אני מעוניין לדעת מה יאמרו התלמידי חכמים דכאן על אודות מה שיצא לי לראות לפני זמן מה, איזה קונטרס/עלון חשוב שהוציאו כמה תלמידי חכמים, שתכליתו להוכיח, שגם הגאונים סוברים כדעת רבינו תם והראשונים בזמני השקיעה וצאת הכוכבים.
כמובן שהם גיבו את דבריהם והביאו כמה וכמה ראיות מגדולי הפסקים שכבר כתבו כדבריהם.
ולהלן כמה מעיקרי הדברים שהביאו לראייתם: ואשמח לראות מה יאמרו באי בית המדרש דכאן:
א. מוסכם על כל הראשונים, אפילו גם על דעת הגאונים, על פי סוגיית ברכות ב. שזמן צאת הכוכבים הוא כאשר שוקע ויוצא כל האור מהשמיים. שהוא לאחר 72 דקות מהשקיעה.
ב. עשרות ראשונים פסקו כר"ת, בין להקל ובין להחמיר, ולא הזכירו את הגאונים כחולקים, בכלל.
ד. ולא עוד, אלא שכמה מהראשונים שלפנינו - הביאו שהגאונים סוברים כר"ת!
ה. מרן השו"ע ונושאי כליו פסקו כר"ת בין להקל ובין להחמיר ולא הזכירו שהגאונים חולקים על ר"ת.
ו. מאות אחרונים פסקו כר"ת, בין להקל ובין להחמיר, ולא כתבו שהגאונים חולקים. [אם אכן הייתה דעה כזו שחולקת].
ז. הרבה מגדולי הפוסקים והאחרונים "ראו בעיניהם" את שיטת הגאונים ואף על פי כן לא חששו לה כלל, אפילו לא לחומרא בערב שבת. ואדרבה, היו כאלו שדנו בדברי הגאונים והסיקו שאינם חולקים כלל על ר"ת.
ח. עד לפני כ 250 שנה לערך, היה מקובל בעם ישראל מדורי דורותיו, שקיימים רק שני שיטות החולקות בזמני השקיעה. האחת היא; שיטת ר"ת. והשנייה היא; שיטת היראים. ואילו את שיטת הגאונים אף אחד לא הביא ולא הזכיר, ואף לא רמז עליה! אלא רק מ- 250 השנים האחרונות נזכרו פתאום לדבר עליה ולעסוק בה, כאילו זה עתה נולדה, והתחילו לחשוש לה ולהחמיר כמותה. אבל לפני כן, מאן דכר שמיה? - כך שאיך יתכן ששיטה כה חשובה נעלמה מעיני כל עם ישראל במשך מאות בשנים? ואף אותם החכמים שראו את שיטת הגאונים, לא החשיבו אותה אפילו לספק?! אתמהה!
ט. המנהג בכל תפוצות ישראל עד לפני כ 200-300 שנים היה כר"ת ממש, והיינו שעשו מלאכה בערב שבת לאחר השקיעה, ולא חששו לגאונים. וכלומר שלא חששו לשיטה שכזו, והיינו ששיטה זו לא נזכרה כלל בשום צד ואופן. שזה מוכיח ומראה היטב על המסורת שעברה בעם ישראל, שהמסורת המקובלת בעם ישראל מדורי דורות היה - שאין שיטה החולקת על ר"ת, מלבד היראים.
אני לכשעצמי, [וכפי שגם שאלתי ושמעתי מכמה תלמידי חכמים] נראה, שדבריהם נכונים ומסתברים, והטענות מדברות בעד עצמם, שלאור כל האמור, קשה להניח בוודאות מוחלטת, שאכן הגאונים חלקו על הראשונים בזמני השקיעה. כי אם אכן הדבר היה כן, היה צריך להיות לו קול ופרסום לאורך הדורות, ולפחות היה צריך להיות מוזכר בספרי גדולי הפוסקים, גם אם לא פוסקים כמותם. וזה שלא שמעו ולא ידעו כלל וכלל משיטה שכזו - שיטת הגאונים - לאורך הדורות, הרי שהדבר מצריך עיון, על מה בעצם סומכים להקל?
בקיצור ובסיכום; הטענות החזקות הם; מדוע לא נזכרו דברי הגאונים בספרות במהלך מרוצת הדורות. ולא עוד, אלא אדרבא, מצאנו שהמנהג הרווח היה להקל שלא כשיטתם. אפילו בערב שבת החמורה. והיינו שאם אכן הייתה כזו שיטה, וודאי שהיינו רואים את הפוסקים שכותבים שראוי להחמיר כמותה. ואת זה כמובן לא ראינו. כך שזה מעלה תמיהה ושאלה חשובה; האם באמת אין כזו שיטה - שיטת גאונים; אם כן על מה אנו סומכים להקל כל כך בשופי במוצ"ש??
כמובן שהם גיבו את דבריהם והביאו כמה וכמה ראיות מגדולי הפסקים שכבר כתבו כדבריהם.
ולהלן כמה מעיקרי הדברים שהביאו לראייתם: ואשמח לראות מה יאמרו באי בית המדרש דכאן:
א. מוסכם על כל הראשונים, אפילו גם על דעת הגאונים, על פי סוגיית ברכות ב. שזמן צאת הכוכבים הוא כאשר שוקע ויוצא כל האור מהשמיים. שהוא לאחר 72 דקות מהשקיעה.
ב. עשרות ראשונים פסקו כר"ת, בין להקל ובין להחמיר, ולא הזכירו את הגאונים כחולקים, בכלל.
ד. ולא עוד, אלא שכמה מהראשונים שלפנינו - הביאו שהגאונים סוברים כר"ת!
ה. מרן השו"ע ונושאי כליו פסקו כר"ת בין להקל ובין להחמיר ולא הזכירו שהגאונים חולקים על ר"ת.
ו. מאות אחרונים פסקו כר"ת, בין להקל ובין להחמיר, ולא כתבו שהגאונים חולקים. [אם אכן הייתה דעה כזו שחולקת].
ז. הרבה מגדולי הפוסקים והאחרונים "ראו בעיניהם" את שיטת הגאונים ואף על פי כן לא חששו לה כלל, אפילו לא לחומרא בערב שבת. ואדרבה, היו כאלו שדנו בדברי הגאונים והסיקו שאינם חולקים כלל על ר"ת.
ח. עד לפני כ 250 שנה לערך, היה מקובל בעם ישראל מדורי דורותיו, שקיימים רק שני שיטות החולקות בזמני השקיעה. האחת היא; שיטת ר"ת. והשנייה היא; שיטת היראים. ואילו את שיטת הגאונים אף אחד לא הביא ולא הזכיר, ואף לא רמז עליה! אלא רק מ- 250 השנים האחרונות נזכרו פתאום לדבר עליה ולעסוק בה, כאילו זה עתה נולדה, והתחילו לחשוש לה ולהחמיר כמותה. אבל לפני כן, מאן דכר שמיה? - כך שאיך יתכן ששיטה כה חשובה נעלמה מעיני כל עם ישראל במשך מאות בשנים? ואף אותם החכמים שראו את שיטת הגאונים, לא החשיבו אותה אפילו לספק?! אתמהה!
ט. המנהג בכל תפוצות ישראל עד לפני כ 200-300 שנים היה כר"ת ממש, והיינו שעשו מלאכה בערב שבת לאחר השקיעה, ולא חששו לגאונים. וכלומר שלא חששו לשיטה שכזו, והיינו ששיטה זו לא נזכרה כלל בשום צד ואופן. שזה מוכיח ומראה היטב על המסורת שעברה בעם ישראל, שהמסורת המקובלת בעם ישראל מדורי דורות היה - שאין שיטה החולקת על ר"ת, מלבד היראים.
אני לכשעצמי, [וכפי שגם שאלתי ושמעתי מכמה תלמידי חכמים] נראה, שדבריהם נכונים ומסתברים, והטענות מדברות בעד עצמם, שלאור כל האמור, קשה להניח בוודאות מוחלטת, שאכן הגאונים חלקו על הראשונים בזמני השקיעה. כי אם אכן הדבר היה כן, היה צריך להיות לו קול ופרסום לאורך הדורות, ולפחות היה צריך להיות מוזכר בספרי גדולי הפוסקים, גם אם לא פוסקים כמותם. וזה שלא שמעו ולא ידעו כלל וכלל משיטה שכזו - שיטת הגאונים - לאורך הדורות, הרי שהדבר מצריך עיון, על מה בעצם סומכים להקל?
בקיצור ובסיכום; הטענות החזקות הם; מדוע לא נזכרו דברי הגאונים בספרות במהלך מרוצת הדורות. ולא עוד, אלא אדרבא, מצאנו שהמנהג הרווח היה להקל שלא כשיטתם. אפילו בערב שבת החמורה. והיינו שאם אכן הייתה כזו שיטה, וודאי שהיינו רואים את הפוסקים שכותבים שראוי להחמיר כמותה. ואת זה כמובן לא ראינו. כך שזה מעלה תמיהה ושאלה חשובה; האם באמת אין כזו שיטה - שיטת גאונים; אם כן על מה אנו סומכים להקל כל כך בשופי במוצ"ש??
נערך לאחרונה:
