אשמח לציון דברי מרן ולא רק צילום, יבי״א/חזו״ע? איזה סימן?
דרושים: תלמידי חכמים לעניית תשובות לקושיות בתורת מרן
- Thread starter שילה אפרהימי
- תאריך התחלה
- צופים 28
כתוב שזה חזו״ע (וכנראה השו״ת לפי סוג ההדפס), אבל לא כתוב איזה סי׳.
(נפ״מ שזה מספרי מרן הבודדים שאין בידי, ואם אני אתקל בזה בבית מדרש היום או מחר אני לא רוצה להתחיל לחפש במפתחות...)
ועדיין לא זכיתי להבין איזה ספר מדובר. אם מיירי בחזו״ע ט״ו בשבת ששם דן בעניינים הללו, הרי שבעמ׳ רלה הוא כלל לא דן בתרומות ומעשרות (ואת ספרי חזו״ע יש לי ברוך ה׳). אלא״כ יש לך מהדורה שלי אין(?)
תמיד חשבתי שמרן דיבר בזה רק בספר ט״ו בשבט, נראה שפספסתי ספר אחד?
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
אולי כאן בפורום?
גם לי יש קושי בדברי מרן זצ''ל שכתב בחזו''ע חנוכה [עמ' סג] שדעת המשחא דרבותא להדליק נר חנוכה בצאת הכוכבים. אך ראיתי בפנים הספר משחא דרבותא שכתב להדיא לא כך וז''ל: סוף שקיעת החמה, דתחלת שקיעתה עדיין היום גדול שהוא מהלך ג' מילין ורביע, אלא סוף השקיעה דהיינו "בין השמשות" שהוא מהלך ג' ריבעי מיל עד הלילה. עכ''ל. ומפורש בדבריו שיש להדליק בשקיעה שהוא תחילת ביה''ש.
לענ''ד מדובר בטעות, ויש להעיר כן בהוצאות החדשות בהערה, אך קודם כל כדאי שהת''ח כאן יחוו דעתם בענין.
לענ''ד מדובר בטעות, ויש להעיר כן בהוצאות החדשות בהערה, אך קודם כל כדאי שהת''ח כאן יחוו דעתם בענין.
לענ״ד פשוט בדברי המשחא דרבותא שבא לפרש שיש חילוק בין ״תחילת שקיעתה״ לבין ״סוף שקיעתה״, דלשון מרן השו״ע שצריך להדליק בסוף שקיעתה, והביא מרן לשון התוס׳ בשבת (כא: ) דאי בתחילת השקיעה עדיין יום גדול הוא והו שרגא בטיהרא אלא ודאי דהיינו בסוף השקיעה עכ״ל ובא המשחא דרבותא לומר שתחילת השקיעה וסוף השקיעה ב׳ זמנים שונים הם כמו התוס׳ הנ״ל, ומ״ש ׳בין השמשות׳ לגבי סוף השקיעה בא לומר שביה״ש מתחיל בסוף השקיעה. והיינו צאה״כ שלנו.
[ובמילים אחרות, שיש ״תחילת השקיעה״ שהוא מהלך ג׳ מילין ורביע כפי שכתב, ויש ״ביה״ש״ שהוא מהלך ג׳ ריבעי מיל אחרי ״תחילת השקיעה״]
כך נלענ״ד.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
במחילה לא הבנתי דבריך כלל, אם תעביר את מש"כ "ושו"ר שכ"כ לדינא הפמ"ג (...) ד"ה שאלה. ע"ש. קודם ד' החק יעקב, עדיין קשה לך?
מה ראית שהכריע למעלה מחמת הפמ"ג?
