הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק א' ~ בדיקת חמץ
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
א] ראוי להודיע ולפרסם לתושבי אמריקה הנמצאים בחג הפסח בארץ ישראל [וכן לתושבי שאר מדינות שהזמן שם מאוחר מהזמן בארץ ישראל], שלדעת הרבה פוסקים איסור בל ייראה תלוי במקום שהבעלים נמצאים ולא במקום החמץ, ולכן משעת חצות בערב פסח בארץ ישראל כבר עוברים על חמצם שבאמריקה – אע"פ ששם עדיין לא הגיע זמן חצות. ולכן חייבים הם למכור בארץ ישראל את חמצם שבאמריקה כדי שהמכירה תחול לפי זמן חצות שבא"י, ויודיעו לבני ביתם באמריקה שלא יחזיקו חמץ בבית משעת חצות בא"י.
ובמוצאי החג בשטר מכירה שלנו [דעדה החרדית], מפורש שנמצא בארץ ישראל ויש לו חמץ בשאר מדינות שעדיין נמשך שם חג הפסח, אין נקנה חמצו מהגוי אלא רק לאחר הזמן שיוצא הפסח בזמן המדינה ששם נמצא החמץ.
ב] אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ומחוייבים לבדוק כל ארון וארון בבית ובחצר ובמחסן, וכן יש לבדוק בחדר מדריגות, בפח אשפה השייך לכל בני הבניין, שבכל מקומות אלו יש לו שותפות.
ויש נוהגים לומר לפני שמגיע זמן בדיקת חמץ בפני ג', [שני עדים כשרים, והשלישי מועיל גם אם הוא קרובו – וכדין הפקר] "אני מפקיר לפניכם כל זכות שיש לי בגג במקלט בחדר המדרגות במחסנים ובפח אשפה ומקומו", ובזה נפטרים מלבדוק במקומות אלו.
ג] יש נוהגים להניח קודם הבדיקה בכמה מקומות פתיתי חמץ הכרוכים בנייר, כדי שלא תהא הברכה על הבדיקה לבטלה אם לא ימצאו חמץ, (רמ"א או"ח סי' תל"ב ב'), ויש מוסיפין עפ"י סוד להניח עשרה פתיתים, וצריך שעכ"פ פתית אחד יהיה בו שיעור כזית, [או שיניח כמה פתיתים בכלי אחד, שצירוף הכלי מועיל לחבר בין הפתיתים גם אם אין בכל אחד בפני עצמו כזית], ומשום שבפחות מכזית יש פוסקים שאין חיוב כלל לבדוק ולבער (עי' שו"ע סי' תרמ"ב סעי' ז' ובמ"ב ושעה"צ שם), ואף דבעלמא יש חיוב ביעור בפירורי חמץ הנמצאים ברצפה משום שחוששים שיתקבצו יחד לשיעור כזית, אבל כאן שכל אחד מהפתיתים כרוך בפני עצמו בנייר לא שייך חשש שיתדבקו וא"כ לדעת כמה פוסקים אין בזה חיוב ביעור, ולכן ראוי שעכ"פ אחד מהפתיתים יהיה בשיעור כזית[א].
ד] בחור שיש לו מקום קבוע לישון בפנימיה בישיבה, צריך לבדוק את חדרו, ואין צריך להמתין לליל י"ד אלא יכול לבדוק בלילה שיוצא מהישיבה לביתו, ויבדוק אז לאור הנר בצאת הכוכבים, ולא יאכל קודם הבדיקה, אלא שאינו מברך כיון שאין זה מעשה מצוה אלא רק מצילו מאיסור בל ייראה בפסח, [אמנם אם בדק בליל י"ד יברך קודם הבדיקה ומקיים בזה מצוות בדיקת חמץ כדין].
ונראה שאם בודק את חדרו בישיבה בלילה שיוצא מהישיבה לביתו וכנהוג, ראוי לו לכתחילה לשכור חדר אחד בבית אביו לפני ליל י"ד. [מאחר שכבר חלה עליו מצות בדיקה בתוך ל' יום קודם הפסח, ועדיין לא קיים את מצוותו שהרי לא בדק בליל י"ד, נמצא שביטל מצוותו אם לא יבדוק עכ"פ חדר אחר הנמצא בבעלותו בליל י"ד]. וע"י ששוכר מאביו חדר אחד לפני הלילה מתחייב בבדיקה בברכה, וישמע הברכה מאביו ויכוון לצאת ידי חובתו. ויקיים בבדיקת החדר ששכר מאביו עיקר חובת בדיקה בליל י"ד בברכה[ב].
