עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
בהדלקת נרות שבת יש שני טעמים, יש את חיוב ההדלקה מתקנת חז"ל, ויש עוד טעם כדי שלא יכשל בעץ ואבן, כמבואר בביאור הלכה.
ובחנוכה יש רק את עיקר חיוב ההדלקה, ובזה יוצאים ידי חובה בהדלקת האב
ובחנוכה יש רק את עיקר חיוב ההדלקה, ובזה יוצאים ידי חובה בהדלקת האב
אכסנאי שמדליקים עליו בביתו פטור מהדלקת נר חנוכה.
כמו כן, מי שמשתתף בפרוטה עם בעל הבית לא צריך להדליק נר חנוכה בעצמו.
משא"כ בנר שבת שלא שייך עניינים אלו.
כמו כן, מי שמשתתף בפרוטה עם בעל הבית לא צריך להדליק נר חנוכה בעצמו.
משא"כ בנר שבת שלא שייך עניינים אלו.
במאמר פיו
Active member
מה הכוונה "משא"כ בנר שבת לא שייך עניינים אלו?"
גם עניין פטור מחמת הדלקה בבית וגם עניין השתתפות בפרוט כתובים להדיא בסימן רסג:
בשו"ע סימן רסג סעיפים ו-ז שמי שאין לו חדר מיוחד ואשתו מדליקה עבורו יוצא בהדלקתה
והשתתפות בפרוטה מפורשת שמועליה בסימן רסג' סעיף ז' על אורח.
אמנם במצבים מסוימים, אבל איך כבודו אומר שלא שייך?
שנר שבת יש עניין שיהיה נר דלוק במקומו. (ולכן בחור ישיבה צריך להדליק בעצמו אע"פ שכביכול מדליקים עליו).
אני מדבר מצד עצם חיוב ההדלקה, ולא איך יוצאים בו יד"ח למעשה.
השאלה היתה על ההבדל בין בחור בהדלקת נר שבת לנר חנוכה.
לגבי נר שבת כתוב במפורש בשו"ע סי' רסג ס"ו, שבחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך.
משא"כ לגבי נר חנוכה, שאם סמוך על שולחן אביו לא צריך כלל להדליק.