שלום וברכה
המנהג הוא שכאשר מכניסים ספר תורה סמוך למנחה אין אומרים תחנון במנחה, אולם אם מכניסים ספר תורה בלילה אומרים תחנון למחרת.
כן כתב מרן הראש"ל שליט"א בילקוט (סימן קלא ס"ק לד) נוהגים שביום הכנסת ספר תורה בשעת המנחה, אין אומרים וידוי ונפילת אפים במנחה. ויש להם על מה שיסמוכו. ובהארה שם כתב שכן דעת מרן זיע"א וכן כתב בספר נפש חיה (מערכת הסמ"ך אות כא). ושם הזכיר מה שיש נהגו שבעת שמכניסים ספר תורה חדש לבית הכנסת אין אומרים תחנון שבעה ימים כחתן וכלה. אך בישיב משה חלק א' (סימן שלח) מבואר, שדוקא יום אחד אין אומרים תחנון. וכן עיקר. ע"ש. ועיין בטור (אורח חיים סימן תרסט) שכתב, ונוהגין באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדרים וקוראין לכל מרעיהן ועושין משתה ויו"ט לסיומה של תורה. וע"ש בבית יוסף שהביא מקור למנהג זה ממדרש. ונמצא, שיש ענין לעשות שמחה ביום הכנסת ספר תורה, ובפרט שיש בזה להרבות כבודה של תורה בפני ההמון, ומטעם זה יכולים גם שלא לומר וידוי, כדי לחבב את התורה ולהודיע את יקרת ערכה.
בברכה רבה