ואם בא לסייע לאביו בבדיקה גם בשאר החדרים, אם האב שולחו ומשלם לו מתחילה כדי שיהא שלוחו, אז אין כאן גם 'מצוה בו יותר מבשלוחו' כיון שהאב שוכרו.
ה] יש שנוהגים לכבות את אור האלקטרי (חשמל) קודם הבדיקה כדי שיעשה בדיקה לאור הנר, אבל כמה גדולים לא הקפידו בזה[ג].
ו] במקומות מוסתרים שקשה להכניס שם נר, יבדוק לכתחילה לאור ה'פנס'[ד].
[א] וכמדומה שהגרח"ק ס"ל שלא צריך, כיון שזה עטוף.
[ב] דרשו סימן תלז הערה 2:
ולענין בחורי ישיבה הגרים בפנימיית הישיבה, דעת החזו"א (דינים והנהגות פי"ז אות יח, תורת המועדים על השונה הלכות סי' תלו ס"א) שחייבים הם לבדוק את החדרים המיוחדים להם. ולפיכך, אם בודקים את חדריהם בליל ארבעה עשר, חייבים לבודקם בברכה, ואפילו אם לא ישהו בהם בימות הפסח. ואם בודקים אותם בלילות שקודם לכן, יבדקו בלא ברכה, כמבואר ברמ"א לעיל (סי' תלו ס"א) שהבודק קודם ליל ארבעה עשר, ואפילו תוך ל' יום קודם החג, אינו מברך. וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"ז) והגרי"ש אלישיב (אשרי האיש שם אות יח, קונטרס דיני פסח וספירת העומר עמ' 6).
ודעת הגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ח), שאף על פי שמעיקר הדין יכול בחור ישיבה לברך על בדיקת חדרו, ואף אם לא יהיה שם בימי הפסח [שהרי עדיף הוא משמש בית הכנסת, שלגביו כתב המשנ"ב לעיל (סי' תלג ס"ק מג) שיכול לברך על בדיקת בית הכנסת], מ"מ למעשה ישמע את הברכה מאביו בביתו ויעזור קצת בבדיקת הבית, ולאחר מכן ילך לישיבה לבדוק את חדרו [והוסיף, שההליכה עצמה אינה נחשבת הפסק].
ודעת הגר"נ קרליץ (חוט שני שם), שרק באופן שהבחור דר בחדרו שבישיבה בימי הפסח מוטל עליו לבדוק את חדרו בברכה, אבל כשאינו דר בישיבה בימי הפסח, אף על פי שחייב לבדוק את חדרו מחמץ [ואפילו באופן שלא היה החמץ שלו, כיון שעל כל פנים השתמש בחמץ בחדר], מ"מ יבדוק בלא ברכה. והוסיף, שחייבים בחורי הישיבה לבדוק גם את שאר המקומות שבהם הם משתמשים, כגון חדר המדרגות והמעבר לחדרים. ובאופן שאין הבחורים בודקים את חדרם, הורה הגר"נ קרליץ (שם) שמוטל על הנהלת הישיבה לבדוק את החמץ בחדרי הישיבה.
מאידך, דעת הגראי"ל שטיינמן (קונטרס ימי הפסח עמ' קפט), שכיון שאין לבחורי הישיבה זכות וקנין בחדריהם, והנהלת הישיבה יכולה לסלקם מהם, אין להם לברך על בדיקת חדריהם.
[ג] דרשו סימן תלא הערה 6:
ולענין כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח שם הע' פד), הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) והגר"נ קרליץ (חוט שני שם), וכן נהגו החזו"א (שבות יצחק שם בשם הגר"ח קניבסקי) והגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ב). [וראה הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות יט וארחות הלכה הע' 57].
[ד] דרשו שם:
ולענין בדיקת חמץ לאור פנס חשמלי, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פסח פ"ד אות ג) שמותר לבדוק לאורו אם הוא דק ומאיר בחורים ובסדקים ואינו מסנוור, וכן דעת הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח [באנגלית, להגר"ש איידער] פ"ז הע' פא, ובשם הגר"מ פיינשטיין כתב שם שעדיף מנר). והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"א) כתב, שלכתחילה אין ראוי לבדוק לאור פנס חשמלי ולשנות מהאופן בו תיקנו חז"ל, אך אם אינו יכול לבדוק לאור הנר יבדוק לאור פנס, וכן דעת הגריש וואזנר (קובץ מבית לוי עניני חודש ניסן עמוד ל הערה ז) שאם אינו יכול לבדוק בנר וכגון במקום שחושש לדליקה, יכול לבדוק בפנס. מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ב ס"ק ד) שאין לבדוק לאור פנס, אכן, גם לדעתו יכול הוא להיעזר באור פנס מלבד הנר, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ז תשובה ח), וכתב שאם אין לו נר יבדוק לאור הפנס ולא יברך.
