מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (ב ז)
במדרש רבה פרשה י"ד סי' ג' "וייצר שתי יצירות, יצירה מן התחתונים ויצירה מן העליונים, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, אוכל ושותה כבהמה ופרה ורבה כבהמה ומטיל גללים כבהמה ומת כבהמה, עומד כמלאכי השרת ומדבר כמלאכי השרת ומבין כמלאכי השרת ורואה כמלאכי השרת". ונתקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר, הרי כשנברא האדם עדיין לא נגזרה עליו מיתה וא"כ איך קאמר שהוא במיתה כבהמה, והרי מדברי המדרש נראה דאיכא קפידא שיהיה שקול בד' דברים כבהמה ובד' כמלאכי השרת, שלא יהיה נוטה לאחד מהצדדים, וקשה שקודם החטא לא היה הדבר שקול.
ותירץ שם שגם קודם החטא נחשב הדבר שיש בו מיתה כבהמה, כיון שהאדם מצד טבעו היה חומרי ושייך בו מיתה, אלא שקודם החטא לא נקנסה עליו המיתה בפועל, אבל כבר ראוי שיהיה שייך בו מיתה, ודלא כמלאכי השרת שאינם בני מיתה והיא לא שייכת בהם כלל.
ובספר עדות ביוסף כתב דבר נפלא בשם אביו רבי אליעזר הלוי מהעלישוי זצ"ל, דהנה בסוטה ט: מבואר דהנחש קודם החטא היה מהלך בקומה זקופה, אם כן נמצא שקודם החטא לא היתה ההליכה בקומה זקופה מעלה מיוחדת באדם ובמלאכי השרת, שהרי גם בבהמה וחיה מצינו את הנחש שהולך בקומה זקופה. ואם כן מיושבת קושיית היפה תואר הנ"ל, דקודם החטא היה גם כן שקול, דאמנם לא היה מת כבהמה והיה דומה רק בג' דברים לבהמה, אבל גם היה דומה רק בג' דברים למלאכי השרת כי לא היתה נחשבת המעלה של קומה זקופה למעלה מיוחדת באדם, וכנ"ל. ועי"ש מה שביאר בזה דברי המדרש.
וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים (ב ז)
במדרש רבה פרשה י"ד סי' ג' "וייצר שתי יצירות, יצירה מן התחתונים ויצירה מן העליונים, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, אוכל ושותה כבהמה ופרה ורבה כבהמה ומטיל גללים כבהמה ומת כבהמה, עומד כמלאכי השרת ומדבר כמלאכי השרת ומבין כמלאכי השרת ורואה כמלאכי השרת". ונתקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר, הרי כשנברא האדם עדיין לא נגזרה עליו מיתה וא"כ איך קאמר שהוא במיתה כבהמה, והרי מדברי המדרש נראה דאיכא קפידא שיהיה שקול בד' דברים כבהמה ובד' כמלאכי השרת, שלא יהיה נוטה לאחד מהצדדים, וקשה שקודם החטא לא היה הדבר שקול.
ותירץ שם שגם קודם החטא נחשב הדבר שיש בו מיתה כבהמה, כיון שהאדם מצד טבעו היה חומרי ושייך בו מיתה, אלא שקודם החטא לא נקנסה עליו המיתה בפועל, אבל כבר ראוי שיהיה שייך בו מיתה, ודלא כמלאכי השרת שאינם בני מיתה והיא לא שייכת בהם כלל.
ובספר עדות ביוסף כתב דבר נפלא בשם אביו רבי אליעזר הלוי מהעלישוי זצ"ל, דהנה בסוטה ט: מבואר דהנחש קודם החטא היה מהלך בקומה זקופה, אם כן נמצא שקודם החטא לא היתה ההליכה בקומה זקופה מעלה מיוחדת באדם ובמלאכי השרת, שהרי גם בבהמה וחיה מצינו את הנחש שהולך בקומה זקופה. ואם כן מיושבת קושיית היפה תואר הנ"ל, דקודם החטא היה גם כן שקול, דאמנם לא היה מת כבהמה והיה דומה רק בג' דברים לבהמה, אבל גם היה דומה רק בג' דברים למלאכי השרת כי לא היתה נחשבת המעלה של קומה זקופה למעלה מיוחדת באדם, וכנ"ל. ועי"ש מה שביאר בזה דברי המדרש.