הלכות ישיבה בסוכה ועוד ב' תשובות בעניין

[דוד א]

אשמח שתלמידי חכמים דהאי פורום יעבירו את שבט בקורתם על הדברים למען הרבות כבוד שמים בס"ד.

 

[רבינו]

עבודה נפלאה ממש!!
ישכ"ג

 

[דוד א]

עבודה נפלאה ממש!!
ישכ"ג

אשמח לקבל הארות והערות (כדרכה של תורה ...)

 

[רבינו]

אכתוב כמה גרגרים

~ לגבי קפנדיא, ראוי להחמיר כיון שלא יצא הדבר מידי מח', בפרט שרב האי גאון אסר בזה.
~ לגבי טיול בסוכה, נראה שעניין מטייל אינו מתפרש כלל על הליכה בסוכה, אלא על 'בילוי והנאה' בסוכה, והיינו דמטייל הכוונה 'מבלה', כלומר משוחח, משחק, משתעשע, קורא, כל מה שאדם עושה בדרך כלל בביתו, והמכוון בזה לתענוג, כמו שהיום המילה טיול מתפרשת לשם הנאה, כך גם 'מטייל' שאמרו חז"ל היינו ליהנות בסוכה, נמצא שמטייל הוא שם כולל לכל מיני ענייני שהות וחוויה. ושורש דבר זה מבואר ברש"י בכמה מקומות בש"ס דטיול היינו בילוי... השטמ"ק בכתובות (סב.) הביא מרש"י שפירש לשון טיילין בזה"ל: 'אלא דרך בדיחות ושחוק'. גם בגמ' תענית (כ.) פירש רש"י לשון מטייל 'לשמוח', ועוד.
~ הערה 67 כדאי להשימה למעלה, כי זה דבר שרבים וגם טובים כולל ת"ח... לא שמים לב לזה...
~ הערה 80, כבר דקדק בספר חבצלת השרון שמדברי הבא"ח אין ראיה, כי הוא דיבר על אדם שמנמנם (נים ולא נים תיר ולא תיר) שאז חייב להעירו, אבל אם ישן ממש, אין הוכחה שחייב להקיצו.

האמת יש עוד הרבה הערות והוספות, אבל צריך זמן לזה
אי"ה כשאתפנה אכתוב לכבודו
ושוב אומר שעשית חיבור מיוחד ומקיף בצורה מאד ברורה ומרשימה

 

[בנימין לוריא]

~ לגבי טיול בסוכה, נראה שעניין מטייל אינו מתפרש כלל על הליכה בסוכה, אלא על 'בילוי והנאה' בסוכה, והיינו דמטייל הכוונה 'מבלה', כלומר משוחח, משחק, משתעשע, קורא, כל מה שאדם עושה בדרך כלל בביתו, והמכוון בזה לתענוג, כמו שהיום המילה טיול מתפרשת לשם הנאה, כך גם 'מטייל' שאמרו חז"ל היינו ליהנות בסוכה, נמצא שמטייל הוא שם כולל לכל מיני ענייני שהות וחוויה. ושורש דבר זה מבואר ברש"י בכמה מקומות בש"ס דטיול היינו בילוי... השטמ"ק בכתובות (סב.) הביא מרש"י שפירש לשון טיילין בזה"ל: 'אלא דרך בדיחות ושחוק'. גם בגמ' תענית (כ.) פירש רש"י לשון מטייל 'לשמוח', ועוד.

בעבר כתבתי מעט בעניין זה: (לא עברתי כעת על הדברים, וכמדומני שעדיין לא הושלמו...)

