לא מצאתי מקור זה בש"ס ע"י חיפוש.
ויש מי שהביא את הגמרא פסחים נד: שלשה דברים עלו במחשבה להיבראות, ואם לא עלו דינן שיעלו, ואחד מהם גזירה על המת שישתכח, אך לא כתוב לאחר יב חודש.
בראשית לז לה
פירש"י "וימאן להתנחם" - אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת שעל המת נגזרה גזירה שישתכח מן הלב ולא על החי
והוא קרא מפורש: "נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד"
בראשית לז לה
פירש"י "וימאן להתנחם" - אין אדם מקבל תנחומין על החי וסבור שמת שעל המת נגזרה גזירה שישתכח מן הלב ולא על החי
והוא קרא מפורש: "נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד"