כדאמרי אינשי
New member
ושתי - מה שמרגלא בפומיה דאינשי ובפרט מהרבה ילדים שצמח לושתי קרן על הראש, יש אומרים שאין לזה מקור, ומה שמוזכר שגדל לה הוא רק זנב. ויש אומרים שיש לזה מקור. אולם אינו מפורש בדברי חז"ל. והעיקר כדעה ראשונה.
הנה איתא במסכת מגילה (יב:) "ותמאן המלכה ושתי" (אסתר א, יב), ופריך מכדי פריצתא הואי, דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו, מאי טעמא לא אתאי? אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת, במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב. ע"כ. ואינו מוזכר מענין קרן. וכן אחר החיפוש לא נמצא כן בכל המדרשים.
אלא דמצינו כן כיו"ב בשבת (כח:) וע"ז (ח.) וחולין (ס.), א"ר יהודה, שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו כו'. [וכ"ה בכמה מדרשים]. ובמדרש תנחומא (בראשית א"י) איתא גבי קין, "ויש אומרים קרן קבע במצחו". ע"ש. אך לא מצינו כן על ושתי.
וכן בגליון האיחוד בחידוד (גליון ס"ז) הובא ששאלו את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל האם יש מקור למה שאומרים דלושתי היה קרן? והשיב: אין לזה מקור, ובחז"ל מצינו רק זנב וצרעת. ע"כ. וכן בשו"ת שערי ציון (סי' כה, עמ' שמב) כתב, שהשיב לו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שאין מקור למה שמרגלא בפומיה דהרבה ילדים שצמח לושתי קרן. ע"ש. וכן ראיתי בספר אשיחה (מגילת אסתר עמ' שנה) שנשאל בזה הגר"ח קניבסקי זצ"ל בזה"ל: מעשה היה באשה אחת בת שבעים מפולורידה מארה"ב שצמח לה קרן באורך של כארבעים ס"מ, ובמדרש תנחומא (בראשית אות י) מובא כך על קין. וכן בשבת (כח:). וכן עם ושתי המלכה. וצ"ב אם אפשר להשתמש בקרן זו לשופר ואפשר שעי"ז יתעוררו יותר לתשובה. והשיב: בוַשתי לא צמח קרן, רק זנב, והקרן פסול לשופר דצריך רק מבהמה טהורה. ע"כ. וע"ע במאורות דף היומי (ח"א).
וזה דלא כמ"ש ראיתי בספר פסקי תשובות (סי' ריח הערה 56) שכתב בזה"ל: ...דברי המדרשים שהיו ממש דברים על טבעיים לגמרי בנס דפורים, וכגון שנברא לה זנב וקרן במצחה. עכ"ל.
אך כעת כתב לי הגר"מ מאזוז שליט"א בכתב ידו בזה"ל: יש לזה מקור בשיר שחיבר הרמב"ם בערבית על מגילת אסתר, ונדפס בליוורנו לפני מאות שנים. עכ"ל.
וכן הראוני בספר כד הקמח (ערך פורים, עמ' שלג, מהדורת מוסד הרב קוק): במתניתא תנא, בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יותרת בשר שנעשה "בפניה" לפי שעה בדרך הנס. עכ"ל. ובהערת המו"ל שם כתב, שרבינו בחיי הבין כמו פירוש הרשב"א (הובא בהכותב שבעין יעקב במגילה יב:), שהשם "זנב" הושאל לכל דבר היולד באדם שאין בו צורך כיבלת המתגדל באדם ונעשית יתרת. ע"כ. וע"ע ב"ב (פט.), ור"ח בשבת (קח.), וכן בערוך (ערך קרן א'). וכעי"ז כתב בפירוש המיוחס לרמב"ם על המגילה (פ"א פס' יב) "אמרו חז"ל בא גבריאל ועשה לה זנב במצחה, היינו דבר בולט בפניה". [הובא בספר אוצר המגילה הוצאת עוז והדר בחלק כפתור ופרח סו, עמ' ז]. וכ"כ האלשיך שנעשה לה זנב על מצחה.
