ישועה ורחמים
Well-known member
לא ידעתי שאתה כהן
הגבהת הידיים בברכת כהנים
- Thread starter קורסיה
- תאריך התחלה
- צופים 14
-
- תגיות
- ברכת כהנים
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
רק שלא יובן אנו מורידים את הידים רק מתי שהשליח ציבור מנגן.
אם נסכם את התשובה שהביא הרב @יצחק משען מלבד המור וקציעה שכתב שמתחת לכתפיים אינו נחשב לנשיאות כפים, כ"כ המבי"ט בקרית ספר והב"ש.
הרדב"ז כתב דבעינן תרתי, לשאת את זרועותיו וגם את כפות ידיו. והעתיקוהו מהריק"ש והברכ"י
מלבד זה אין דברים מפורשים בראשונים ואחרונים רק דקדוקים כאלה ואחרים
גם הסכמת מרן נראה שמצדיק את הכותב שעורר על כך שהכהנים יגביהו את ידיהם ויפשטו את ידיהם ולא יהיו מקופלות
אבל אם מוריד מעט מהכתפיים צ"ע על סתימת הראשונים והאחרונים
הרדב"ז כתב דבעינן תרתי, לשאת את זרועותיו וגם את כפות ידיו. והעתיקוהו מהריק"ש והברכ"י
מלבד זה אין דברים מפורשים בראשונים ואחרונים רק דקדוקים כאלה ואחרים
גם הסכמת מרן נראה שמצדיק את הכותב שעורר על כך שהכהנים יגביהו את ידיהם ויפשטו את ידיהם ולא יהיו מקופלות
אבל אם מוריד מעט מהכתפיים צ"ע על סתימת הראשונים והאחרונים
ישועה ורחמים
Well-known member
נראה בדבריו שממש חשש בזה לעיכובא.
הלכה צרופה
Well-known member
אכן
וכדאי לשמוע את כל השיעור, יש לו הרבה חידושים למעשה בברכת כהנים
ברכת כהנים - פתיחת הידים ע"י המתברכים - בקשת מקור
יש מנהג שראיתי שאנשים בשעת ברכת כהנים פותחים את הידים, אם הבנתי נכון, שכביכול הם מקבלים את השפע של ברכת כהנים האם יש לזה מקור????
forum.moreshet-maran.com
ישועה ורחמים
Well-known member
שיעלו כהן שלא מקפיד.
הכוונה כמובן לא לש"ץ עצמו אלא לאחד המתפללים שלמרות שכתב ממרן על שיחה בחזרת הש"ץ שגדול עוונו מנשוא מכל מקום בזה שרי.
מה מיוחד השבוע ? ומה פירוש הדבר ? ולמה אין זה בל תוסיף ?
יצחק משען
Well-known member
בפרשת נשא בד''כ מסיים הכהן אחרי 16 פסוקים בערך, אך יש שמשאירים את הכהן עד הפסוקים של ברכת כהנים שזה פי חמש בערך.
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
גם במור וקציעה אין זה מוכרח כלל, שהרי לנט"י קוראים נטילת ידים אף שנוטלים רק את הכפות, וממילא נראה שכוונות לכפות
ואני תמה על עצם הנושא, שהרי ברכת כהנים מכונה תמיד בשם "נשיאות כפים", ולמה לא כינו אותה נשיאות ידים?
אלא כאן העיקר הוא הכפיים ששם שורה השכינה, ואין לזה שייכות לשאר היד
סוף דבר שאין לשנות ממנהג ישראל, וכמ"ש הרב משען לעיל, ותול"מ
אולי הדין נכון אבל מנהג אין כאן בפרט שבלא"ה רבים עתה עם הארץ שאינם פורסים אפילו כפות הידיים אלא מגביהים אותם. ולא עשו אלא זכר למצווה.
יוסף חיים הלוי
Member
ת"ח אחד כתב תשובה יפה והעלה שלא כדברי הרב חותה, והרי היא לפניכם.
