ביקשת שאסביר עם דוגמאות:
המחבר הביא את הדעות הבאות כחולקות על ר"ת, והם:
רבינו פרחיה על שבת,
רבינו יונה באגרת התשובה,
ומהר"ם בספר התשב"ץ.
הצג קובץ מצורף 22273
וכעת הבה ונפתח מקור אחר מקור ונראה את הדברים מזווית ובאופן רחב יותר
רבינו פרחיה:
היה למחבר להביא גם את השורות הבאות: (או כל הפחות את עצם העניין וכדלהלן): וזה לשונו:
הכסיף התחתון. כלומר
השחיר תחתית כיפת הרקיע, שהיא צד מזרח, שהיא עכשיו תחת מאור השמש שבצד מערב: ולא הכסיף העליון. פירוש דהיינו צד מערב, שהמאור לשם מערב - בין השמשות. לשון תשקע מלשון צללו כעופרת דמתרגמינן אשתקעו ומלשון שקעה בבל. ופירוש הכסיף כמשמעו והוא לשון כיסוף.
ורוב המפרשים פירשו הכסיף התחתון
קרקעית הארץ. ולא הכסיף העליון השמים.
אבל קשה בעיני חילוף הדברים, היאך נחזור נאמר: 'הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון'. וכי אפשר שנתמעט מאור מן הרקיע -
יותר משנתמעט מן הארץ? (וכלומר שהאור בארץ צריך להתמעט יותר מאשר האור ברקיע!!!), דהיינו תיכף לעת הלילה. עכ"ל.
והנה נשים לב שאת הקטע הזה אי אפשר להתאים לתחילת השקיעה, בגלל:
א. שאת ההכסיף - הוא פירש
השחיר כפשוטו. וזה אינו נמצא בתחילת השקיעה.
ב. שמעיד על המציאות, שטרם שמתמעט
האור בעליון, מתמעט
האור בתחתון! וזה אינו במציאות בדקות שמיד לאחר השקיעה. שאז כל הרקיע מאיר בשווה, ואין הבדל בין התחתון לעליון. ונשים לב ללשונו שכתב: "שנתמעט
מאור"! ולא אדמימות.
ועוד הוא כותב שם: כוכב אחד יום, כלומר אע"פ ששקעה חמה ונראה כוכב אחד עדיין יום הוא, עכ"ל.
ומשמע מדבריו שאם יצא כוכב אחד הוא עדיין יום עד ליציאת הכוכב השני. והנה במציאות הכוכב השני אינו יוצא פחות מכ 13 דקות לאחר השקיעה. ונמצא שזה סותר את האפשרות שכל ה-13 דקות שמיד לאחר השקיעה הם בכלל בין השמשות.
בנוסף להנ"ל, היה למחבר המאמר להביא את מה שכתב רבינו פרחיה בשבת [דף כד ע"ב] וזה לשונו:
תפלת נעילה. היא צלותא יתירתא, וזמנה אחר תפלת המנחה
עם שקיעת החמה. ונקראת כן מפני שבאותו העת הכהנים נועלין דלתי ההיכל.
ויש מי שמפרש שזו התפלה נקראת על שם זמנה, כלומר (על שם) שבאתו העת, ננעלו השמים
בעד השמש ונסתרה: עכ"ל.
הנה כידוע שרבינו פרחיה היה גר במצרים שצאת הכוכבים שם זה בדיוק כמו ארץ ישראל, ולפי זה הרי שלא שייך לסיים את תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים אם מתחילים אותה בשקיעה. כי צאת הכוכבים במצרים הוא כעשרים דקות אחרי השקיעה כמו ארץ ישראל. ואילו תפילת נעילה רגילה אורכת לא פחות מכ 35 דקות. ובפרט שלכתחילה צריך לברך ברכת כהנים מבעוד יום ולא להיכנס לבית הספק לכתחילה. וכל שכן וקל וחומר שאם מתחילים בשקיעה הרי שעד שיגיעו לברכת כהנים במצרים יהיה וודאי לילה. ולכן צריך לומר שדבריו מתאימים רק אם נאמר שסובר כר"ת וכפשוטו.
