בספר אורחות צדיקים בשער התורה מדבר על ענין אחר אבל אפשר ללמוד ממנו לנידונינו וז"ל
וכל זה אינם עושים עתה, כי כל אחד רוצה ללמוד תוספות וכל חידושים וחידושי דחידושים קודם שידע צורת התלמוד, אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע. ועל כן מרוב טורח הלימוד, העיון והפלפול, רבים פורשים מן הלימוד מרוב טורח השמועות והדקדוק שאומר על פה, כי אומרים: מה נוכל להבין סברות מבחוץ? הלואי שהיינו יודעים מה שבתוך הספרים! ואם היו לומדים בקביעות יומם ולילה, אז היו לומדים והיו בקיאים בתלמוד, והיו מתאוים ללמוד, כי היה להם לב להבין בקל, והיה אדם בא ללמוד לעולם "נים ולא נים תיר ולא תיר", והיו מוסיפים בכך יראת שמים שלימה, וגם היו מתרבים התלמידים, והיו עוסקים תמיד בתורה. אבל עתה, מרוב טורח השמועות, נעשית עליהם ההלכה כמשא כבד, ולא יוכלו עוד להביט בה, ומתוך כך עוסקים בשגעון ובליצנות, ומבלבלים ומבטלים ועוסקים במיני תחבולות, ואין להם יראת שמים. עכ"ל
א. ומה אפשר ללמוד מכאן שאם לומד גמרא בלי פירוש (הכוונה בלי שושנשטין וכדומה) וקשה לו בפרט אם זה גמרא קשה ובגלל הקושי בא לו לעשות הפסקה וכו' ומוריד מהקביעות אבל שלומד עם פירוש וקל לו הלימוד הוא לומד יותר בקביעות ואם הוא עייף ואין לו עכשיו כוח ללמוד קשה ולומד עם שוטנשטיין מה רע בזה? -אדרבה מוסיף לו בקביעות בפרט שיש טבלאות וכדומה שעוזר לו לזכור את הלימוד
ב. ללמוד עם רב שמלמד את הגמרא כמו דף היומי וכדומה הרבה יותר קל מאשר כל הפירושים וכי משום זה אדם לא ילמד עם רב שמלמד צריך גם וגם
ג. לפעמים שהוא לא מכיר כל כך את הנושא או שרש"י מקצר וכו' (אפשר להשוות עם הרשב"ם בב"ב) וצריך פירוש ארוך יותר -אפילו הראשונים לפעמים חלוקים בהבנת פרש"י וצריך פירוש לפירושו - ויש מקומות שבטוח שללא הראשונים שמפרשים מה נתכוון רש"י לא היינו מבינים את הרש"י בכלל והשוטנשטיין מפרש את הרש"י בקלות לפי מה שפירשו דבריו התוס' -הרי עכשיו הוא בא ללמוד בקיאות- 2 3 דפים בשעה ולא עיון
ד. שהוא לומד בקיאות אין לו זמן לפתוח כל מיני ראשונים שמדברים בסוגיא ובזכות השוטנשטיין בהערות לומד אותם ובפרט באגדות שיש כל מיני עניים חשובים באגדות שהראשונים והאחרונים כותבים ודאי שללא השוטנשטיין הלומד יתקדם הלאה ולא ישים לב מה הפסיד
ה. הרי בסופו של דבר השטונשטיין בדרך כלל זה פרש"י רק בלשון קלה יותר והרבה יותר אריכות (תפתח ותראה) -אני חושב שלא נכון לומר שמי שלומד שוטנשטיין לא מתקדם שיוכל ללמוד לבד - זה עוזר
האמת שלא יוצא לי ללמוד בשוטנשטיין וכמובן אלה שלומדים רק שונשטיין לא טוב עושים וצריך להוכיח אותם אבל אני חושב שמי שרוצה לשלב ללמוד גם גמרא לבד וגם שונשטיין שהוא עייף או שבא לו להספיק הרבה חומר וכדומה אין דבר רע בזה להפך עם זה עוזר לו בקביעות יעשה כן