האם נשיאת כפיים מתחת לכתפיים מעכבת בדיעבד
נידון זה תלוי בשני נושאים; א. האם 'נשיאת כפיים' היא לעיכובא. ב. אם היא לעיכובא – האם נשיאת כפיים 'כנגד הכתפיים' היא לעיכובא.
נשיאת כפיים האם היא לעיכובא
כתב הרמב"ם בפי"ד מהלכות תפלה הי"א: אין ברכת כהנים נאמרת בכל מקום אלא בלשון הקדש שנאמר כה תברכו את בני ישראל, כך למדו מפי השמועה ממשה רבינו ע"ה כה תברכו בעמידה, כה תברכו בנשיאת כפים, כה תברכו בלשון הקדש, כה תברכו פנים כנגד פנים, כה תברכו בקול רם, כה תברכו בשם המפורש, והוא שיהיה במקדש כמו שאמרנו ע"כ. וכ"פ בקצרה השו"ע בסי' קכ"ח סי"ד: אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפים ובקול רם ע"כ. ונחלקו האחרונים האם דברים אלו הם לעיכובא אף בדיעבד או לא;המ"ב בס"ק נ' כתב: וכתבו רוב הפוסקים וכמעט כולם דהני כולהו לעיכובא הוא ואפילו בדיעבד לא יצאו באופן אחר עי"ש. וראש הפוסקים שכתב כן הוא הכנה"ג, ושאר הפוסקים נמשכו אחריו, וכפי שהביא הכה"ח שם באות ט"ף וצ' וקע"ו עי"ש. אולם יש לידע שיש כמה וכמה פוסקים שסוברים שאין הדברים האלו [או חלקם] לעיכובא, ואין זה נכון ש'כמעט כולם' סוברים שהוא לעיכובא [וכפי שהאריך לנכון בשו"ת יבי"א חי"א סי' ח' אות ב'];
הרדב"ז בח"ו סי' ב"א קי"ז [והובא בכה"ח באות קע"ו] כתב שאין 'פרישת כפיים' מעכבת [ולכן כהן שנקטעה ידו, אם הדבר לא ניכר מתחת לטלית ואין העם מסתכלים בו יכול לישא כפיו], והביא ראיה לזה עי"ש. והשבות יעקב בח"ב סי' א' [והובא בכה"ח באות צ'] כתב שאין 'העמידה' מעכבת [ולכן התיר לכהן זקן לישא כפיו בישיבה] עי"ש. ולדבריו כ"ש וה"ה ששאר הדברים הנ"ל, כולל נשיאת כפים, אינם מעכבים. ובספר מנחת סוטה [לר' אברהם אבן מוסא, נפטר בשנת תצ"ג] בעמ' ש"מ כתב בפשיטות בזה"ל: ראה ראינו דכליל ליה [הרמב"ם את הדין של לשון הקודש] בהדי הני אחריני דבעמידה ובנשיאות כפיים דמשתמע דכי הדדי נינהו, והנהו לא נפיק חד מנייהו ממלה כה אלא או מהיקשא או מגז"ש או מדרשה 'ולית בהו עיכובא' עי"ש. ובשו"ת זר"א ח"ג סי' י"א האריך טובא ע"ד הכנה"ג, ודייק יפה מדברי הרמב"ם שבפי"ד הי"א כתב אין וכו' אלא וכו'. אולם בפט"ו ה"א כתב להדיא: ששה דברים מונעין נשיאת כפים: הלשון, והמומין, והעבירה, והשנים, והיין, וטומאת הידים עי"ש. הרי שמה שמונע אפילו בדיעבד כתבו בפט"ו, ומינה דמה שכתב לפני כן אינו מעכב בדיעבד, אף אם נאמר שהוא מדאוריתא, ובזה ביאר את מנהג איטליה שכהן