דין מקדיש שדה אחוזה האם תלוי בשעת ההקדש

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' והיה ערכך לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף, אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום, ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל ונגרע מערכך (כז טז-יח)

הנה דין המקדיש שדה אחוזה המבואר בתורה כאן שנפדה במחיר קצוב של זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף, אינו אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל המקדיש שדה אחוזה בזמן שאין היובל נוהג, כגון שאין רוב יושביה עליה, נפדית בשוויה, כמבואר בערכין כט. וברש"י שם.

ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל במקדיש שדה אחוזה בזמן הזה ואחר כך נעשה כל יושביה עליה, האם נפדה בזרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף כמו המקדיש בזמן שהיובל נוהג, או דילמא דינו כמקדיש בזמן הזה שנפדה בשוויו. ויסוד הספק הוא, האם אזלינן בתר שעת ההקדש או בתר שעת הפדיון.

ומשכחת לה נידון כעין זה גם בזמן שהיובל נוהג, אם הקדיש שדה טרשים שדינה שנפדית בשויה כיון שאינה בת זריעה, ואחר כך נעשית בת זריעה, האם אזלינן בתר שעת ההקדש שלא היה לו דין שדה אחוזה, או אחרי שעת הפדיון.

ויש לדון להיפך, אם הקדיש בזמן שהיובל נוהג ואחר כך גלו ישראל, וכן אם הקדיש נקעים ואחר כך נתמלאו מים, או שדה ונעשית טרשים, האם נפדה בחמשים שקל כסף בזרע חומר שעורים כשעת ההקדש או שנפדה בשוויו, וצ"ע בכ"ז.​

 

[גרינפלד]

ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל במקדיש שדה אחוזה בזמן הזה ואחר כך נעשה כל יושביה עליה, האם נפדה בזרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף כמו המקדיש בזמן שהיובל נוהג, או דילמא דינו כמקדיש בזמן הזה שנפדה בשוויו. ויסוד הספק הוא, האם אזלינן בתר שעת ההקדש או בתר שעת הפדיון.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ונפק"מ גם לענין יציאה לכהנים ביובל, האם המקדיש בזה"ז ואח"כ נעשה רוב יושביה עליה יוצאת הקרקע לכהנים ביובל, והנה לענין מוכר שדה אחוזה מפורש בתוס' הרא"ש גיטין מח. דהמוכר שדהו בזמן שעדיין אין היובל נוהג ואח"כ התחיל היובל לנהוג, חוזרת השדה לבעלים ביובל, אך לענין הקדש האם יצא לכהנים ביובל יש להסתפק דאפשר דכיון דבשעת ההקדש לא חלו עליו הדינים המיוחדים של מקדיש שדה אחוזה, לא חל גם דין יציאה לכהנים ביובל, וצ"ע.​