במור וקציעה סימן קכח כתב על הגבהת ידי הכהנים -
והיינו כנגד כתפותיהן לכל הפחות, דלמטה משעור זה תו לא חשיבא הגבהה לגמרי
ופסק כמותו בפסקי תשובות אות לח -
ויש לזכור כי לכל הדיעות חייבים כפות הידים להיות לכל הפחות בגובה הכתפיים, ואם הם למטה מהכתפיים לא יצא הכהן ידי חובת נשיאת כפיים וברכתו לבטלה.
ולא מצאתי על איזה פוסקים קאמר לכל הדיעות, בשום פוסק מלבד המו"ק לא מצאתי שאם הוריד מעט מתחת לכתפיים הוי ברכה לבטלה.
יתירה מזו מובא בפוסקים (משנ"ב ס"ק נב וכה"ח ס"ק עח) שזקן שידיו רותתות שאינו יכול להגביה את ידיו לא יברך.
משמע שאינו מגביה ממש, אבל מגביה רק מעט מתחת לכתפיים שפיר דמי
האם יש עוד פוסקים שדברו בזה?
והיינו כנגד כתפותיהן לכל הפחות, דלמטה משעור זה תו לא חשיבא הגבהה לגמרי
ופסק כמותו בפסקי תשובות אות לח -
ויש לזכור כי לכל הדיעות חייבים כפות הידים להיות לכל הפחות בגובה הכתפיים, ואם הם למטה מהכתפיים לא יצא הכהן ידי חובת נשיאת כפיים וברכתו לבטלה.
ולא מצאתי על איזה פוסקים קאמר לכל הדיעות, בשום פוסק מלבד המו"ק לא מצאתי שאם הוריד מעט מתחת לכתפיים הוי ברכה לבטלה.
יתירה מזו מובא בפוסקים (משנ"ב ס"ק נב וכה"ח ס"ק עח) שזקן שידיו רותתות שאינו יכול להגביה את ידיו לא יברך.
משמע שאינו מגביה ממש, אבל מגביה רק מעט מתחת לכתפיים שפיר דמי
האם יש עוד פוסקים שדברו בזה?