רבינו יונה:
הנה המחבר לא הביא את מה שכתב המנחת כהן והמשנה ברורה ועוד אחרונים שדעת רבינו יונה היא כר"ת. וגם לא טרח אפילו להביא את מה שכתב רבינו יונה בפירוש בריש ברכות, בזה"ל: מאימתי קורין את שמע בערבין וכו', ומפרש משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, שזהו יציאת הכוכבים, דכתיב גבי תרומה (ויקרא כ"ב ז')
ובא השמש וטהר, והיינו "
ביאת אורו – לגמרי"
, דהכי דרשינן בגמ' (ב':) מאי וטהר – טהר יומא, וכו', הרי שזמן אכילת התרומה הוא
מביאת אור השמש ואילך, ולענין קריאת שמע גם כן מאותה שעה ואילך קורין אותה, עכ"ל.
וביאת אור השמש
לגמרי, כידוע אינו קורה לפני 72 דקות מהשקיעה.
המהר"ם בתשב"ץ.
המחבר לא הביא את מה שכתב התשבץ סימן א בשם המהר"ם שהיה אוכל עם השקיעה, וזה לשונו: מהר"ם ז"ל רגיל לעולם בליל שבת לאכול עם שקיעת החמה ואינו ממתין ממש עד הלילה. וגם אינו אוכל מיד כשבאים מבית הכנסת
בעוד היום גדול כמו שרגילין לעשות בנשואין כשהולכין לבית הכנסת בעוד היום גדול. אלא אוכל עם שקיעת החמה, עכ"ל. ומשמע משם שהיה רק נזהר שלא לאכל בעוד היום גדול, כלומר שהיה אוכל ביום אך לא בעוד היום גדול. וזה עם השקיעה. ואם זה כבר בין השמשות, מה החידוש בזה, הלוא היה צריך לומר: "אלא אוכל עם שקיעת החמה שהוא בין השמשות"? אלא על כורחך לפרש כמו שאמרנו, שהוא מחמת שהוא עדיין מבעוד יום ולכן זה החידוש שיכול לאכול - מחמת תספת שבת. ולפי זה, הרי יש לנו מעשה לסתור. וכן מוכח ההגהות על המהר"ם שהבין שסבירא למהר"ם כר"ת. עיי"ש.
וכן המחבר לא הביא את המפרשים ביחס לרש"י והתעלם מכמה דיבורים ברש"י שמפורש בהם כר"ת. וכנ"ל במאירי. וכן גם לגבי הראב"ד דבריו אינם מוכרחים ועדיפים על פני הראשונים והאחרונים שלא למדו כמותו, אלא שכל זה הוא מחמת שנוקט בעמדה משלו העיקר למלאות את הרשימה שיהיה לו "רשימת חולקים".
וכן כל מה שכתב בדעת הרמב"ם והרי"ף עשה את רבותינו הראשונים והאחרונים ככאלו שעוד לא התחילו להבין רי"ף ורמב"ם. ורק הוא זה שזכה לעמוד על כוונתם במדויק ממש.
בקיצור התעלמות די גדולה מרבותינו הראשונים והאחרונים, ובוחר לנקוט עמדה ופירוש בראשונים לפי רוחב דעתו האישית - על אף שנסתר מאותם ראשונים במקומות אחרים.
לא עושה טוב בלב, לא כך מלמדים את תורת ה' לרבים.
הגישה והצורה הזו מורידה בעיני את האמינות והערך של המחבר. שלהבא, כל ספר ומאמר שיוציא, גם על נושאים אחרים שלא קשורים לנושא צאת הכוכבים - לא אתייחס אליהם כלל. כי הוא איננו מציג תמונה מלאה אלא אדרבא הוא קובע דברים באופן די שרירותי ולא אמין ומדויק.
