ידוע חידושו הגדול של האגרות משה ח''ב סי' נו או נז שאדם שאוכל סוכריה בפה אי''ז נחשב שינוי מקום
וראייתו מדברי המג''א שהקשה מהדין שאדם שנכנס לחנות של בשמים ויצא וחזר ונכנס לא צריך לברך פעם שנייה והקשה המג''א מדוע לא הויא שינוי מקום ותירץ כיון שזה אותם בשמים אי'ז נחשב שינוי מקום ולפי''ז אם זה יהיה בבשמים אחרים יהיה חייב ברכה וממילא אומר הגר''מ שגם בסוכריה זה נחשב אותה סוכריה ולכן אי''ז שינוי מקום [ויש עוד תשובה של המג''א שריח אי''ז מעשה כל כך והגר''מ כותב שבתשובה זו בא להוסיף שאפילו אם הריח בפעם השנייה שנכנס בשמים אחרים לא צריך לברך אבל בעיקר היסוד מסכים עם התירוץ הראשון] ובאגב שם מבואר עוד חידוש שאם אדם עומד בפתח ביתו על דעת לצאת והוא שותה משהו כבר יש עליו דיון של הולכי דרכים והדברים מחודשים וצריך לעיין שם היטב אם זה כתוב כך.
ויש אולי להעיר על האגרו''מ שבסוכריה כל מציצה ומציצה זה חלק אחר בסוכריה ואי''ז דומה לבשמים שזה אותו ריח ויש לעיין בקושיא זו
ופעם קראתי על רבינו החזו''א שאמר לילד שאכל סוכריה ויצא שיחזור לברך לאחר שיצא מהבית ואיני זוכר כעת מקורו אולי מרשימות הגר''ח קניבסקי על החזו''א .
ועכ''פ למעשה לכאורה לא יברך אם יצא מחמת האי פלוגתא אבל צריך להזהר לא להכנס בספק.
וראייתו מדברי המג''א שהקשה מהדין שאדם שנכנס לחנות של בשמים ויצא וחזר ונכנס לא צריך לברך פעם שנייה והקשה המג''א מדוע לא הויא שינוי מקום ותירץ כיון שזה אותם בשמים אי'ז נחשב שינוי מקום ולפי''ז אם זה יהיה בבשמים אחרים יהיה חייב ברכה וממילא אומר הגר''מ שגם בסוכריה זה נחשב אותה סוכריה ולכן אי''ז שינוי מקום [ויש עוד תשובה של המג''א שריח אי''ז מעשה כל כך והגר''מ כותב שבתשובה זו בא להוסיף שאפילו אם הריח בפעם השנייה שנכנס בשמים אחרים לא צריך לברך אבל בעיקר היסוד מסכים עם התירוץ הראשון] ובאגב שם מבואר עוד חידוש שאם אדם עומד בפתח ביתו על דעת לצאת והוא שותה משהו כבר יש עליו דיון של הולכי דרכים והדברים מחודשים וצריך לעיין שם היטב אם זה כתוב כך.
ויש אולי להעיר על האגרו''מ שבסוכריה כל מציצה ומציצה זה חלק אחר בסוכריה ואי''ז דומה לבשמים שזה אותו ריח ויש לעיין בקושיא זו
ופעם קראתי על רבינו החזו''א שאמר לילד שאכל סוכריה ויצא שיחזור לברך לאחר שיצא מהבית ואיני זוכר כעת מקורו אולי מרשימות הגר''ח קניבסקי על החזו''א .
ועכ''פ למעשה לכאורה לא יברך אם יצא מחמת האי פלוגתא אבל צריך להזהר לא להכנס בספק.
