• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

האם יש מקור לכרוע בעת אמירת ויעבור?

מהגרב"צ מוצפי:

שאלה: כשהציבור אומר ויעבור ה' על פניו בתפילה ובסליחות, נוהגים לכרוע עד 'ויקרא', ותמוה דנפסק להלכה שאין לכרוע כשמזכיר שם ה', וא"כ איך אנו כורעים בויעבור ה'?

תשובה: זו אינה ממש כריעה אלא כפיפת הראש.
 
האם יש מקור לכרוע בעת אמירת ויעבור??
מרן החיד"א בברכ"י (סי' קלא, ו).
שם מתעורר בשאלה והלוא אין כורעים בשעת הזכרת ה'?
ועונה שאינה כריעה גמורה אלא רק כפיפת הראש מעט, וכדברי הרב מוצפי:
תשובה: זו אינה ממש כריעה אלא כפיפת הראש.
ויש באמת לעורר על כך שלא לכרוע כל גופו, כמנהג ההמון.
ויתכן שזו הסיבה שהאשכנזים לא נהגו בזה כלל.

עוד יש לעורר שאליבא דרבינו האר"י יש לכרוע [אולי גם כן מעט, כאמור] דוקא בתיבות 'ה' ה''.
וזה לא ראיתי לאף אחד שנוהג.
 
עוד יש לעורר שאליבא דרבינו האר"י יש לכרוע [אולי גם כן מעט, כאמור] דוקא בתיבות 'ה' ה''.
וזה לא ראיתי לאף אחד שנוהג.
במקומות שאני נמצא כמדומני שכולם נוהגים כן.
ע"פ מש"כ בילקו"י סי' קל"א סעיף י"ב:
1728775747925.png
1728775764427.png
וכן בימים נוראים סי' תקפ"א סעיף כ"ה:
1728775836065.png
1728775864979.png
בעבר היו נוהגים לזקוף בשם ה' (כמש"כ הבא"ח בפר' כי תשא), וכיום (אולי בגלל הספרים והשיעורים) כולם כבר יודעים ש(לדעת מרן זצ"ל ומרן שליט"א) זוקפים ב"ויקרא" וכורעים מעט בשם ה', וכן ראיתי שנוהגים (בעיקר אברכים, לאפוקי בעלי בתים).
 
פה בסרטון מרן אינו כורע (והאמת שהוא נראה חלוש)
כל עמידתו כפופה.
אה"נ, מזה נלמד שמי שהיה כפוף והגיע ויעבור יכול להישאר איך שהיה.
כמו כן כאן איננו כורע
כופף ראשו מעט.

אותו דבר גם גאן:
 
בעבר היו נוהגים לזקוף בשם ה' (כמש"כ הבא"ח בפר' כי תשא), וכיום (אולי בגלל הספרים והשיעורים) כולם כבר יודעים ש(לדעת מרן זצ"ל ומרן שליט"א) זוקפים ב"ויקרא" וכורעים מעט בשם ה', וכן ראיתי שנוהגים (בעיקר אברכים, לאפוקי בעלי בתים).
אגב, בבא"ח שם (ש"ר הל' י') מזכיר גם את המנהג להגביה רגליו כשאומר ה' ה'.
 
פה בסרטון מרן אינו כורע (והאמת שהוא נראה חלוש)

כמו כן כאן איננו כורע
הוא מכופף ראשו בלבד מעט
בשני הסרטונים
 
אגב מנהגים - נזכיר מנהג בני תימן [בלדי] שהוא יחודי להם באמירת ויעבור בשני עניינים -
א. הם יושבים בעת אמירת ויעבור.
ב. יש מקומות שהם אומרים ב' מקרא וא' תרגום, דהיינו חוזרים פעמיים על אמירת ויעבור, ועוד פעם בל' תרגום.
 
מצאתי כתוב:
כתב בשיורי ברכה בשם מהר"ם ממודנא בשם מהר"י קולון שכשאומר י"ג מדות ה' ה' יש לו לכרוע ואע"ג דזוקף בשם שאני הכא דאחר י"ג מדות כתיב וימהר משה ויקוד ומיהו אין לכרוע אלא ישוח מעט עכ"ל
הנה מה שהביא ראיה ממשה ויקוד ארצה וישתחו אין זו ראיה כלל דבסנהדרין דף קיא עמוד א איכא פלוגתא על איזו מדה השתחווה והכי איתא התם וימהר משה ויקד ארצה וישתחו מה ראה משה רבי חנינא בן גמלא אמר ארך אפים ראה ורבנן אמרי אמת ראה ע"ש וכן ראה במפרשים על התורה שם שפירשו שלא השתחווה בשם ה'
מיהו רש"י פי' וימהר משה כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה מיד וישתחו עכ"ל הרי דהשתחווה בשם ה' מיהו אין זו ראיה כלל דכיון שלא משה קרא בשם ה' אלא ה' בעצמו קרא כמו שכתבו רב המפרשים ומוכח מהגמרא הנ"ל לכן יש לו להשתחוות כמו דאיתא ביומא פרק ו והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עכ"ל אבל זה שמזכיר שם ה' אין לו לכרוע
והרב בעצמו ידע שאין זו ראיה גמורה ולכן כתב שישוח מעט שאם הראיה ממשה ראיה גמורה היה יכול לכרוע לגמרי כמו משה שקד והשתחווה
ועוד נראה לי דכיון שכתב האר"י בשער הכוונות והביאו הבא"ח בפרשת בשלח שדייק ממה שאמרו בגמרא כשהוא כורע כורע בברוך משו"ה נקטו פעמים כורע כי יש כריעה בראש וכריעה בגוף ע"ש א"כ אפילו לעשות בה' ה' שבויעבור רק כריעה בראש כמו שעושים במודים דרבנן הרי זה נחשב לכורע בשם ה' ואין לו לעשות זאת אלא יוריד מעט את ראשו ולא ישחה בראשו לגמרי כמו במודים דרבנן
 
חזור
חלק עליון