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
אוסר בערב יו"ט מחמת שכך דעת הר"י מלוניל האבודרהם ושכך לומד החק יעקב ברשב"א, ושכן ס"ל תוס' רי"ד וכן הוא בפסקי ר' ישעיה הראשון ובפסקי הריא"ז, וכ"כ הגר"א והרש"ש. ואם הבנתי נכון כך דעת הרי"ף. (ואשמח בזה לחוו"ד). ודלא כהרמב"ן הריטב"א והמאירי. ונמצא שאף אי נימא כהפמ"ג ברשב"א, אין רוב ראשונים להקל.
[וכל מה שהקל בשבת הוא מחמת שכך דעת רוב הראשונים, וכמש"כ להדיא, ההלא הם, הרי"ף הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א הריטב"א המאירי הר"י מלוניל והאבודרהם, וכ"כ החת"ס והפמ"ג. ודלא כתוס' רי"ד וכן הוא בפסקי ר' ישעיה הראשון ובפסקי הריא"ז, הגר"א והרש"ש. שהם מיעוט ראשונים].
ואם נאמר שד' הפמ"ג צריכים להיות אחר ד' החת"ס, נמצא שבאמת כ' שהפמ"ג הקל בזה.
וכל זה כתבתי כחותה על גחלים לוחשות ממש.
ואיני בסוגיא כלל.
ראשית, עיקר השגתי היא על ההבנה בדעת הפמ"ג ללא קשר להלכה למעשה.
גם אם נכניס את זה במקום החת"ס - עדיין יקשה מדוע לא הביא שהפמ"ג והכה"ח מקילים למעשה בעיו"ט.
דעת הרי"ף - אדרבה פשטות דבריו להקל, כיון שהעתיק את הגמ' רק ביו"ט שחל בע"ש. משמע מדבריו שבכל אופן אחר מותר.
יש עוד הרבה ראשונים שלא הזכיר שם שהם מקילים, אבל אין זה הנידון.
הזכיר שם את המנחת יצחק שכתב בדעת הרי"ף והרמב"ם להקל. המעיין בדברי הרמב"ם בפה"מ יראה גם דס"ל להקל בעיו"ט [לשונו הוא האיסור 'אינו אלא' ביו"ט שחל בע"ש].
בכל אופן המחלוקת של הראשונים הנ"ל 'בדרבנן' נקראת שקולה, שהרי לא סופרים ממש אחד כנגד אחד. ובפרט שהוא בדרבנן והרב עובדיה עצמו פוסק בכמה מקומות להקל בדרבנן גם במיעוט פוסקים. ומה גם שהפמ"ג שבד"כ מחמיר - מיקל כאן.
בכל אופן אין אני רוצה לפתוח נידון כאן מה ההלכה במקרה הנ"ל, אלא להעיר ספציפית על ההבנה בדעת הפמ"ג וכנ"ל.
גם אם נכניס את זה במקום החת"ס - עדיין יקשה מדוע לא הביא שהפמ"ג והכה"ח מקילים למעשה בעיו"ט.
דעת הרי"ף - אדרבה פשטות דבריו להקל, כיון שהעתיק את הגמ' רק ביו"ט שחל בע"ש. משמע מדבריו שבכל אופן אחר מותר.
יש עוד הרבה ראשונים שלא הזכיר שם שהם מקילים, אבל אין זה הנידון.
הזכיר שם את המנחת יצחק שכתב בדעת הרי"ף והרמב"ם להקל. המעיין בדברי הרמב"ם בפה"מ יראה גם דס"ל להקל בעיו"ט [לשונו הוא האיסור 'אינו אלא' ביו"ט שחל בע"ש].
בכל אופן המחלוקת של הראשונים הנ"ל 'בדרבנן' נקראת שקולה, שהרי לא סופרים ממש אחד כנגד אחד. ובפרט שהוא בדרבנן והרב עובדיה עצמו פוסק בכמה מקומות להקל בדרבנן גם במיעוט פוסקים. ומה גם שהפמ"ג שבד"כ מחמיר - מיקל כאן.