אך עדיין לא כתבו שזה היה קרן אלא יתרת בשר. וכן בספר משנת הפורים (סי' לח) נשאל האם יש מקור למה שאומרים שלושתי היה קרן על הראש? והשיב: דהמקור לשיבוש זה הוא בפירוש המיוחס להרמב"ם על מגילת אסתר (פ"א פסי"א) דכתב אמרו חז"ל שבא גבריאל ועשה לה זנב במצחה וכן רבינו בחיי בספרו כד הקמח (ערך פורים עמ' שלג) כתב במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב והוא יותרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך נס, וכן בקיצור אלשיך כתב לא זנב מאחור אלא במצח, וכן בפי' הפותח על עין יעקב מגילה (י"ב ב' ד"ה ומצאתי) כתב בשם הרשב"א (לפנינו ליתא) בא גבריאל ועשה לה זנב במצחה. ומבואר מדבריהם שביארו את מש"כ זנב לא כפשוטו מאחור אלא במצחה, ויתכן שמזה טעו לומר שהיה לה קרן, אך ודאי שלא היה זה קרן ממש אלא חתיכת בשר כעין זנב שגדל. עכ"ד. וכ"כ להעיר בקובץ גיליונות מרי"ח ניחוח (תשעה עמ' 18) דמה ששרים הילדים בגני הילדים בכל מקום 'לושתי יש קרן על הראש' זה אינו מדויק דבגמרא במגילה (יב:) נאמר שנעשה לה זנב, וטעות העולם כנראה מהאלשיך שכתב 'ועשה לה זנב על מצחה' והבינו שהכוונה היא קרן, אך זאת לא הייתה קרן. ע"ש.
ועתה הראוני לספר ברית אברהם, לרבי אברהם בן רפאל יעקב בושערה זצ"ל, מחכמי איטליה (ליוורנו תקנ"א, בהסכמת הרחיד"א, עמ' שמח), שכתב, "ולכן אמרו ז"ל שלא באה לפני המלך מפני שפרח בה צרעת, ויש שאמרו שיצא לה קרן במצחה, ויש שאמרו שנעשה לה זנב". ע"ש. וכן בספר ירך יעקב לרבי יעקב ב"ר אברהם פייתוסי זצ"ל, מחכמי תוניס (תקצ"ו, עמ' קמה), כתב "ותמאן המלכה ושתי" - גימטריה ג' אלף ושי"ג, וכך עולה "ונפרח אליה קרן על מצח שלה" - ג' אלף ושי"ג. עכ"ל. וצ"ב מהו המקור לדבריהם. ושמא כוונתם לאו דוקא לקרן אלא ליתרת בשר על המצח וכפירושי הראשונים הנ"ל, ולשון מושאלת נקטו משום דהוי מעין קרן. [ועכ"פ פירוש זה דחוק, דבכל מקום בחז"ל זנב היינו כפשוטו החלק האחורי, וכדמוכח בדוכתי טובא וכגון בב"ק (יט:) כשכשה בזנבה ובתוספתא דשבת (פרק י"ז ה"ה) איתא דשרי לקנח ב"זנב הסוס ובזנב השועל" ומאי קרן שייך לסוס ושועל].
הנה איתא במסכת מגילה (יב:) "ותמאן המלכה ושתי" (אסתר א, יב), ופריך מכדי פריצתא הואי, דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו, מאי טעמא לא אתאי? אמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת, במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב. ע"כ. ואינו מוזכר מענין קרן. וכן אחר החיפוש לא נמצא כן בכל המדרשים.
אלא דמצינו כן כיו"ב בשבת (כח:) וע"ז (ח.) וחולין (ס.), א"ר יהודה, שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו כו'. [וכ"ה בכמה מדרשים]. ובמדרש תנחומא (בראשית א"י) איתא גבי קין, "ויש אומרים קרן קבע במצחו". ע"ש. אך לא מצינו כן על ושתי.
וכן בגליון האיחוד בחידוד (גליון ס"ז) הובא ששאלו את הגר"ח קנייבסקי זצ"ל האם יש מקור למה שאומרים דלושתי היה קרן? והשיב: אין לזה מקור, ובחז"ל מצינו רק זנב וצרעת. ע"כ. וכן בשו"ת שערי ציון (סי' כה, עמ' שמב) כתב, שהשיב לו רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שאין מקור למה שמרגלא בפומיה דהרבה ילדים שצמח לושתי קרן. ע"ש. וכן ראיתי בספר אשיחה (מגילת אסתר עמ' שנה) שנשאל בזה הגר"ח קניבסקי זצ"ל בזה"ל: מעשה היה באשה אחת בת שבעים מפולורידה מארה"ב שצמח לה קרן באורך של כארבעים ס"מ, ובמדרש תנחומא (בראשית אות י) מובא כך על קין. וכן בשבת (כח:). וכן עם ושתי המלכה. וצ"ב אם אפשר להשתמש בקרן זו לשופר ואפשר שעי"ז יתעוררו יותר לתשובה. והשיב: בוַשתי לא צמח קרן, רק זנב, והקרן פסול לשופר דצריך רק מבהמה טהורה. ע"כ. וע"ע במאורות דף היומי (ח"א).
