יוסף חיים הלוי
Member
ת"ח אחד כתב ראיות מעניינות לענין זה שעלה בתקופה האחרונה על שולחן תלמידי החכמים.כתב הקרית ספר בפי"ד מהלכות תפלה: ומגביהים ידיהם כנגד כתפיהם דבהכי הוי נשיאות ידים, 'דכל הזרוע מקרי יד' דכתיב וקשרתם לאות על ידך דהיינו זרוע, ולמטה מן הכתפים לא מקרי נשיאות ידים 'דהיינו מקום היד ממש' אלא צריך להגביהם כנגד כתפותיהם ע"כ. והעתיקו בסתמא הבאר שבע בסוטה ל"ז ע"ב. וראיתי לכמה מחכמי זמננו שהבינו בדעתם, שכיון שכל הזרוע מקרי יד – לכן צריך להגביה את 'כל' הזרוע כנגד הכתפיים, ולא רק את כף היד. אולם נראה שאין זה כונתם, אלא כונתם היא מנין יודעים שצריך להגביה את 'כף' היד כנגד 'הכתפיים' [והיא קושיית התוי"ט בסוטה פ"ז]. וע"ז כתבו שאם מגביה את 'כף' היד מתחת לכתפים – זה עדיין בגובה 'היד' דהיינו 'הזרוע', ולא נקרא שהרים את 'ידיו' למקום שעדיין יש שם יד, ולכן צריך להגביה את ידיו, דהיינו 'כף' היד למקום שכבר לא נקרא 'יד', ודוק היטב.
ובאמת שבספר 'כה תברכו' [לר' יהושע חמצי, שאלוניקי תרמ"ו] מערכת הנ' אות א' [דף ק"נ ע"ב – קנ"א ע"א] האריך שידים האמורות בברכת כהנים היינו 'כפות' היידים עי"ש. וכ"כ בשו"ת אבנ"ז סוף סי' ל"א: חקירה שלישית. אם הקנה והזרוע חשובים יד לברכת כהנים כמו בתפילין. אין בזה שום ספק כיון שהגמרא אמר כפים אין לנו אלא כפים. והחילוק שבין זה לתפילין דלכאורה מה ענין יד לברכה שמברך בפיו. אך היד היא לקבל וליתן על כן בברכה היד מקבל הברכה מלמעלה ונותנה לישראל. ועל כרחין אין זה אלא כף היד שהיא המקבל והנותן עי"ש.
ויש לזה ב' ראיות מדברי המשנה עצמה;
א. במשנה שם איתא: ובמקדש על גבי ראשיהם, ואם הרישא של המשנה, בגבולין, איירי 'בזרוע', שאותו צריך להגביה כנגד הכתפים, א"כ גם הסיפא לגבי המקדש איירי על הזרוע, שאותו צריך להגביה ע"ג ראשיהם, ובמציאות לא יתכן להגביה את הזרוע ע"ג הראש.
ב. במשנה לפנינו הגירסא היא נושאים 'ידיהם' כנגד כתפיהם [שבזה 'אפשר' לפרש דהיינו הזרוע], אולם ראשונים רבים גרסו נושאים 'כפיהם' כנגד כתפיהן [שאת זה א"א לפרש על הזרוע אלא על כף היד], ומהם הלקח טוב, הערוך, האשכול, ראבי"ה, ילקוט שמעוני, האגודה, המנהיג, המאירי ועוד, וכ"כ בב' כת"י בגמ'. וגירסא זו מגלה גם על הגירסא שלפנינו, שהכונה ל'כפות' הידים'.
וע"כ נראה פשוט שהעיקר הוא הגבהת 'כפות הידים' כנגד הכתפיים, ולא צריך כלל להגביה את הזרוע כנגד הכתפיים.
