האם מותר לבעל רכב לעשות "דרייבר"?

לקחת נוסעים בשכר מעיר לעיר כמו מונית
והיינו שיש חברות גדולות שיש להם קבוצות שרשומים שם הרבה אנשים
וכשמישהו מתקשר לחברה ורוצה נסיעה
החברה משאירה הודעה בכל מיני אמצעים ונהג שתפס ראשון עושה את הנסיעה הזו
ובסוף החודש מביא [בדרך כלל] 10% לחברה
וככה עם ישראל מתפרנס
כמובן הכל בשחור, אבל אין זה הנושא כאן
יש כאן גזל גמור, גם מצד חברת הביטוח, וגם מצד הנוסעים.
מצד חברת הביטוח, הם מתנים במפורש שהביטוח לא מיועד לנסיעות בשכר, כי הם עושים חשבון שרכב כזה נוסע הרבה יותר, והסיכוי לתאונה הרבה יותר גבוה. ולכן הפרימייה של מונית יותר גבוהה.

וגם מצד הנוסעים, שאם ח"ו יקרה משהו, הם לא מבוטחים. וגם אם קורה, ומלמדים אותם לשקר שזה היה טרמפ, וזהו תוספת חטא על פשע.
 
אם עושים תנאי מראש שאם לא קורה כלום הנסיעה בשכר. ואם קורה משהו ח"ו הנסיעה בחינם, לכאו' אין בזה גזל לחברות הביטוח.
אמנם יש דיינים שמפקפקים בזה וסוברים שכיון שהביטוח ודאי לא מבטח על דעת שיעשו כזה תנאי הרי"ז גזל.
וכאן יש לדון האם דנים ע"פ הלשון שכתובה בחוק בלי להכניס סברות, או שהולכים אחר דעת המתנה. ויש בזה סברות לכאן ולכאן.
 
בכל אופן אין כאן קשר ספציפי לדינא דמלכותא דינא, אלא זה שייך לנושא הכללי האם מותר להעלים מס
כפי שציינתי זה לא רק עניין של מס, ומדובר כאן בגזל מחברות הביטוח, שלא קשור בכלל עניין של דינא דמלכותא.
 
אם עושים תנאי מראש שאם לא קורה כלום הנסיעה בשכר. ואם קורה משהו ח"ו הנסיעה בחינם, לכאו' אין בזה גזל לחברות הביטוח.
אמנם יש דיינים שמפקפקים בזה וסוברים שכיון שהביטוח ודאי לא מבטח על דעת שיעשו כזה תנאי הרי"ז גזל.
וכאן יש לדון האם דנים ע"פ הלשון שכתובה בחוק בלי להכניס סברות, או שהולכים אחר דעת המתנה. ויש בזה סברות לכאן ולכאן.
אם תשאל את בעל החברת הביטוח על זה, מה הוא יגיד?
הרי מראש חתמו על הפוליסה אצל חברת הביטוח, וזה תנאי מפורש, וכאן שיודע שיקבל על זה כסף, ועל דעת זה עלו לרכב, לא יעזור תנאי כנגד חתימה מפורשת.
 
החתימה היא על הכלל היבש 'לא יסיע אדם נוסעים בשכר'. ואם הסיע אין ע"ז ביטוח. הכלל היבש הזה לא שולל את התנאי. כי אם מראש הנהג מתנה שהנסיעה בחינם אם קורה משהו אז את זה הביטוח כן מכסה. ולדעת חלק מהפוסקים זה לא אכפת לנו מה דעתה של חברת הביטוח כל עוד שזה לא כתוב בצורה מפורשת בחוזה. והטעם לזה הוא, משום שגם בבתי משפט החוזה תופס רק כפי מה שהוא כתוב ולא עם סברות. (ותפקיד העו"ד הוא למצוא את הפירצה בחוק). ועל דעת זה התחייבה החברה. ואם היה שם איזה פירצה לטובתם הם ודאי היו מנצלים אותה גם אם ברור לכל שאין זו הכוונה, וכן הם מעשים שבכל יום בבית משפט. ולכן גם ללקוח מותר לנהוג באותה צורה ולהיות 'ראש קטן'. מה שכתוב ותו לא.
שוב, יש פוסקים שחולקים על זה. והבאתי רק דעת המתירים. וכל אחד ינהג כרבותיו.
 
החתימה היא על הכלל היבש 'לא יסיע אדם נוסעים בשכר'. ואם הסיע אין ע"ז ביטוח. הכלל היבש הזה לא שולל את התנאי. כי אם מראש הנהג מתנה שהנסיעה בחינם אם קורה משהו אז את זה הביטוח כן מכסה. ולדעת חלק מהפוסקים זה לא אכפת לנו מה דעתה של חברת הביטוח כל עוד שזה לא כתוב בצורה מפורשת בחוזה. והטעם לזה הוא, משום שגם בבתי משפט החוזה תופס רק כפי מה שהוא כתוב ולא עם סברות. (ותפקיד העו"ד הוא למצוא את הפירצה בחוק). ועל דעת זה התחייבה החברה. ואם היה שם איזה פירצה לטובתם הם ודאי היו מנצלים אותה גם אם ברור לכל שאין זו הכוונה, וכן הם מעשים שבכל יום בבית משפט. ולכן גם ללקוח מותר לנהוג באותה צורה ולהיות 'ראש קטן'. מה שכתוב ותו לא.
שוב, יש פוסקים שחולקים על זה. והבאתי רק דעת המתירים. וכל אחד ינהג כרבותיו.
יש לך מקור לכך
כי מעולם לא שמעתי נהג דרייבר או חברה שעושה כזה תנאי שהנסיעה בחינם אם קורה משהו
 
יש לך מקור לכך
כי מעולם לא שמעתי נהג דרייבר או חברה שעושה כזה תנאי שהנסיעה בחינם אם קורה משהו
כל מי שעולה לדרייבר יודע שאם ח"ו קורה משהו הוא אומר שהנסיעה היא בחינם. וזה האמת שבכה"ג הנסיעה היא בחינם.
 
יש לדון בזה גם לגבי הסעות של כוללים, שמצוי מאוד שמשלמים כמה אברכים לבעל רכב שיקח אותם לכולל.
בהרבה מן הפעמים [אולי אפילו ברוב מוחלט] זה נכלל בהיתר של החוק
אם תרצה לדעת בדיוק מה החוק כפי שנכתב -
וכו' וכו'
לפי זה נסיעה של 20 ק"מ אפשר לקחת 40 ש"ח, שזה יתחלק בין כל הנוסעים כולל הנהג (4 נוסעים - 10 ש"ח לכל אחד)
 
חזור
חלק עליון