אכן. אצלי יש שו"ת ווי העמודים ח"ב ושם מופיעה תשו' זו.
אולי בשינוי לשון וכד', אבל תשו' זו.
אולי בשינוי לשון וכד', אבל תשו' זו.
אליהו חמוי
Active member
תודה
אגב מה שכתב שם בשם הגרב''ץ זצ''ל הוי איפכא ממ''ש באור לציון ח''ג בזה
ואולי עוד ראיה למרן זצ''ל גבי עורכי האול''צ או דהדר ביה
אגב מה שכתב שם בשם הגרב''ץ זצ''ל הוי איפכא ממ''ש באור לציון ח''ג בזה
ואולי עוד ראיה למרן זצ''ל גבי עורכי האול''צ או דהדר ביה
מה הפלא? זה מפורש בראשונים שקול באשה ערוה שרגיל בו אינו ערוה. וכן כתב בהגהות מיימוניות: "בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור, וכן בקול הרגיל בו". ונפסק להלכה ברמ"א: "אבל קול הרגיל בו, אינו ערוה".
וכתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת אבן ישראל (חלק ט' סי' ס"ג עמ' נ"ח): "נראה דאין הביאור של קול הרגיל היינו דוקא קול הרגיל, אלא אפי' קול של זמר, אם הוא רגיל בו שרי, וכן משמע לשון הגהות מיימוניות, שכתב "וקול הרגיל בו", ע"ש, וכן משמע בבית יוסף, ולפ"ז שפיר מותר בשבת בשעת זמירות שגם הבתולות משתתפות באמירת הזמירות, כיוון שהם מזמרים מקטנותן והוה קול הרגיל בו".
וכן בספר "נחלת צבי" (לתלמיד הב"ח) כתב להדיא, "אפילו קול זמר הואיל דרגיל בה אינו בה לידי תאווה". וכן הגאון רבי דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל, מגדולי פוסקי תימן, בספרו "שתילי זיתים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה) כתב דאיירי בקול זמר.
וכן נראה מדברי הראשונים הנ"ל, שחילקו בין רגיל ללא רגיל, גם בשיער וגם בקול ובשוק. אבל לא חילקו בין שיער נאה לשיער מכוער, דיבור או שירה, ובשוק כלל אין מה לחלק.
ובביאור הגר"א (סי' ע"ה) כתב "אבל קול הרגיל בו, כנזכר לעיל". ופירש ה"דמשק אליעזר" שכוונתו לסעיף הקודם, שבתולות שדרכן לילך פרועות הראש, ושערות הנשואות היוצאות חוץ לצמתן, מותר לקרות כנגדן, כי רגיל בהם. וכך הוא גם לשון הבית יוסף שם, "ומה שכתב רבינו אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר. כן כתבו הרא"ש והמרדכי והגהות מיימון (שם), וכתבו עוד הגהות דהוא הדין לכל קול הרגיל בה לא חיישינן".
וראה בדברי חמודות מסכת ברכות (פרק ג'): "ודוקא קול זמר, אבל קול דיבורה שאינו זמר שמדברת כדרכה מותר כמו שכתבו תהר"י, וכתבו הגהות מיימון דהוא הדין לכל קול הרגיל בו, לא חיישינן". היינו שדימה קול זמר שרגיל בו, לקול דיבורה שרגיל בו. וכן בפרישה (או"ח סי' ע"ה) הביא בס"ק אחד להתיר קול דיבורה, ובס"ק שני כתב להתיר קול שרגיל בו.
ואגב אכתוב שיש מהאחרונים שכתבו להקל בשמיעת קול פנויה, וכן כתב הבית שמואל (אבן העזר סי' כ"א ס"ק ד'): "אבל קול פנויה או קול אשתו מותר", והפמ"ג (או"ח סי' ע"ה משבצות זהב אות ב'): "וזמר, בפנויה שלא בשעת קריאת שמע שרי... פנויה נדה מכלל ערוה הוה", וראה גם במשנה ברורה (שם ס"ק י"ז), ובשו"ת אגרות משה (או"ח א, כ"ו) כתב: "בדבר שמיעת קול זמר פנויה טהורה יש להתיר כשיהיו המזמרות קטנות לא יותר מבנות י"א שנה. וגדולות מבנות י"א אף כשידוע שעדיין לא ראו דם אף שמדינא הוכחתי שיש להקל מכל מקום יש להחמיר כי מאחר שכבר יש בשנים אלו עתה שרואות דם, אין לחלק ביניהם".
ונראה שהאחרונים הנ"ל למדו זאת מדברי ראבי"ה והמרדכי שהבאנו לעיל: "וכל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה דווקא בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור, וכן בקולה לרגיל בו". והמתירים בפנויה הבינו ש"בקולה" איירי על בתולה שהזכיר מקודם, אבל זה אינו. וזיל בתר טעמא, דברגיל בו אין הרהור.
נערך לאחרונה:
משעשע לראות כיצד אתה קופץ למסקנות שגויות. הנה לך השו"ת של הרב צוריאל, ושם מופיעה השאלה והתשובה.
אליהו חמוי
Active member
הפליאה היא על ההכללה שכיום אין מושג של קול באישה כי לא מהרהרים
אם תוכל להשיג לי גם את השלמי חובה [כמדומה שיש באוצר רק יו''ד] יעזרני מאוד
אגב זאת העיר כי מדברי כת''ר נראה דגברא רבה הוא כך שלשונו הבוטא נראת חריגה ולא מתאימה [עד שמתחילה חשבתי כי מדובר על איזה בחור צעיר שמחפש התיחסות ותשומת לב {מה שהיה מקבל בלאו הכי}] ואשרי מדבר על אוזן שומעת
נערך לאחרונה:
התכוונתי לומר האם זה על דעת הראשל"צ? וודאי שיש מתירים אבל האם זה מוסכם גם על דעת הרב,
הרי לא התיר רק במקרים מיוחדים ולא לכלל הציבור, זה נראה שהתירו את זה לגמרי.
דרך אגב בקול חי מיוזיק משמיעים רק מוסיקה וואקלית לגמרי.
