בפירוש הריב"א עה"ת הביא בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. ובזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא בירושלים, אלא ודאי אין צריך להביא מכולם אלא מאחד מהם, וזהו שפירש רש"י הגדתי היום, פעם אחת בשנה ולא שתים, ע"כ.
אמנם הרא"ם כתב שלא יתכן לומר כן, שהרי בתוספתא (בכורים פ"ב) מבואר שאם מביא ביכורים מכל שבעת המינים צריך להביא כל מין בכלי בפני עצמו, א"כ מבואר שכל שבעת המינים חייבים.
ותירץ החו"ב (ביכורים סי' א סק"ד) שמה שאמרו בתוספתא הוא לכתחילה כהידור מצווה, שיש עניין להביא מכל מין. וכעי"ז כתב בספר שמע שלמה (למהר"ש אלגאזי, הובא במגדלות מרקחים). ועי' מה שהאריך בזה הגאון ר' אהרן צבי קרפט זללה"ה בשער העזרה (קונטרס בעניין ביכורים, עמ' תקט) ובמגדלות מרקחים.
ועי' בחו"ב הנ"ל שהביא כמה ראיות להוכיח כדעת ר"ת מאורליינש. והראיה הראשונה נראה שכתב קצת לדחות אותה, אלא שכתב שאין נראה לדחות. עוד הביא ראיה ודחה אותה [ועי' במגדלות מרקחים מה שהביא בזה מנחלת יעקב]. ונראה שראייתו העיקרית היא מדברי הר"ש (פ"ג מ"י) שכתב שכשמלקט את הביכורים ומוסיף מכל מין זה "עיטור בכורים", ומוכח שזהו רק הידור מצווה.
והנה באמרי יושר (ביכורים סי' א ד"ה פ"ג מ"ט) כתב להוכיח מהרמב"ן (ריש פרשתינו) שכתב "אלא אפילו גרגיר אחד מכל המין ההוא פוטר כל השדה", ומשמע שצריך להביא מכל מין, שהרי לא כתב מאחד המינים. ויתכן שאכן זו מחלוקת ר"ש ורמב"ן, כמו שהוכיח החו"ב מהר"ש.
ויש לפלפל, שהנה פסק הרמב"ם (הל' ביכורים פ"ב ה"ז) שאין מפרישים מחדש על ישן ומישן על חדש. ובגמ' בבכורות (נד, ב) נראה שאם שנה על חבירתה לא מפרישים ק"ו ממין על שאנו מינו, אלא אם יש דרשא מיוחדת. מיהו ר"ת מאורליינש כתב שגם כאן יש דרשא לגבי החלק שאפשר ממין אחד. ויל"ד בכל זה.
אמנם הרא"ם כתב שלא יתכן לומר כן, שהרי בתוספתא (בכורים פ"ב) מבואר שאם מביא ביכורים מכל שבעת המינים צריך להביא כל מין בכלי בפני עצמו, א"כ מבואר שכל שבעת המינים חייבים.
ותירץ החו"ב (ביכורים סי' א סק"ד) שמה שאמרו בתוספתא הוא לכתחילה כהידור מצווה, שיש עניין להביא מכל מין. וכעי"ז כתב בספר שמע שלמה (למהר"ש אלגאזי, הובא במגדלות מרקחים). ועי' מה שהאריך בזה הגאון ר' אהרן צבי קרפט זללה"ה בשער העזרה (קונטרס בעניין ביכורים, עמ' תקט) ובמגדלות מרקחים.
ועי' בחו"ב הנ"ל שהביא כמה ראיות להוכיח כדעת ר"ת מאורליינש. והראיה הראשונה נראה שכתב קצת לדחות אותה, אלא שכתב שאין נראה לדחות. עוד הביא ראיה ודחה אותה [ועי' במגדלות מרקחים מה שהביא בזה מנחלת יעקב]. ונראה שראייתו העיקרית היא מדברי הר"ש (פ"ג מ"י) שכתב שכשמלקט את הביכורים ומוסיף מכל מין זה "עיטור בכורים", ומוכח שזהו רק הידור מצווה.
והנה באמרי יושר (ביכורים סי' א ד"ה פ"ג מ"ט) כתב להוכיח מהרמב"ן (ריש פרשתינו) שכתב "אלא אפילו גרגיר אחד מכל המין ההוא פוטר כל השדה", ומשמע שצריך להביא מכל מין, שהרי לא כתב מאחד המינים. ויתכן שאכן זו מחלוקת ר"ש ורמב"ן, כמו שהוכיח החו"ב מהר"ש.
ויש לפלפל, שהנה פסק הרמב"ם (הל' ביכורים פ"ב ה"ז) שאין מפרישים מחדש על ישן ומישן על חדש. ובגמ' בבכורות (נד, ב) נראה שאם שנה על חבירתה לא מפרישים ק"ו ממין על שאנו מינו, אלא אם יש דרשא מיוחדת. מיהו ר"ת מאורליינש כתב שגם כאן יש דרשא לגבי החלק שאפשר ממין אחד. ויל"ד בכל זה.