסדר? הדיון לא ע"ז, כבר כתבתי בהודעה הראושנה את פסק מרן ביביע אומר "הנה נראה שכל המחלוקת תלויה אם הרהור כדיבור דמי או לאו. ולרוב ככל האחרונים אזלינן בתר הפוסקים הסוברים דהרהור לאו כדיבור דמי, וכדברי מרן השו"ע (סב, ג) ובמשנה ברורה שם. ועפ"ז נודע מש"כ מרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' יא) להתיר לשמוע שיעורי תורה במקלחת כשהוא ערום ומתרחץ שאין שם בית הכסא, אף שמוזכר בזה פסוקים וכד', ואין בזה הבדל אם מוזכר בזה שם ה'. ולפ"ז כתב בילקו"י (סי' עה) שה"ה לגבי שירי קודש.
ולגבי חדר מקלחת שיש בו גם בית הכסא, שבודאי הוא שאסור לשמוע שיעורי תורה וכד' כמבואר מדברי מרן בשו"ע (סי' פה, ב), י"ל אם וילון נחשב כחוצץ, כי ראיתי שכתבו שחשיב כחוצץ, אולם הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף א"ל דאינו חשיב כחוצץ, אא"כ יש בזה צורת הפתח שאז אכן חוצץ.
ולא הבנתי כל כך טעמו בדבר הזה, דלענייו דברים שבקדושה (גם בטהרת המשפחה, די בוילון אחד שחוצץ)
אשמח שמי שיודע מה טעמו בזה שיכתוב לי...
בתודה, "
ע"כ מש"כ בתחילה.
***
השאלה מהי הטעם לוילון חוצץ ולא מה דעת מרן זצ"ל לעניין שמיעת ד"ת במקלחת, שכבר כתבתי את פסק ההלכה בריש התוכן? אז מה 'סוף סוף תשובה מהי דעת מרן הראשון לציון זיע"א עם מקור מוסמך' שכבר כתבתי לך בהתחלה את דעת מרן זיע"א בזה????
תוקן. תודה. שגגה היוצאת מפי ה---?
תרתי דסתרי
שאלה יפההכל בסדר? הדיון לא ע"ז, כבר כתבתי בהודעה הראושנה את פסק מרן ביביע אומר "הנה נראה שכל המחלוקת תלויה אם הרהור כדיבור דמי או לאו. ולרוב ככל האחרונים אזלינן בתר הפוסקים הסוברים דהרהור לאו כדיבור דמי, וכדברי מרן השו"ע (סב, ג) ובמשנה ברורה שם. ועפ"ז נודע מש"כ מרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' יא) להתיר לשמוע שיעורי תורה במקלחת כשהוא ערום ומתרחץ שאין שם בית הכסא, אף שמוזכר בזה פסוקים וכד', ואין בזה הבדל אם מוזכר בזה שם ה'. ולפ"ז כתב בילקו"י (סי' עה) שה"ה לגבי שירי קודש.
ולגבי חדר מקלחת שיש בו גם בית הכסא, שבודאי הוא שאסור לשמוע שיעורי תורה וכד' כמבואר מדברי מרן בשו"ע (סי' פה, ב), י"ל אם וילון נחשב כחוצץ, כי ראיתי שכתבו שחשיב כחוצץ, אולם הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף א"ל דאינו חשיב כחוצץ, אא"כ יש בזה צורת הפתח שאז אכן חוצץ.
ולא הבנתי כל כך טעמו בדבר הזה, דלענייו דברים שבקדושה (גם בטהרת המשפחה, די בוילון אחד שחוצץ)
אשמח שמי שיודע מה טעמו בזה שיכתוב לי...
בתודה, "
ע"כ מש"כ בתחילה.
***
השאלה מהי הטעם לוילון חוצץ ולא מה דעת מרן זצ"ל לעניין שמיעת ד"ת במקלחת, שכבר כתבתי את פסק ההלכה בריש התוכן? אז מה 'סוף סוף תשובה מהי דעת מרן הראשון לציון זיע"א עם מקור מוסמך' שכבר כתבתי לך בהתחלה את דעת מרן זיע"א בזה????
השאלה מהי הטעם לוילון חוצץ ולא מה דעת מרן זצ"ל לעניין שמיעת ד"ת במקלחת, שכבר כתבתי את פסק ההלכה בריש התוכן? אז מה 'סוף סוף תשובה מהי דעת מרן הראשון לציון זיע"א עם מקור מוסמך' שכבר כתבתי לך בהתחלה את דעת מרן זיע"א בזה????
שאלה יפה
לענ"ד כמו שמבואר בסי' פ"ד בשו"ע וכו'. ע' תגובה קודמת.
זו שאלה מעניינת ומצויה מאוד, אני מסתפק בטעם שהעלת, בלנ"ד אשאל בימים הקרובים שוב פעם את מרן הראשון לציון לטעמו, אם יתאפשר הדבר.ר' משה דדון שליט"א
רק כדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולהשתעשע בחוקיך, אשמח לדעת אם תשובתי ענתה על שאלתך?
או שמא קבלת תשובה אחרת ואז נשמח לשמוע עוד כיוון
ניתן לעי' גם בקישוררבים הסתפקו בשאלה המצויה מאוד, שישנם ששמים שירים במקלחת, ולאו דווקא שירים בסתם, אלא שירי קודש שמוזכרים בהם פסוקים, או קטעי תפילה וכד'. ועל זה קמה השאלה אם מותר לשמוע שירים כאלה במקלחת, אמרתי לבוא ולסכם השיטות הקצרות בנידון דידן ולעלותם על שולחן מלכים.
הנה נראה שכל המחלוקת תלויה אם הרהור כדיבור דמי או לאו. ולרוב ככל האחרונים אזלינן בתר הפוסקים הסוברים דהרהור לאו כדיבור דמי, וכדברי מרן השו"ע (סב, ג) ובמשנה ברורה שם. ועפ"ז נודע מש"כ מרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ה סי' יא) להתיר לשמוע שיעורי תורה במקלחת כשהוא ערום ומתרחץ שאין שם בית הכסא, אף שמוזכר בזה פסוקים וכד', ואין בזה הבדל אם מוזכר בזה שם ה'. ולפ"ז כתב בילקו"י (סי' עה) שה"ה לגבי שירי קודש.
ולגבי חדר מקלחת שיש בו גם בית הכסא, שבודאי הוא שאסור לשמוע שיעורי תורה וכד' כמבואר מדברי מרן בשו"ע (סי' פה, ב), י"ל אם וילון נחשב כחוצץ, כי ראיתי שכתבו שחשיב כחוצץ, אולם הראש"ל הגאון ר' יצחק יוסף א"ל דאינו חשיב כחוצץ, אא"כ יש בזה צורת הפתח שאז אכן חוצץ.
ולא הבנתי כל כך טעמו בדבר הזה, דלענייו דברים שבקדושה (גם בטהרת המשפחה, די בוילון אחד שחוצץ)
אשמח שמי שיודע מה טעמו בזה שיכתוב לי...
בתודה,