האם מותר להסתכל בקשת

[הרב יוסף חיים עדני]

האם מותר להסתכל בקשת​

הנראה בהסתכלות בקשת, הגמרא אומרת (חגיגה דף טז.), כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו שלא בא לעולם וכו.. וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם, מאי היא? ר' אבא אומר זה המסתכל בקשת, כנאמר "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה', ועוד כתבה הגמרא שם בהמשך, דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דריש לקיש, כל המסתכל בשלושה דברים עיניו כהות, בקשת, בנשיא, ובכהנים, בקשת, נאמר "כמראה הקשת וכו.. בתוספות רי"ד (מסכת חגיגה דף טז עמ' א') כתב, כל המסתכל בארבעה דברים, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, פירוש, מפני שהוא מהרהר על השכינה שהוא למעלה ולמטה, ושהיה לפני בריאת העולם ושיהיה לאחר שיבלה העולם, ואסור להרהר בעניין השכינה ולחקור מה הוא הבורא, שמא יחשוב בלבו דברים שאינן כדאי כלפי למעלה, מפני שאין בנו דעת להשיג אחד מכמה אלפים וריבוא רבבות מעניין האלהות, והילכך, אסור לחקור במה שלא יוכל להשיג, שמא יחשוב הלב מחשבות שאינן הגונות כלפי למעלה.

המהרש"א בחידושי אגדות (מסכת חגיגה דף טז' עמ' א') כתב, כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות וכו'. מקרא לא מייתי, אלא דבג' דברים איכא, דמות, זיו, שכינה, והיה קבלה בידו דעיניו כהות במסתכל בהם, והא ודאי במסתכל בשכינה ממש אי אפשר להיות חי, כמו שנאמר "כי לא יראני האדם וחי", אבל הכא, במסתכל בדמות וזיו של שכינה קאמר גם שאינו מת מכל מקום עונשו שעיניו כהות, שהוא דמות מיתה, כנאמר ג' חשובין כמת סומא וכו.. כדברי הגמרא במסכת נדרים (דף סד:).

הכלי יקר (בראשית פרק ט' פסוק יד') כתב, והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן. בעניין הקשת רבו הדעות ונסתפקו בו מפרשים שלמים וכן רבים, כי לפום ריהטא משמע שהקשת נתחדש עתה ומורה על הברית החדשה אשר כרת ה' עם כל חי, ועינינו הרואות שהקשת דבר טבעי נולד מן השמש כשתכה באויר הלח.

בבית יוסף (או"ח סימן רכ'ט) כתב בשם הרא"ש, הסתכלות מרובה אסור, אבל קצת כדי לברך עליה יהיה מותר. ואבודרהם (מהלכות ברכות שער ח') כתב שישנו הבדל בין המסתכל לרואה, שהמסתכל מוסיף ומדקדק בהביטו יותר מהרואה שזה ראייה בעלמא בלי התבוננות, ובחזון עובדיה (מהלכות ברכות שם הלכה ב') כתב אסור להסתכל בקשת ביותר, אלא רואהו ראייה בלבד, ומברך.