בילקוט יוסף שבת א החדש, בהלכה למעלה (עמ' תרלה) כתב להתיר לטמון בבגדים אם טומן רק למעלה בלי שירד לדפנות.
ובהערה (עמ' תרמב ד"ה והנה) הביא שיש לחקור האם ההיתר (בסימן רנז ס"ח) לשים בגדים על הלוח, הוא משום שהלוח אין בו הבל כלל ולכן הוא חוצץ, ולפ"ז אם אין לוח - אסור אפילו שלא נוגע הבגד בדפנות הקדרה, או שמא ההיתר הוא מצד שהבגדים לא נוגעים בקדירה, לכן מותר, ולפ"ז גם אם הבגדים על הקדרה ממש מותר כל שלא יורד לדפנות.
ולמעשה הוא פושט ספיקו מדברי מרן בב"י שמשמע שההיתר הוא רק מצד שהלוח חוצץ, הא לאו הכי אסור לשים בגדים אפילו שלא יורדים לדפנות.
אבל על זה כותב "אלא שכבר נתבאר בשו"ת יבי"א ח"ו סי' לג בשם מהר"ם בן חביב ועוד אחרונים שהמנהג פשוט כדעת הרמב"ן וכו'. והביא שאע"פ שלדעת מרן אה"נ שאין להקל בזה, אבל המנהג הוא כנגד מרן וכנ"ל.
ובמחכ"ת לא זכיתי להבין, הרי אין שום קשר בין המנהג הזה לנידון דידן, כי המנהג הוא סה"כ בא לעשות את מה שלמרן נחשב כ'מוסיף הבל' (בגלל החום שעולה מלמטה) כאינו מוסיף הבל, ולכן זה מתיר לטמון בבגדים "מערב שבת" אפילו שלכאורה זה מוסיף הבל מלמטה, דמ"מ המנהג לא להתחשב בלמטה אלא רק בלמעלה ומכיון שלמעלה זה בגדים שאינם מוסיפים הבל שפיר דמי, וכדעת הרמב"ן. אבל בשבת שאסור גם דבר שאינו מוסיף הבל, לא נותן ולא מוסיף כלום המנהג הזה.
אחר כך כתב: אולם ההיתר שכתבנו בילקו"י הנ"ל הוא ע"פ מ"ש מרן אאמו"ר שליט"א במכתב בזה"ל: מותר לתת תבשיל תוך תנור חשמלי מערב שבת, וכו', שאיסור הטמנה אין כאן, "כיון שצידי הקדירה אינם נוגעים בדופני התנור". וכו' וכו'. ומבואר שכל שאין הקדרה נוגעת בצידי התנור לא חשיבא הטמנה. עכ"ל.
ואחר המחילה רבה אינו מובן, דמה עניין זה לזה? שם הקדירה לא נוגעת בדופני התנור כלל [גם לא מלמעלה כמובן], אבל כאן הבגדים נוגעים למעלה מעל הקדרה, ומהיכי תיתי להקל נגד מרן בסי' רנג ס"א שהטמנה ע"ג גחלים אסורה דהטמנה במקצת שמה הטמנה?
והוסיף "וזכורני שבזמנו [תשנ"א] בעת הגהת ילקוט יוסף עם מרן אאמו"ר שליט"א, הדבר היה פשוט בעיניו שכל שאין השמיכות נוגעות בדפנות הקדירה אין בזה הטמנה, והביאור בהיתר זה, כנזכר. עכ"ל.
מהו "כנזכר"? במכתב? חדא, כבר התבאר שאין ראיה מהמכתב לנידון דידן, שנית ערבך ערבא צריך... או שכוונתו למנהג? כבר התבאר שאין שום קשר למנהג הזה כלפי הטמנה בשבת.
הוסיף: ויש לצרף ולומר דמרן לא יחמיר ב' חומרות - דין הטמנה במקצת, ודין דרבינו יונה. עכ"ל.
ושוב פעם הנידון של רבינו יונה [אם הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל אסור מכיון שיש מקור אש למטה והוי כמוסיף הבל] אינו רלוונטי לגבי שבת עצמו, שגם אם לא תחמיר את רבינו יונה ותחשיבהו כאינו מוסיף הבל [וכדעת הרמב"ן] עדיין יהיה אסור.
