"הטוב כי לא כלו רחמיך"

[בנימין לוריא]

אומרים בתפילת העמידה: "הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך".
לכאו' ע"פ הסברא היה צריך לומר "המרחם כי לא תמו רחמיך", ולא לחבר את "הטוב" לרחמים ואת "המרחם" לחסדים.
(או אולי יותר נכון שהיה צריך לומר "המרחם כי לא כלו רחמיך" ע"פ מש"כ "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וכמ"ש בפירוש סדר התפילה לרוקח).

 

[אמונה ובטחון]

אומרים בתפילת העמידה: "הטוב כי לא כלו רחמיך, המרחם כי לא תמו חסדיך".
לכאו' ע"פ הסברא היה צריך לומר "המרחם כי לא תמו רחמיך", ולא לחבר את "הטוב" לרחמים ואת "המרחם" לחסדים.
(או אולי יותר נכון שהיה צריך לומר "המרחם כי לא כלו רחמיך" ע"פ מש"כ "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וכמ"ש בפירוש סדר התפילה לרוקח).

שאלה נפלאה, וכבר בזוה"ק כמדומני ביאר בזה נפלא.
ויש לזה ביאור נפלא ששמעתי כמדומני מידידי ר' יעקב ישראל כהן, כי רחמים שאין לה סוף זה כבר לא מוגדר כרחמים, אלא כ"חסדים".

 

[עומק המושג]

או אולי יותר נכון שהיה צריך לומר "המרחם כי לא כלו רחמיך" ע"פ מש"כ "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו", וכמ"ש בפירוש סדר התפילה לרוקח)​

הרוקח לא כ' שיש לומר 'כלו' ולא 'תמו', אלא שיש לומר 'חסדיך' ולא 'רחמיך', [וז"ל: "יש קורין הטוב כי לא כלו חסדיך המרחם כי לא תמו רחמיך מעולם קווינו לך, כדי שיאמרו המרחם רחמיך, וטעות הוא בידם שהרי כתוב 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו'].​

 

[בנימין לוריא]

הרוקח לא כ' שיש לומר 'כלו' ולא 'תמו', אלא שיש לומר 'חסדיך' ולא 'רחמיך', [וז"ל: "יש קורין הטוב כי לא כלו חסדיך המרחם כי לא תמו רחמיך מעולם קווינו לך, כדי שיאמרו המרחם רחמיך, וטעות הוא בידם שהרי כתוב 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו'].​

לפי"ז לא מובן הטעם שכתב, שהרי לפי הטעם שכתב זה רק סיבה למה אין לומר "המרחם כי לא תמו רחמיך" כיון שכתב הטעם ע"פ הפסוק, ולא נתן טעם לעיקר שאלתי, ועיין היטב!