וכל זה אינם עושים עתה, כי כל אחד רוצה ללמוד תוספות וכל חידושים וחידושי דחידושים קודם שידע צורת התלמוד, אם כן איך יצליחו, כיוון שעושה להיפך ממה שאמרו חכמי התלמוד? כי כל מה שנאמר בתלמוד הכל אמת, ואין להשיב עליו או לשנותו, ולא להוסיף ולא לגרוע. ועל כן מרוב טורח הלימוד, העיון והפלפול, רבים פורשים מן הלימוד מרוב טורח השמועות והדקדוק שאומר על פה, כי אומרים: מה נוכל להבין סברות מבחוץ? הלואי שהיינו יודעים מה שבתוך הספרים! ואם היו לומדים בקביעות יומם ולילה, אז היו לומדים והיו בקיאים בתלמוד, והיו מתאוים ללמוד, כי היה להם לב להבין בקל, והיה אדם בא ללמוד לעולם "נים ולא נים תיר ולא תיר", והיו מוסיפים בכך יראת שמים שלימה, וגם היו מתרבים התלמידים, והיו עוסקים תמיד בתורה. אבל עתה, מרוב טורח השמועות, נעשית עליהם ההלכה כמשא כבד, ולא יוכלו עוד להביט בה, ומתוך כך עוסקים בשגעון ובליצנות, ומבלבלים ומבטלים ועוסקים במיני תחבולות, ואין להם יראת שמים. עכ"ל
א. ומה אפשר ללמוד מכאן שאם לומד גמרא בלי פירוש (הכוונה בלי שושנשטין וכדומה) וקשה לו בפרט אם זה גמרא קשה ובגלל הקושי בא לו לעשות הפסקה וכו' ומוריד מהקביעות אבל שלומד עם פירוש וקל לו הלימוד הוא לומד יותר בקביעות ואם הוא עייף ואין לו עכשיו כוח ללמוד קשה ולומד עם שוטנשטיין מה רע בזה? -אדרבה מוסיף לו בקביעות בפרט שיש טבלאות וכדומה שעוזר לו לזכור את הלימוד
ב. ללמוד עם רב שמלמד את הגמרא כמו דף היומי וכדומה הרבה יותר קל מאשר כל הפירושים וכי משום זה אדם לא ילמד עם רב שמלמד צריך גם וגם
ג. לפעמים שהוא לא מכיר כל כך את הנושא או שרש"י מקצר וכו' (אפשר להשוות עם הרשב"ם בב"ב) וצריך פירוש ארוך יותר -אפילו הראשונים לפעמים חלוקים בהבנת פרש"י וצריך פירוש לפירושו - ויש מקומות שבטוח שללא הראשונים שמפרשים מה נתכוון רש"י לא היינו מבינים את הרש"י בכלל והשוטנשטיין מפרש את הרש"י בקלות לפי מה שפירשו דבריו התוס' -הרי עכשיו הוא בא ללמוד בקיאות- 2 3 דפים בשעה ולא עיון
ד. שהוא לומד בקיאות אין לו זמן לפתוח כל מיני ראשונים שמדברים בסוגיא ובזכות השוטנשטיין בהערות לומד אותם ובפרט באגדות שיש כל מיני עניים חשובים באגדות שהראשונים והאחרונים כותבים ודאי שללא השוטנשטיין הלומד יתקדם הלאה ולא ישים לב מה הפסיד
ה. הרי בסופו של דבר השטונשטיין בדרך כלל זה פרש"י רק בלשון קלה יותר והרבה יותר אריכות (תפתח ותראה) -אני חושב שלא נכון לומר שמי שלומד שוטנשטיין לא מתקדם שיוכל ללמוד לבד - זה עוזר
האמת שלא יוצא לי ללמוד בשוטנשטיין וכמובן אלה שלומדים רק שונשטיין לא טוב עושים וצריך להוכיח אותם אבל אני חושב שמי שרוצה לשלב ללמוד גם גמרא לבד וגם שונשטיין שהוא עייף או שבא לו להספיק הרבה חומר וכדומה אין דבר רע בזה להפך עם זה עוזר לו בקביעות יעשה כן
נערך לאחרונה:
באמת!!) באחד מחשובי הת"ח שלתומו סבר כן ואף הלך לדבר עמו בלימוד כדי לתהות על קנקנו [לאו דוקא בזלזול] ומיד כשנכנס שאל אותו ר' דוד איזה קושיא סבוכה בסוגיה נעלמה, והלה עמד משתומם וכמה שניסה ליישב ולפלפל לא עלתה בידו ויצא ונכנס אל ביתו אבל וחפוי ראש... מלבד שהוא במשך שנים היה רבה של נהריה תו"ב. ואתה, דע לך!