וצע"ג.
ובהערה (עמ' תרמב ד"ה והנה) הביא שיש לחקור האם ההיתר (בסימן רנז ס"ח) לשים בגדים על הלוח, הוא משום שהלוח אין בו הבל כלל ולכן הוא חוצץ, ולפ"ז אם אין לוח - אסור אפילו שלא נוגע הבגד בדפנות הקדרה, או שמא ההיתר הוא מצד שהבגדים לא נוגעים בקדירה, לכן מותר, ולפ"ז גם אם הבגדים על הקדרה ממש מותר כל שלא יורד לדפנות.
ולמעשה הוא פושט ספיקו מדברי מרן בב"י שמשמע שההיתר הוא רק מצד שהלוח חוצץ, הא לאו הכי אסור לשים בגדים אפילו שלא יורדים לדפנות.
אבל על זה כותב "אלא שכבר נתבאר בשו"ת יבי"א ח"ו סי' לג בשם מהר"ם בן חביב ועוד אחרונים שהמנהג פשוט כדעת הרמב"ן וכו'. והביא שאע"פ שלדעת מרן אה"נ שאין להקל בזה, אבל המנהג הוא כנגד מרן וכנ"ל.
ובמחכ"ת לא זכיתי להבין, הרי אין שום קשר בין המנהג הזה לנידון דידן, כי המנהג הוא סה"כ בא לעשות את מה שלמרן נחשב כ'מוסיף הבל' (בגלל החום שעולה מלמטה) כאינו מוסיף הבל, ולכן זה מתיר לטמון בבגדים "מערב שבת" אפילו שלכאורה זה מוסיף הבל מלמטה, דמ"מ המנהג לא להתחשב בלמטה אלא רק בלמעלה ומכיון שלמעלה זה בגדים שאינם מוסיפים הבל שפיר דמי, וכדעת הרמב"ן. אבל בשבת שאסור גם דבר שאינו מוסיף הבל, לא נותן ולא מוסיף כלום המנהג הזה.
אחר כך כתב: אולם ההיתר שכתבנו בילקו"י הנ"ל הוא ע"פ מ"ש מרן אאמו"ר שליט"א במכתב בזה"ל: מותר לתת תבשיל תוך תנור חשמלי מערב שבת, וכו', שאיסור הטמנה אין כאן, "כיון שצידי הקדירה אינם נוגעים בדופני התנור". וכו' וכו'. ומבואר שכל שאין הקדרה נוגעת בצידי התנור לא חשיבא הטמנה. עכ"ל.
ואחר המחילה רבה אינו מובן, דמה עניין זה לזה? שם הקדירה לא נוגעת בדופני התנור כלל [גם לא מלמעלה כמובן], אבל כאן הבגדים נוגעים למעלה מעל הקדרה, ומהיכי תיתי להקל נגד מרן בסי' רנג ס"א שהטמנה ע"ג גחלים אסורה דהטמנה במקצת שמה הטמנה?
והוסיף "וזכורני שבזמנו [תשנ"א] בעת הגהת ילקוט יוסף עם מרן אאמו"ר שליט"א, הדבר היה פשוט בעיניו שכל שאין השמיכות נוגעות בדפנות הקדירה אין בזה הטמנה, והביאור בהיתר זה, כנזכר. עכ"ל.
מהו "כנזכר"? במכתב? חדא, כבר התבאר שאין ראיה מהמכתב לנידון דידן, שנית ערבך ערבא צריך... או שכוונתו למנהג? כבר התבאר שאין שום קשר למנהג הזה כלפי הטמנה בשבת.
הוסיף: ויש לצרף ולומר דמרן לא יחמיר ב' חומרות - דין הטמנה במקצת, ודין דרבינו יונה. עכ"ל.
ושוב פעם הנידון של רבינו יונה [אם הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל אסור מכיון שיש מקור אש למטה והוי כמוסיף הבל] אינו רלוונטי לגבי שבת עצמו, שגם אם לא תחמיר את רבינו יונה ותחשיבהו כאינו מוסיף הבל [וכדעת הרמב"ן] עדיין יהיה אסור.
וצע"ג.
