• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

האם היה לאולם תקרה? קושיית הרב קרפט זצ"ל

גרינפלד

Well-known member
שער העזרה ענייני קדשים סימן תנא:
בתוס' רי"ד יומא נב. הביא דברי רש"י שם שנראה מדבריו שהאולם היה מקורה, והרי"ד שם חולק וסובר שלאולם לא היה תקרה כלל, שלא הוזכרה תקרה לאולם במסכת מידות, עי"ש.

ולכאורה צ"ע טובא, שהרי פליגי אמוראי בכמה דוכתי האם קדושת אולם כקדושת היכל או לא, עי' עירובין ב. ויומא מד: וזבחים יד. ושם מבואר שלמ״ד שקדושת אולם והיכל חדא היא דיניו כהיכל לכל דבר, והנה בזבחים מ. איתא שאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה שם, שנאמר באהל מועד, ואם אין לו תקרה אינו אהל כמ״ש רש״י שם.

וא"כ אם האולם הוא בכלל קדושת ההיכל ממילא יש לו דין שצריך להיות אהל, ואיך יתכן שאינו מקורה, וצע"ג.​
 
לכאו' יש לומר שכל הדין שאולם הוי כהיכל אין הכוונה שהוא כהיכל לכל דיניו אלא שקדושתם שווה וממילא אין לדמות את הסוגיות., והנידון האם להיכל הוי גג זה דין בהיכל שרק במקום שיש גג הוא נקרא היכל, אבל תקרה אינה תנאי בעצם הקדושה.
 
לכאו' יש לומר שכל הדין שאולם הוי כהיכל אין הכוונה שהוא כהיכל לכל דיניו אלא שקדושתם שווה וממילא אין לדמות את הסוגיות., והנידון האם להיכל הוי גג זה דין בהיכל שרק במקום שיש גג הוא נקרא היכל, אבל תקרה אינה תנאי בעצם הקדושה.
כן נראה לענ"ד
 
חזור
חלק עליון