אחד מברך וכולם שומעים, ולא אומרים 'בקול רם' עיש"ב [ותשובה זו לא ראוה הרבה אחרונים, ויתכן שאם היו רואים את ראיותיו ודחיותיו לדברי הכנה"ג היו מסכימים לדבריו]. ובספר יד המלך [לנדא] על הרמב"ם בפי"ד הי"א כתב שהרמב"ם לא פירש האם כל הדברים הנ"ל הם לעיכובא או לא, וצידד שלדעת הרמב"ם גם הישיבה אינה מעכבת בדיעבד עי"ש [ולדבריו כ"ש פרישת כפים, שהיא קלה יותר מעמידה]. ובספר עמודי אש [איזנשטיין, וילנא תר"ם] בסי' ג' אות כ"ג הביא את דברי הרדב"ז הנ"ל שאין נשיאת כפים מעכבת וכתב: ודבריו צדקו למאד. ולכן צריך לי עיון על שו"ת נודע ביהודה מהדו"ק סי' ד' שכתב בפשיטות דנשיאת כפים מעכב בדיעבד, והא ליתא. וכן נראה לי מתוספות דדוקא עמידה מעכב ולא נשיאת כפים עי"ש. ובספר ישועות יעקב סוף אות י' כתב: אמנם אם נשיאות כפים מעכב אף בדיעבד אני מסתפק מאד, דאפשר כיון דלא ילפינן רק מקרא דוישא אהרן את ידיו אל העם נוכל לומר דאינו מעכב בדיעבד. או אפשר מעכב כיון דהוא היקש גמור בש"ס. וכ"כ חכם אחד בתשובותיו ע"כ. ואף שרוב האחרונים כתבו שמעכב אפילו בדיעבד – מ"מ בודאי דחזי לאצטרופי האחרונים הנ"ל שנקטו שאין מעכב, ובפרט שמדיוק דברי הרמב"ם נראה יותר כן, וכדכתב הזר"א.
האם נשיאת כפים 'כנגד הכתפים' היא לעיכובא
כתב הרמב"ם בפי"ד מהלכות תפלה ה"ג: כיצד היא נשיאת כפים בגבולין וכו' ומגביהין ידיהם כנגד כתפיהם וכו' עי"ש. וכ"ה בשו"ע בסי' קכ"ח סי"ב עי"ש. ולא התפרש בדברי רוב הפוסקים האם הגבהת הידים 'כנגד הכתפים' מעכבת או לא. ונראה שנחלקו בזה התוי"ט והיעב"ץ;היעב"ץ במו"ק בסי' קכ"ח כתב: דבגבולין סגי להו בהגבהה בעלמא כל דהו, והיינו כנגד כתפותיהן לכל הפחות, 'דלמטה משעור זה תו לא חשיבא הגבהה לגמרי' עי"ש. ומדבריו נראה שההגבהה כנגד הכתפים היא לעיכובא, וכפי שהבין הפסקי תשובות בהערה 185 עי"ש [דהמלה 'לגמרי' פירושה 'בכלל', וכפי שרואים כמה פעמים בדברי המו"ק במקומות אחרים. ואין הכונה שלא חשיבה הגבהה 'גמורה' אבל הגבהה מיהא חשובה בדיעבד, אלא לא חשיבא הגבהה כלל]. אולם התוי"ט בפ"ז דסוטה מ"ו כתב: כנגד כתפותיהם. פירש הר"ב מפני שצריך נשיאת כפים. 'ומיהו' נשיאת כפים 'הגבהה בעלמא' במשמע ע"כ [וע"ע לקמן בשם הקרית ספר]. ומבואר מדבריו שאין פשטיה דקרא 'וישא אהרן' – כנגד הכתפים, דנשיאת כפים הגבהה 'בעלמא' משמע, וא"כ מה שאמרו כנגד הכתפים זהו למצוה ולמעלה בעלמא ולכתחלה, אבל גם ללא זה יש שם 'נשיאת כפים'[1].