וזה דלא כמ"ש ראיתי בספר פסקי תשובות (סי' ריח הערה 56) שכתב בזה"ל: ...דברי המדרשים שהיו ממש דברים על טבעיים לגמרי בנס דפורים, וכגון שנברא לה זנב וקרן במצחה. עכ"ל.
אך כעת כתב לי הגר"מ מאזוז שליט"א בכתב ידו בזה"ל: יש לזה מקור בשיר שחיבר הרמב"ם בערבית על מגילת אסתר, ונדפס בליוורנו לפני מאות שנים. עכ"ל.
וכן הראוני בספר כד הקמח (ערך פורים, עמ' שלג, מהדורת מוסד הרב קוק): במתניתא תנא, בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יותרת בשר שנעשה "בפניה" לפי שעה בדרך הנס. עכ"ל. ובהערת המו"ל שם כתב, שרבינו בחיי הבין כמו פירוש הרשב"א (הובא בהכותב שבעין יעקב במגילה יב:), שהשם "זנב" הושאל לכל דבר היולד באדם שאין בו צורך כיבלת המתגדל באדם ונעשית יתרת. ע"כ. וע"ע ב"ב (פט.), ור"ח בשבת (קח.), וכן בערוך (ערך קרן א'). וכעי"ז כתב בפירוש המיוחס לרמב"ם על המגילה (פ"א פס' יב) "אמרו חז"ל בא גבריאל ועשה לה זנב במצחה, היינו דבר בולט בפניה". [הובא בספר אוצר המגילה הוצאת עוז והדר בחלק כפתור ופרח סו, עמ' ז]. וכ"כ האלשיך שנעשה לה זנב על מצחה.
אך עדיין לא כתבו שזה היה קרן אלא יתרת בשר. וכן בספר משנת הפורים (סי' לח) נשאל האם יש מקור למה שאומרים שלושתי היה קרן על הראש? והשיב: דהמקור לשיבוש זה הוא בפירוש המיוחס להרמב"ם על מגילת אסתר (פ"א פסי"א) דכתב אמרו חז"ל שבא גבריאל ועשה לה זנב במצחה וכן רבינו בחיי בספרו כד הקמח (ערך פורים עמ' שלג) כתב במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב והוא יותרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך נס, וכן בקיצור אלשיך כתב לא זנב מאחור אלא במצח, וכן בפי' הפותח על עין יעקב מגילה (י"ב ב' ד"ה ומצאתי) כתב בשם הרשב"א (לפנינו ליתא) בא גבריאל ועשה לה זנב במצחה. ומבואר מדבריהם שביארו את מש"כ זנב לא כפשוטו מאחור אלא במצחה, ויתכן שמזה טעו לומר שהיה לה קרן, אך ודאי שלא היה זה קרן ממש אלא חתיכת בשר כעין זנב שגדל. עכ"ד. וכ"כ להעיר בקובץ גיליונות מרי"ח ניחוח (תשעה עמ' 18) דמה ששרים הילדים בגני הילדים בכל מקום 'לושתי יש קרן על הראש' זה אינו מדויק דבגמרא במגילה (יב:) נאמר שנעשה לה זנב, וטעות העולם כנראה מהאלשיך שכתב 'ועשה לה זנב על מצחה' והבינו שהכוונה היא קרן, אך זאת לא הייתה קרן. ע"ש.
ועתה הראוני לספר ברית אברהם, לרבי אברהם בן רפאל יעקב בושערה זצ"ל, מחכמי איטליה (ליוורנו תקנ"א, בהסכמת הרחיד"א, עמ' שמח), שכתב, "ולכן אמרו ז"ל שלא באה לפני המלך מפני שפרח בה צרעת, ויש שאמרו שיצא לה קרן במצחה, ויש שאמרו שנעשה לה זנב". ע"ש. וכן בספר ירך יעקב לרבי יעקב ב"ר אברהם פייתוסי זצ"ל, מחכמי תוניס (תקצ"ו, עמ' קמה), כתב "ותמאן המלכה ושתי" - גימטריה ג' אלף ושי"ג, וכך עולה "ונפרח אליה קרן על מצח שלה" - ג' אלף ושי"ג. עכ"ל. וצ"ב מהו המקור לדבריהם. ושמא כוונתם לאו דוקא לקרן אלא ליתרת בשר על המצח וכפירושי הראשונים הנ"ל, ולשון מושאלת נקטו משום דהוי מעין קרן. [ועכ"פ פירוש זה דחוק, דבכל מקום בחז"ל זנב היינו כפשוטו החלק האחורי, וכדמוכח בדוכתי טובא וכגון בב"ק (יט:) כשכשה בזנבה ובתוספתא דשבת (פרק י"ז ה"ה) איתא דשרי לקנח ב"זנב הסוס ובזנב השועל" ומאי קרן שייך לסוס ושועל].