בכל אופן אין אני רוצה לפתוח נידון כאן מה ההלכה במקרה הנ"ל, אלא להעיר ספציפית על ההבנה בדעת הפמ"ג וכנ"ל.
יהודה בן דוד - משנת יוסף
Well-known member
אם מביאים את זה אחר החת"ס אז יוצא שכותב אחר ד' החת"ס שכ' להקל שכ"כ הפמ"ג, והיינו שכ' להקל. (במחילת כת"ר, אני מנסה להסביר לך את זה שוב ושוב ללא הצלחה. תעביר את המילים הנ"ל אחר ד' החת"ס ותקרא את כל ההערה מחדש).
כאמור איני בסוגיא כלל, זה הבנה שלך, או שכך כתבו בדעתו?
ואין עוד ראשונים שאוסרים?
כבר הביא זאת הפמ"ג שציטטת.
דייקתי בלשוני ולא כתבתי שיש רוב שאוסרים, אלא שאין רוב מתירים. וזאת מחמת שאם נספור אחד אחד אולי יהיה אחד לכאן יותר או לכאן. (צריך לדעת איך מחשבים לענין זה את התוס' רי"ד, פסקי ר' ישעיה הראשון, ופסקי הריא"ז).
איני יודע אם יש כלל כזה אצל מרן זיע"א להקל בדרבנן כמיעוט פוס'. ואשמח בזה למקורות.
ומה שכ' ומה גם שהפמ"ג וכו', איני יודע אם זה היה שיקול אצל מרן זיע"א.
אני מנסה להסביר שוב.
החת"ס דיבר רק על ערב שבת, לא על ערב יו"ט. אם כותבים את דברי הפמ"ג לאחר החת"ס שכתב כדברי 'רוב הראשונים' שהביא הרב שם שכתבו להתיר 'בערב שבת', זה אומר שהוא התיר 'רק' בע"ש.
לאחר מכן הרב מביא שהחק יעקב ביאר בדעת הרשב"א שסובר שבעיו"ט אסור.
ועל זה כתבתי שלדבריך היה צריך לכתוב 'ומיהו הפמ"ג חלק על החק יעקב וסבר שמותר גם בעיו"ט וכ"כ הכה"ח שם'.
מקוה שדבריי הובנו.
אה"נ, וזה סיבה לפסוק להקל שהרי כך דעת הרמב"ם והרמב"ן והריטב"א והמאירי,
ואם הרב עובדיה לא הביא זאת, זה בגלל שהבין אחרת בפמ"ג, וכפי שכתבתי שזוהי ראיה שלא מגיהים בדבריו, כיון שמכל דבריו נראה שהבין שהוא אוסר אפילו בעיו"ט.
לשאר הדברים כתבתי שאיני רוצה להאריך בזה, כיון שאין זה המקום ולא זה הנידון.
נערך לאחרונה:
בין השמשות לא מתחיל לדעת ר''ת בצה''כ שלנו אלא ג' רבעי מיל קודם תשלום ד' מיל [דהיינו 58 דקות קודם צה''כ של ר''ת], וכל הזמן הזה של ג' רבעי מיל נחשב בין השמשות [הוא גם לשון התוס' בשבת לה.] וא''כ כשכותב המשחא דרבותא שסוף שקיעה הוא בין השמשות כונתו שיש להדליק בבין השמשות. ואם כונתך לומר שבין השמשות של ר''ת הוא אחר צה''כ של הגאונים, ודאי שאין לומר כן כי אי אפשר לומר שמרן מדבר במושגים של ר''ת כדי להשמיע לנו דעת הגאונים, בו בזמן שלא הביא בשום מקום את דעת הגאונים שחולקת על ר''ת.
ומ''מ גם לפי דבריך לא היה לו למרן זצ''ל לכתוב שכ''כ המשחא דרבותא, כי דבריו אינם מפורשים כך, וצריך לפרש כך בדוחק כדי לומר שכונתו לצה''כ.