הזמן הראוי לסליחות לפי דעת מרן זצ''ל וכיצד להתיחס לקיצור הלכות שבסוף הספר

[אליהו חמוי]

לכבוד הרב שלום רב

בענין הזמן המובחר לאמירת הסליחות

בחזו''ע ימים נוראים עמ' ו כתב בזה''ל "קהל ועדה שא''א להם להשכים לסליחות בעוד לילה יכולים לומר הסליחות גם בשעות הבוקר המוקדמות לפני תפילת שחרית" ומלשונו משמע שלכתחילה נכון יותר לומר הסליחות בחצות הלילה [בעוד לילה] ואם אי אפשר יאמרהו באשמורת הבוקר וכלשונו 'בשעות הבוקר המוקדמות' והנה בהמשך ההלכה כתב מרן "וכן במחנות הצבא כשאי אפשר להם לומר סליחות באשמורת הבוקר ואמרו הסליחות קודם תפילת שחרית או קודם תפילת המנחה" וממה שכתב לשון וכן וכו' משמע שזו כוונתו במה שכתב בתחילת ההלכה וצ''ב כי בתחילת ההלכה מיירי שאינן יכולים לאומרם בעוד לילה וע''ז כתב שיאמרו באשמורת הבוקר [כלשונו בשעות הבוקר המוקדמות] ולגבי מחנות הצבא מיירי שאינן יכולים לאומרם באשמורת הבוקר וע''ז כתב שיאמרו קודם תפילת שחרית וצ''ב

עוד צ''ב שבהע' [בעמ' ז סד''ה הנה] כתב "אלא שהסליחות שנאמרות באשמורת הבוקר אין ערוך אליהם וכו' ע''ש בלשונו ומשמע מדבריו שם שיותר נכון לומר סליחות באשמורת הבוקר ואילו מלשונו בתחילת ההלכה משמע שאמירת הסליחות בשעות המוקדמות של הבוקר הינה בעדיפות שניה ולכתחילה נכון יותר לאומרם בעוד לילה

ושמא שני דקדוקים אלו מכרחים להגיה בתחילת ההלכה "קהל ועדה שא''א להם להשכים לסליחות בעוד לילה יכולים לומר הסליחות גם בשעות הבוקר" ולמחוק תיבת 'המוקדמות' ואז תתפרש ההלכה שאינם יכולים לאומרם בעוד לילה [ר''ל קודם אור היום באשמורת הבוקר] אז יאמרהו בשעות הבוקר דודם תפילת שחרית והכל יבא על מקומו בשלום וכך גם נראה מקיצור תוכן הלכות שבסוף הספר שכתב בזו הלשון "ציבור שאינן יכולים לומר סליחות באשמורת יאמרו קודם שחרית או מנחה"

או דנימא שלדעת מרן אשמורת הבוקר מתחילה מחצות הלילה כמ''ש בדף ב תוך כדי לשונו של הרמ''ז "ולכן אין לומר סליחות אלא או ביום או באשמורת הבוקר מחצות ואילך" ולפ''ז נמצא שנכון יותר לומר סליחות בחצות הלילה וג''כ יתיישב כל הנ''ל אשמח לחות דעתו של כבוד הרב

כ''כ רציתי לשאול באופן שמרן בגוף הספר הביא מחלוקת ולא הכריע כאחת מהדעות להלכה אבל בקיצור הלכות נקט כאיזו דעה האם אפשר לסמוך ע''כ שכך דעתו להלכה לדוג' בענין זמן חצות של א''י לבני חו''ל עי' בעמ' ד [ד''ה והנה] ובעמ' שצז [אות ג]

 

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
שלום וברכה,
בודאי שדעת מרן זצ"ל שבאשמורת אין ערוך והוא הזמן הראשון במעלה,
ועל אף שלפי החשבון לכאורה ביום עדיף על חצות לילה קודם אשמורת, שהרי סו"ס זה יום שנאמר בו יומם יצוה ה' חסדו, וזה לילה שהוא זמן הדינים, וכמו שהרחבנו בזה בס"ד במקום אחר, אולם בלשון מרן זצ"ל נראה דמחצות הלילה ועד אשמורת כיילינהו בחדא מחתא שהוא ראשון במעלה יותר מאמירת הסליחות ביום, (על אף שבמג"א בשם רבנו האר"י מבואר שהוא דוקא באשמורת האחרונה).
ואם אכן כך הוא, יתכן שטעמו כיון דעכ"פ עיקר תקנת הסליחות ייסדוה על הלילה, כגון "בלילה לסוף/לראש אשמורות", "שומר מה מלילה שומר מה מליל", "יום צעקתי בלילה", וכן ע"ז הדרך, ואם אומר ביום יש לדלק כל ההקדמה הזו של הוידוי, (או שישנה הכל...), ועניינה ה"'השכמה" קודם השעה הרגילה שרגיל לקום, א"נ להישאר ער מעבר למה שרגיל, בשביל אמירת הסליחות. (וכך דייק לנו פעם הגר"מ צדקה שליט"א מלשון הפלא יועץ, שעיקר מנהג הספרדים בסליחות עניינו "ההשכמה", דהיינו קודם השעה הרגילה).

בברכה רבה