מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת (ד לב)
במשנה כריתות כח. רבי שמעון אומר, כבשים קודמין את העזים בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהם, ת"ל "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת", מלמד ששניהם שקולין. ופירש רש"י שם "יכול האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש".
ובספר תשובת שמואל (לרבי שמואל מאמדור זצ"ל, בסוגיא דפסחים ד"ה ולפ"ז קשה), כתב לדקדק מדברי רש"י הנ"ל, שדוקא בעולה שניהם שקולים, מפני שבלאו הכי כולה כליל, אבל בשאר הקרבנות כגון שלמים ופסח וכדומה, כבש קודם משום שנתרבה באליה, ועדיף ליתן קרבן שקרב ממנו חלק נוסף לגבוה. וכן כתב בצפנת פענח מתנו"ע פ"ח הט"ו.
והנה לענין קדימה בהקרבה מצינו בזבחים צ: שגם בעולה כבשים קודמים לשעירים משום שנתרבו באליה, ופירש רש"י שם "ואע"ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל, מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת". ולכאורה קשה, דא"כ גם לענין שיחשב מובחר יותר, נאמר שאף בעולה יהיו הכבשים מובחרים יותר כיון שיש בהם צד ריבוי למזבח לגבי שלמים וחטאת.
ויש ליישב, שדבר זה עצמו נלמד במשנה בכריתות הנ"ל מגזירת הכתוב, שגילתה התורה במה שפעמים הקדימה עיזים לכבשים, ששניהם שקולים ולא מתחשבים ב"צד ריבוי" למזבח. אך מ"מ הגזירת הכתוב היא רק שה"צד ריבוי" למזבח אינו סיבה להקדים את הכבשים לעיזים, אבל בקרבנות שבהם עצמם יש ריבוי למזבח, דהיינו שאר הקרבנות חוץ מעולה, בזה אין הגזה"כ והכבשים קודמים. והביאור הוא, דגילוי התורה הוא על הכבשים עצמם שלא נעשו להיות חשובים יותר בעצמותם מחמת צד הריבוי, אבל מה שיש יותר אימורים בפועל הוא סיבה אחרת להקדים.
ואם כבש יביא קרבנו לחטאת (ד לב)
במשנה כריתות כח. רבי שמעון אומר, כבשים קודמין את העזים בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהם, ת"ל "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת", מלמד ששניהם שקולין. ופירש רש"י שם "יכול האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש".
ובספר תשובת שמואל (לרבי שמואל מאמדור זצ"ל, בסוגיא דפסחים ד"ה ולפ"ז קשה), כתב לדקדק מדברי רש"י הנ"ל, שדוקא בעולה שניהם שקולים, מפני שבלאו הכי כולה כליל, אבל בשאר הקרבנות כגון שלמים ופסח וכדומה, כבש קודם משום שנתרבה באליה, ועדיף ליתן קרבן שקרב ממנו חלק נוסף לגבוה. וכן כתב בצפנת פענח מתנו"ע פ"ח הט"ו.
והנה לענין קדימה בהקרבה מצינו בזבחים צ: שגם בעולה כבשים קודמים לשעירים משום שנתרבו באליה, ופירש רש"י שם "ואע"ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל, מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת". ולכאורה קשה, דא"כ גם לענין שיחשב מובחר יותר, נאמר שאף בעולה יהיו הכבשים מובחרים יותר כיון שיש בהם צד ריבוי למזבח לגבי שלמים וחטאת.
ויש ליישב, שדבר זה עצמו נלמד במשנה בכריתות הנ"ל מגזירת הכתוב, שגילתה התורה במה שפעמים הקדימה עיזים לכבשים, ששניהם שקולים ולא מתחשבים ב"צד ריבוי" למזבח. אך מ"מ הגזירת הכתוב היא רק שה"צד ריבוי" למזבח אינו סיבה להקדים את הכבשים לעיזים, אבל בקרבנות שבהם עצמם יש ריבוי למזבח, דהיינו שאר הקרבנות חוץ מעולה, בזה אין הגזה"כ והכבשים קודמים. והביאור הוא, דגילוי התורה הוא על הכבשים עצמם שלא נעשו להיות חשובים יותר בעצמותם מחמת צד הריבוי, אבל מה שיש יותר אימורים בפועל הוא סיבה אחרת להקדים.