אבל כתב הרב בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן ד. ע"פ דברי האר"י ז"ל, ועיין בשו"ת יצחק ירנן ח"ב סימן ו.) שמצד הדין אין חיוב לעמוד בקדיש וברכו, וכן המנהג אצלנו. ורק אם תפסו הקדיש מעומד אינו ישב עד שיסיים עניית אמן יהא שמיה רבה, עד דאמירן בעלמא ואחר כך ישב. (ובליל שבת בקדיש וברכו שלפני תפילת ערבית, יעמוד מפני שאז מקבל עליו תוספת שבת.) וכתב שם שמנהג אחינו האשכנזים ע"פ הרמ"א (בדרכי משה , סוף סימן נו סק"ה) לעמוד תמיד בקדיש וברכו. וכתב בילקוט יוסף (סימן נו סעיף יא, וכן בשו"ת יחוה דעת שם) שספרדי שמתפלל עם אשכנזים, נכון שיעמוד אתם בעת הקדיש וברכו שכן כתוב במסכת דרך ארץ רבה (פרק ז הלכה ה) ...ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים... ולכן כתב הרב שספרדי המתפלל עם אשכנזי, נכון שיעמוד גם הוא עמהם בעת אמירת הקדיש וברכו. ולכאורה לפי דברך, "שלהיות נורמלי", זה הפירוש, הפוך, למה - שבמקום שיש שם שתי קהילות, בני אשכנז ובני ספרד, פשט המנהג שכל קהילה תאחז במנהגיה הראשונים, כמו שהביא הרב (קונטרס כללי מרן השו"ע, ו) את דברי בעל השו"ת דברי מלכיאל (חלק ה, סימן ק) ואין בזה משום לא תתגודדו ולא משום חשדא (שם) וזה נורמלי לקיים מנהג, לכן לכאורה אין הספרדי צריך לעמוד אף במקום שמתפלל עם אשכנזים? אשמח שתבאר.