[ב] דרשו סימן תלז הערה 2:
ולענין בחורי ישיבה הגרים בפנימיית הישיבה, דעת החזו"א (דינים והנהגות פי"ז אות יח, תורת המועדים על השונה הלכות סי' תלו ס"א) שחייבים הם לבדוק את החדרים המיוחדים להם. ולפיכך, אם בודקים את חדריהם בליל ארבעה עשר, חייבים לבודקם בברכה, ואפילו אם לא ישהו בהם בימות הפסח. ואם בודקים אותם בלילות שקודם לכן, יבדקו בלא ברכה, כמבואר ברמ"א לעיל (סי' תלו ס"א) שהבודק קודם ליל ארבעה עשר, ואפילו תוך ל' יום קודם החג, אינו מברך. וכן דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"ז) והגרי"ש אלישיב (אשרי האיש שם אות יח, קונטרס דיני פסח וספירת העומר עמ' 6).
ודעת הגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ח), שאף על פי שמעיקר הדין יכול בחור ישיבה לברך על בדיקת חדרו, ואף אם לא יהיה שם בימי הפסח [שהרי עדיף הוא משמש בית הכנסת, שלגביו כתב המשנ"ב לעיל (סי' תלג ס"ק מג) שיכול לברך על בדיקת בית הכנסת], מ"מ למעשה ישמע את הברכה מאביו בביתו ויעזור קצת בבדיקת הבית, ולאחר מכן ילך לישיבה לבדוק את חדרו [והוסיף, שההליכה עצמה אינה נחשבת הפסק].
ודעת הגר"נ קרליץ (חוט שני שם), שרק באופן שהבחור דר בחדרו שבישיבה בימי הפסח מוטל עליו לבדוק את חדרו בברכה, אבל כשאינו דר בישיבה בימי הפסח, אף על פי שחייב לבדוק את חדרו מחמץ [ואפילו באופן שלא היה החמץ שלו, כיון שעל כל פנים השתמש בחמץ בחדר], מ"מ יבדוק בלא ברכה. והוסיף, שחייבים בחורי הישיבה לבדוק גם את שאר המקומות שבהם הם משתמשים, כגון חדר המדרגות והמעבר לחדרים. ובאופן שאין הבחורים בודקים את חדרם, הורה הגר"נ קרליץ (שם) שמוטל על הנהלת הישיבה לבדוק את החמץ בחדרי הישיבה.
מאידך, דעת הגראי"ל שטיינמן (קונטרס ימי הפסח עמ' קפט), שכיון שאין לבחורי הישיבה זכות וקנין בחדריהם, והנהלת הישיבה יכולה לסלקם מהם, אין להם לברך על בדיקת חדריהם.
[ג] דרשו סימן תלא הערה 6:
ולענין כיבוי אור החשמל בחדר שבודק, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"א סי' קלו) שעדיף להשאירו דלוק אם מסייע הוא לבדיקה, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח שם הע' פד), הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק שם) והגר"נ קרליץ (חוט שני שם), וכן נהגו החזו"א (שבות יצחק שם בשם הגר"ח קניבסקי) והגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"ב עמ' ב). [וראה הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות יט וארחות הלכה הע' 57].
[ד] דרשו שם:
ולענין בדיקת חמץ לאור פנס חשמלי, דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פסח פ"ד אות ג) שמותר לבדוק לאורו אם הוא דק ומאיר בחורים ובסדקים ואינו מסנוור, וכן דעת הגר"א קוטלר והגר"מ פיינשטיין (ספר הלכות פסח [באנגלית, להגר"ש איידער] פ"ז הע' פא, ובשם הגר"מ פיינשטיין כתב שם שעדיף מנר). והגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה סי"א) כתב, שלכתחילה אין ראוי לבדוק לאור פנס חשמלי ולשנות מהאופן בו תיקנו חז"ל, אך אם אינו יכול לבדוק לאור הנר יבדוק לאור פנס, וכן דעת הגריש וואזנר (קובץ מבית לוי עניני חודש ניסן עמוד ל הערה ז) שאם אינו יכול לבדוק בנר וכגון במקום שחושש לדליקה, יכול לבדוק בפנס. מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ב ס"ק ד) שאין לבדוק לאור פנס, אכן, גם לדעתו יכול הוא להיעזר באור פנס מלבד הנר, וכן כתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ז תשובה ח), וכתב שאם אין לו נר יבדוק לאור הפנס ולא יברך.
נערך לאחרונה:
