עכשיו אני רואה באותו רגע ששלחתי הרב לוריא גם שלחכנראה כוונתך לעלון של פרשת ויחי תשפ"ד
לא ראיתי בפרשת ויגש שדן בזה..עכשיו אני רואה באותו רגע ששלחתי הרב לוריא גם שלח
אם כי הרב לא ממש דן שדין סודה לפני התפילה אלא בדין השותה מים לצמאו במי סודה
בשיעור מוצ"ש ויגש תשפ"ד דיבר בעיקר על שתיית משקים קודם התפילה, ודיבר על סודה, ומיד עבר לדבר על שתיית מים לצמאו, כך שלא אמר בבירור דעתו בזה...
הוא התכוון במוצ"ש ויגש, והודפס בעלון של פרשת ויחי שהובא לעיל.לא ראיתי בפרשת ויגש שדן בזה..
נכון שמתיקות -אין. אבל לעמוד לפני המלך ולשחרר גרבסים [חוץ מכבודכם] כל הזמן ,לא כ'כ מכובד.לא ראיתי בפרשת ויגש שדן בזה..
עכ״פ נראה מהערה 8 שאפשר לשתות מי סודה לפני התפילה אם אין בהם מתיקות, כיון שבתפילה הטעם משום גאווה וזה שייך דווקא במשקאות עם סוכר או חלב המזין.
משא״כ במים בתוספת גזים שלעניין שותה לצמאון נראה ש״יכול״ לברך והוא משום הגזים שיש לו בהם הנאה, ואף זה בספק ואינו ודאי .
ולעניין מים אחרונים דינם כמים.. נראה שכל שאין בזה מתיקות שרי.
מסכים שזה לא מכובד, אבל זה לא עצם דין המשקה, אלא זה השלכה שנובעת בעקבות שתיית המשקה.נכון שמתיקות -אין. אבל לעמוד לפני המלך ולשחרר גרבסים [חוץ מכבודכם] כל הזמן ,לא כ'כ מכובד.
הרב יצחק אמר באותו שיעור [מוצ"ש ויגש] שאפשר לשתות סודה לפני הבדלה ודינו כמו מים שמותרנפק'''מ גם לשתות טרם הבדלה
עי' בשו"ת דברי משה להגר"מ הלברשטאם זצ"ל התכתבות עם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בנושא הנ"לנפק'''מ גם לשתות טרם הבדלה
יש לך מקור?נכון שמתיקות -אין. אבל לעמוד לפני המלך ולשחרר גרבסים [חוץ מכבודכם] כל הזמן ,לא כ'כ מכובד.
מקור למה? הוא כותב מסברא דבר שקורה במציאות למי שסודה..יש לך מקור?
סיבת האיסור מחמת הסוכר, והתירו בקפה מחמת שאי אפשר לשתותו ללא סוכר.דכל מה שהתירו זה רק מים
אלא דקשה לאנשים לשתות מים לכן התירו קפה [ואפילו עם סוכר]
אך יותר מזה לא מיקלים
אם תמצאו היכן בספר אשמח ייש"כ.מרן הראש"ל כתב ע"ז בילקוט יוסף הלכות ברכות הנדפ"מ.
גם נפק"מ לא דקי"ל ששותה מים לצמאו מברך, ואם לא לצמאו א"צ לברך, כיצד ההלכה בשותה סודה שלא לצמאו אם מברך או לא.
ראה פה לעיל שדן בזה מרן הראש"לעי' הע' 8
למה לא שותה האדם מיםמשא"כ בסודה ללא סוכר.