• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

האם צריך לפרט בביטול, חמץ ושאור?

גרינפלד

Well-known member
רמ"א סימן תלד סעיף ב:
ואם אמרו בלשון הקודש כל חמירא כולל חמץ ושאור (תרומת הדשן סימן קל"ד). אבל בשאר לשונות צריך להזכיר כל אחד בפני עצמו (דברי עצמו).

וכתב המשנ"ב שלשון הקודש אין הכוונה ממש, אלא לשון תרגום.

ויתכן שהרמ"א לשיטתו בתשובה לגבי גט בשתי לשונות, שלשון ארמי יש לו דין של לשון הקודש, כיון שהוא שורשו.

והביאור הלכה (ד"ה אבל) כתב שאם אמר בלשון הקודש ממש - צריך להזכיר חמץ ושאור,
וכן מבואר בבית יוסף.

ובביאור הגר"א מפקפק שבירושלמי כתוב "כל חמץ... יבטל", ולא מוזכר שאור, ע"כ דברי הביאור הלכה.

והיה מקום לדון שהגר"א לשיטתו (שמובא בביאור הלכה סי' תל"ז ס"ב ד"ה בלבו) שמספיק ביטול בלב,
אך לשיטות (המובאות בביאור הלכה שם) שצריך דווקא בפה - צריך לפרט חמץ ושאור.

אך מוכח לא כן מהבית יוסף שכתב שבירושלמי הנ"ל מבואר שצריך לפרט בפה,
ובכל אופן לא הוזכר שם שאור.

מיהו יתכן לדון שלאותו אמורא שבירושלמי לא היה שאור, כי לכאורה לא לכל אחד היה שאור,
ובזה יתורץ קושיית הגר"א על הבית יוסף.
 
רק צריך לדעת שתרגומו של חמירא הוא שאור ותרגומו של חמיעא הוא חמץ.
סימן לדבר, ש-ע' מתחלפת ב-צ' גם בצורת האות וגם בחילוף הכפול של אתב"ש ואלב"ם [אם ישנו]
[ע=ה באלב"ם, ה=צ באתב"ש, ע=ז באתב"ש, ז=צ באלב"ם, וכך הוא במילים רבות בארמית].
ובחמירא - מ=ש [מ=י באתב"ש, י=ש באלב"ם, מ=ב באלב"ם, ב=ש באתב"ש], ואם כן יש בזה את אותיות השורש של שאור,
ויל"ע בהוספת ה-ח'.
 
חזור
חלק עליון