האם יש בעיה לצטט רב שדיבר נגד רב אחר או שדיבר נגד כל אדם [אפי' אינו ת"ח]?

אחר המחילה, לא הבנתי דבריו במשל שהביא.
הרי גם במשל זה נקרא לשון הרע, כיון שאם שואלים אותי לאיזה כדאי ללכת אין לי היתר לומר לאיזה לא אלא רק לאיזה כן, ואחד משבעת התנאים הוא לסובב בדרך אחרת.
ושמא כוונתו ששאלו אם ללכת לסנדלר פלוני, אך גם אז צריך לומר לו שעדיף ללכת לאלמוני, ולא לומר שפלוני אינו מתקן טוב. (אא"כ במקרים חריגים שאינו מבין, מה שלא נראה כך במשל שהובא).
 
אחר המחילה, לא הבנתי דבריו במשל שהביא.
הרי גם במשל זה נקרא לשון הרע, כיון שאם שואלים אותי לאיזה כדאי ללכת אין לי היתר לומר לאיזה לא אלא רק לאיזה כן, ואחד משבעת התנאים הוא לסובב בדרך אחרת.
ושמא כוונתו ששאלו אם ללכת לסנדלר פלוני, אך גם אז צריך לומר לו שעדיף ללכת לאלמוני, ולא לומר שפלוני אינו מתקן טוב. (אא"כ במקרים חריגים שאינו מבין, מה שלא נראה כך במשל שהובא).
ידוע שהחזו"א חלק על הח"ח בכמה נקודות בהלכות לשה"ר, יעוין בכתבים ואגרות חזו"א (וכעת אינו תח"י)
 
אחר המחילה, לא הבנתי דבריו במשל שהביא.
הרי גם במשל זה נקרא לשון הרע, כיון שאם שואלים אותי לאיזה כדאי ללכת אין לי היתר לומר לאיזה לא אלא רק לאיזה כן, ואחד משבעת התנאים הוא לסובב בדרך אחרת.
ושמא כוונתו ששאלו אם ללכת לסנדלר פלוני, אך גם אז צריך לומר לו שעדיף ללכת לאלמוני, ולא לומר שפלוני אינו מתקן טוב. (אא"כ במקרים חריגים שאינו מבין, מה שלא נראה כך במשל שהובא).
זה דברי החזו"א באגרת:
1720306992006.png
 
כבר הובא לעיל... (ועל זה בדיוק באה הודעתי).
לא הבאתי זאת בשביל המעשה איש אלא בשביל ציון האגרת, שאת ציטוטה המדוייק אין תחת ידי כעת.
אבל דבריו פשוטים וברורים, שלדעת מי ת"ח אמיתי ומי לא זה ודאי לתועלת, בכדי שלא ימשכו אחריו וכו'.
 
לא הבאתי זאת בשביל המעשה איש אלא בשביל ציון האגרת, שאת ציטוטה המדוייק אין תחת ידי כעת.
יישר כח.
אבל דבריו פשוטים וברורים, שלדעת מי ת"ח אמיתי ומי לא זה ודאי לתועלת, בכדי שלא ימשכו אחריו וכו'.
שים לב שאני לא הגבתי כלל על עצם הנושא הנידון, אלא רק על מה שהובא בתוך הדברים.
 
כוונתך לפי דברי הח"ח? (או שאולי ע"פ מש"כ החזו"א שאם ישנה אסור לספר, אבל את זה גם הח"ח כותב).
אולי אה"נ, אסור להאמין מותר לחוש.
כוונתי שהחזו"א סייג דבריו, וכתב שיזהר לא לשנות אפי' כקוצו של י'. ואם כולם גזמנים, אזי נפל כל ההיתר והרי הוא מוש"ר על ת"ח, ואסור לו לספר.
 
כוונתי שהחזו"א סייג דבריו, וכתב שיזהר לא לשנות אפי' כקוצו של י'. ואם כולם גזמנים, אזי נפל כל ההיתר והרי הוא מוש"ר על ת"ח, ואסור לו לספר.
חזו"א לא דיבר על סיפור דברים, אלא על הגדרת האדם כת"ח או לא.
ואם לדוגמא אומר על איזה ת"ח שאינו מדייק בדבריו, או שצריך לבדוק אחר מקורותיו כי בכמה מקומות נראה בבירור שלא עיין במקור הדברים, מה שייך בזה גוזמא וכו'?
 
חזו"א לא דיבר על סיפור דברים, אלא על הגדרת האדם כת"ח או לא.
אותו חזו"א שדיבר על הגדרת אדם כת"ח כפי שאתה טוען, באותו מקום סייג את הדברים וכתב: "ומ"מ צריך לזה זהירות יתירה, ופן ישנה הדבר בקוצו של יו"ד, ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם".
 
אותו חזו"א שדיבר על הגדרת אדם כת"ח כפי שאתה טוען, באותו מקום סייג את הדברים וכתב: "ומ"מ צריך לזה זהירות יתירה, ופן ישנה הדבר בקוצו של יו"ד, ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם".

נכון, אבל לא כתב שלא "יגזם בסיפורו" כי זה לא שייך, וכאמור.
 
חזור
חלק עליון