האם היה מותר לאבות לקיים כל התורה ?

[מרן שר התורה]

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה",

ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה,

דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה',

וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה'.

והוא צריך עיון גדול.

וכן יל"ע איך למדו תורה, הרי אמרו בסנהדרין (נט.): "עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה".

 

[פשוט]

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה",

ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה,

דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה',

וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה'.

והוא צריך עיון גדול.

זו קושיה עם זקן לבן ארוך.
תראה במקנה בקדושין ל"ז ובגר"ח בסטנסיל אותיות תל"ה תל"ו.

 

[אד יעלה]

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה",

ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה,

דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה',

וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה'.

והוא צריך עיון גדול.

יש ע''ז תורה בבית בריסק
וכמדומני גם שיעור במנחת אשר בבראשית

 

[מרן שר התורה]

זו קושיה עם זקן לבן ארוך.
תראה במקנה בקדושין ל"ז ובגר"ח בסטנסיל אותיות תל"ה תל"ו.

יש אפשרות להרחיב.

 

[מרן שר התורה]

וכמדומני גם שיעור במנחת אשר בבראשית

צודק בסימן י"א עה"ת.

 

[דוק היטב]

מי אמר שבזמן שאין עם ישראל, מי שאיננו יהודי נחשב עובד כוכבים ?
כל עת לפי עניינו. בזה״ז גוי נחשב לעכו״ם ואינו יכול ללמוד תורה, וישראל הוא זה שפרש מעבודה זרה ודבק בקב״ה. אבל לפני מתן תורה, היה זה מתבטא רק באופי האיש, אשר מתקרב לקב״ה או לע״ז.

 

[נוריאל]

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה",

ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה,

דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה',

וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה'.

והוא צריך עיון גדול.

חיפשתי באוצר את המלים: "האבות למדו תורה חייב מיתה"
ונמצאו כמה וכמה ספרים ששאלו את זה.
ויש כמה תירוצים בזה. והשעה לא מאפשרת לסכם לכן אקשר לכמה [ולגבי השאר אפשר לעשות חיפוש כמו שציינתי] ויע"ש [ובמיוחד בהערות תמימים ואנ"ש]:
דברות אריאל
דעת שרגא
הערות התמימים ואנ"ש

 

[פשוט]

יש אפשרות להרחיב.

המקנה מוכיח מהפסוקים שיש הבדל בין ישראל לגוי ביחס ליממה. שלישראל היום מתחיל מהלילה ויממה היא לילה ויום, ואילו לגוי היום מתחיל מהיום ויממה היא יום ולילה (כלומר הלילה הולך אחר היום כבקדשים).
והאבות שמרו שבת כמונו לילה ויום, ובמוצ"ש שלנו עשו מלאכה. נמצא ששבת של ישראל שמרו ואילו שבת של גוי חיללו. ומה שנאמר גוי ששבת חייב מיתה היינו בשבת של גוי כלומר יום ולילה.
הגר"ח ז"ל טוען שהאבות היו ישראלים גמורים ולא יתכן שמייסדי האומה יהיו נשמות גוי ואנו שבאנו מכוחם עם נשמות ישראל... ולפי"ז קושיה מעיקרא ליתא.
(יש קצת ראיה לדבריו מדברי הגמ' בקידושין כמדומני דף י"ח, שאומרת על עשיו שהוא ישראל מומר) עיי"ש.

 

[פשוט]

האבות למדו תורה חייב מיתה

מתלמוד תורה הקושיה לא מתחילה. כי האיסור לגוי ללמוד תורה נלמד מן הפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה וגו', א"כ התורה ירושה לנו רק ממשה, ומאז כשהוריש משה את התורה לעם ישראל נאסר לימוד התורה לגוי, והאבות כשלמדו תורה היה זה קודם שמשה הוריש התורה לעם ישראל.

 

[נוריאל]

מתלמוד תורה הקושיה לא מתחילה. כי האיסור לגוי ללמוד תורה נלמד מן הפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה וגו', א"כ התורה ירושה לנו רק ממשה, ומאז כשהוריש משה את התורה לעם ישראל נאסר לימוד התורה לגוי, והאבות כשלמדו תורה היה זה קודם שמשה הוריש התורה לעם ישראל.

ייש"כ ונזכר תירוץ זה בספרים שקישרתי אליהם. רק למען הסר ספק אני מצותת [כנראה בטעות] בהודעתך כמי ששואל וזה אינו.

 

[פשוט]

ייש"כ ונזכר תירוץ זה בספרים שקישרתי אליהם. רק למען הסר ספק אני מצותת [כנראה בטעות] בהודעתך כמי ששואל וזה אינו.

בשרשור זה כבודו הוא זה שהזכיר לראשונה הקושיה איך האבות עסקו בתורה, לכן הציטוט שלי הוא לדברי כבודו.

 

[נוריאל]

בשרשור זה כבודו הוא זה שהזכיר לראשונה הקושיה איך האבות עסקו בתורה, לכן הציטוט שלי הוא לדברי כבודו.

צודק אשכול דומה בלבל אותי. עכ"פ על עניין השבת נזכר גם בספר השלישי שקישרתי אליו ייש"כ.

 

[פשוט]

ונזכר תירוץ זה בספרים שקישרתי אליהם

לא מצאתי שם.

 

[נוריאל]

לא מצאתי שם.

תלית את זה בלימוד של הגמרא בסנהדרין מהפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה, ואמנם נתפסת לפירוש שמורשה היינו ירושה, אבל יש בגמרא גם פירוש מאורסה. ולעניין התירוץ היינו הך. ובדברות אריאל הנזכר כתב תירוץ זה ממש רק כתב מאורסה. [והייתי צריך לציין זאת, אך השעה עשתה את שלה...].