ומצאתי בשו"ת חדות יהושע [טרייטיל, ורשא תרנ"ד] בעמ' 42 שכתב כן להדיא בדברים ברורים, ואעתיק תורף דבריו: שאלה בכהן שיש לו ר"ל מכה תחת כתיפו ואינו יכול להגביה ידו למעלה נגד כתיפו ורוצה לעלות לדוכן אי מותר לעלות, והביא את הפוסקים שכתבו שנשיאת כפים לעיכובא וכתב אמנם לענ"ד לומר והיינו דוקא באינו יכול להגביה ידו 'כלל', ר"ל דומיא להא דכתב הפמ"ג שנקטעה ידו, אבל זה שיכול להגביה ידיו ואלא שאינו יכול עד כנגד כתיפיו י"ל דאינו מעכב, ואם רוצה לעלות לדוכן אין מוחין בידו וכו'. ובעמ' 43 כתב ולענ"ד נראה משו"ע לומר כן, דהנה בסי"ב כתב מגביהין ידיהם כנגד כתפיהן וכו', לענ"ד יש לפרש דלשון זה משמע לכתחלה בעי כנגד כתפיהם, וע"ז לא כתב המג"א דאפילו בדיעבד מעכב. ובסיף י"ד דשם לא כתב השו"ע השיעור, ורק נשיאת כפים וע"ז כתב המג"א אפילו בדיעבד לא יצא. ולכן נלע"ד דכונת המג"א באמת הוא כן, דשיעור הגבהה אינו מעכב בדיעבד, ולכן בסי"ב לא כתב דינו, אבל בסי"ד דכתב רק דבעי הגבהת ידים – ע"ז כתב המג"א דינו וכו'. וסיים: ולכן לענ"ד בנידון דידן דיכול להגביה ידיו, רק שאינו יכול להגביה הרבה עד כנגד כתיפיו, ושיעורא לענ"ד כתבתי דאינו מהתורה ודאי, וכשרוצה לעלות לנ"כ אין למחותו וכו'. ובעמ' 44 הביא את דברי הנו"ב לגבי כהן שידיו מרתתין שאין לו לעלות, וכתב: די"ל דהנו"ב איירי באינו יכול להגביה 'כלל', ובזה הוא חולק על השבו"י דמתיר גם בזה בדיעבד, משא"כ בנד"ד דיכול להגביה ידיו ואלא דאינו יכול להגביה כ"כ למעלה עד כתיפיו – זאת לא מבואר בנוב"י דנאסור, א"כ עכ"פ בזה יש לסמוך על השבו"י עי"ש. וכדבריו ס"ל להגרי"ש אלישיב מדנפשיה, וכפי שכתב בקונטרס 'דין ודברים – הלכות נשיאת כפיים' עמ' 28 סוף הערה מ"א: וכן שמעתי שבכתבי הרב שמעון כהן ז"ל מפסקי הגריש"א ז"ל מבואר דאע"פ שנ"כ מעכבת, אבל שתהא כנגד כתפיהן אינו לעיכובא ע"כ. וכ"ד הגר"ח קנייבסקי כמובא בגליון 'מים חיים' [להגר"א דינר] תפלה עמ' 72 וז"ל כהן שלא יכול לפשוט ידיו כלל לא יכול לישא כפיו [משנ"ב קכ"ח נ"ב]. ולכתחלה צריך לפשוט ידיו כנגד הכתפיים [שו"ע י"ב]. ובדיעבד כיון שסוף סוף הרי פושט ידיו, אפילו שזה רק מעט מעל החגורה יכול לישא כפיו ע"כ. ושלשה נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וע"פ שלשתם יקום דבר.
וע"כ נראה שבנידון דידן שהכהן עולה ואין מגביה את ידיו כנגד כתפיו – יכולים להקריא לו ולענות אחריו אמן, דהוי ספק ספיקא, שמא הגבהת הידים לא מעכבת כלל, ושמא כנגד הכתפים לא מעכב. וגם אם ישאל הכהן האם מותר לו לעלות בצורה כזו – יכול לעלות, וכפי שכתבו הפוסקים הנ"ל.
[1] ובספר יפה ללב ח"א אות ט"ז הביא את דברי התוי"ט, וכתב: וכדבריו כתוב למ'ר בדברי הרב מו"ק שכתב וכו' [והעתיק את לשונו] עי"ש. ודבריו צ"ע איך הבין את דברי התוי"ט שהם כדברי המו"ק, והרי דבריו הם להיפך מדברי המו"ק שהרי הוא כתב 'ומיהו', ודוק היטב.
נושאים דומים בפורום
