כתוב במסכת דרך ארץ רבה (פרק ז הלכה ה) בזה"ל: לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים. ולא יהא ער בין הישינים ולא [יהא (נוסחת הגר"א)] ישן בין הערים. ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים. כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם. עד כאן. אשמח עם מישהו יוכל להסביר לי הטעם לזה. בתודה מראש.
-
לחכמי ורבני הפורום הע"י,
בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר. כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים. הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות). אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל. חזקו ואמצו!
אבל כתב הרב בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן ד. ע"פ דברי האר"י ז"ל, ועיין בשו"ת יצחק ירנן ח"ב סימן ו.) שמצד הדין אין חיוב לעמוד בקדיש וברכו, וכן המנהג אצלנו. ורק אם תפסו הקדיש מעומד אינו ישב עד שיסיים עניית אמן יהא שמיה רבה, עד דאמירן בעלמא ואחר כך ישב. (ובליל שבת בקדיש וברכו שלפני תפילת ערבית, יעמוד מפני שאז מקבל עליו תוספת שבת.) וכתב שם שמנהג אחינו האשכנזים ע"פ הרמ"א (בדרכי משה , סוף סימן נו סק"ה) לעמוד תמיד בקדיש וברכו. וכתב בילקוט יוסף (סימן נו סעיף יא, וכן בשו"ת יחוה דעת שם) שספרדי שמתפלל עם אשכנזים, נכון שיעמוד אתם בעת הקדיש וברכו שכן כתוב במסכת דרך ארץ רבה (פרק ז הלכה ה) ...ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים... ולכן כתב הרב שספרדי המתפלל עם אשכנזי, נכון שיעמוד גם הוא עמהם בעת אמירת הקדיש וברכו. ולכאורה לפי דברך, "שלהיות נורמלי", זה הפירוש, הפוך, למה - שבמקום שיש שם שתי קהילות, בני אשכנז ובני ספרד, פשט המנהג שכל קהילה תאחז במנהגיה הראשונים, כמו שהביא הרב (קונטרס כללי מרן השו"ע, ו) את דברי בעל השו"ת דברי מלכיאל (חלק ה, סימן ק) ואין בזה משום לא תתגודדו ולא משום חשדא (שם) וזה נורמלי לקיים מנהג, לכן לכאורה אין הספרדי צריך לעמוד אף במקום שמתפלל עם אשכנזים? אשמח שתבאר.
א.א
Well-known member
שו"ת טוב עין סימן יא [למרן החיד"א
א"נ דכי אמרינן לא ישב בין העומדים וכו' היינו שלא יש לו טעם אבל הכא רב טעמא טעים דאיהו פשוט ידים ורגלים עביד ולא משני ממנהגיה. אבל בלי טעם אין לעמוד בין היושבים וכו' וא"כ בנ"ד שלא יש לו טעם לישב מחויב לעמוד על עמדו משום אל תשב בין העומדים ורב שאני דעביד פשוט ידים ורגלים ולא היה רוצה לשנות ממנהגו דהיה נראה בעיניו שאינו עושה נפילת אפים כתקנה וכבר נודע דרב מחמיר מאד על עצמו. זה אצלי טעם כעיקר. וכן לאידך שינויא דאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו וכו' הוא טעם ברור. ובכה"ג לא אתמר אל תעמוד בין היושבים ואל תשב בין העומדים.
א"נ דכי אמרינן לא ישב בין העומדים וכו' היינו שלא יש לו טעם אבל הכא רב טעמא טעים דאיהו פשוט ידים ורגלים עביד ולא משני ממנהגיה. אבל בלי טעם אין לעמוד בין היושבים וכו' וא"כ בנ"ד שלא יש לו טעם לישב מחויב לעמוד על עמדו משום אל תשב בין העומדים ורב שאני דעביד פשוט ידים ורגלים ולא היה רוצה לשנות ממנהגו דהיה נראה בעיניו שאינו עושה נפילת אפים כתקנה וכבר נודע דרב מחמיר מאד על עצמו. זה אצלי טעם כעיקר. וכן לאידך שינויא דאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו וכו' הוא טעם ברור. ובכה"ג לא אתמר אל תעמוד בין היושבים ואל תשב בין העומדים.