איתא בש"ס (סוכה כח:) "כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי וכו' אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה וגו' "
ויש לחקור מאי "ומטייל", דהא אם מדובר שמסתובב בתוך סוכתו כבתוך ביתו, פשוט הוא ואינו חיוב ואין צריך לכתוב כן, ואם מחוץ לסוכה, אמאי הצריכו סוכה? הרי אדם רגיל לטייל גם במשך השנה מחוץ לביתו, וכן היה נראה דשרי לטייל מחוץ לסוכה דהוא "כעין תדורו". ועוד דלא נראה שמדובר כן, שהרי כתוב "מטייל בסוכה" משמע שמצווה לטייל בתוך הסוכה עצמה, ומאי אתא לאשמועינן?
א. ה"באר היטב" בסימן תרל"ט פירש "ומטייל": "אדם המספר עם חבירו יספר בסוכה עמו ואל ידבר בסוכה דברים בטלים". (ולא מפרש לטייל - להסתובב).
ולכאורה היכי דמי פירושו שאמר "יספר", הלא לספר בדברים בטלים - אוסר, [וה"משבצות זהב" מוסיף שאפי' בחוץ אסור, (ועיין ביומא יט: גבי זה שעובר בעשה ובלאו)]. ובדברי תורה – זהו המשך הגמ' "ומשנן בסוכה", (וגם שכותב "המספר עם חבירו" ולא "הלומד" או "השונה"), א"כ כיצד פירש טיול שהוא המספר עם חבירו?

• וכן לא נראה שה"באר היטב" נתכוון לפרש פירוש "מטייל" שהוא המספר עם חבירו שכן במשנ"ב הביא את דברי השל"ה וכתב לשון "וכן", וא"כ משמע שהם מוסיפים על דברי השו"ע ולא מפרשים אותו.

ב. בריש פרק "הישן" (דף כ:) כתב רש"י (ד"ה "לא יצא"): "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה, שתייה ושינה", וקשה, למה השמיט רש"י דין זה של לטייל בסוכה? והלא גמ' מפורשת היא לקמן בדף כ"ח ע"ב.
ונראה לתרץ דה"ברכת אברהם" שם (בדף כ:) כותב שלטייל בסוכה ולהעלות כלים נאים אין זה חיוב, אולם מ"מ יש בזה משום מצוות "תשבו", ולפיכך השמיט רש"י דין זה מכיוון שכתב רק את דיני עיקר המצווה שהם חיוב ולא רק הידור. (אבל מ"מ יש גם את הדין והמצווה לטייל בסוכה). [ודילמא מחמת זה השמיט אף הרמב"ם (בפ"ו מהל' סוכה ה"ו) את הדין של מטייל].
וא"כ נראה לשאול לכאורה למה הגמ' חילקה בין אוכל, שותה ומטייל לבין משנן, שכתבה: "אוכל ושותה ומטייל בסוכה, [ואח"כ כתבה] ומשנן בסוכה, והרי הייתה צריכה לחלק בין החיוב של לאכול ולשתות לבין ההידור של לטייל. אלא שתירץ ה"ערוך לנר" (ד"ה ומשנן בסוכה") בשם הילקוט, שבאמת הגירסא היא "אוכל ושותה בסוכה, ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה". וכן בסמ"ג. ואז הוי שפיר דחילק בין אכילה ושתייה שהם חובה לבין טיול שלא חובה, ורק מצווה. (ושינון שגם מברכים עליו עיין במאירי ובספר המכתם).
ג. אולי ייושב מעט עניין זה של "מטייל" ע"פ השו"ע שכותב: "כיצד היא מצוות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים וכו'". והדין של "וישן ומטייל" נמצא בסוגריים עגולות. וממילא הדין של ישן מובן כיון שהרמ"א כתב לצדד למקילים, אבל הדין של "ומטייל" לכאורה אולי לא גורסים את זה (מחמת קושייתנו) ולפיכך זה בסוגריים עגולות.
אבל מ"מ הטור כן גורס את הסוגריים אז עכ"פ לפי הטור יהיה דין זה של "מטייל" צ"ב.
ודילמא אף המחבר גורס כן, רק שמונחים בסוגריים מחמת פירוש רש"י שטיול הוא לא מעיקר דין המצווה אלא רק הידור, ומה שכתב המחבר בסעיף הנ"ל הוא החיוב הגמור (אכילה שתייה וכד'), אביל מכיון שטיול זהו לא חיוב גמור הניחם בסוגריים. ואז גם לפי המחבר (ולא רק לפי הטור) יהיה צ"ב מאי "ומטייל".
אבל לא נראה לי דקדוק זה על המחבר, מכיון שרש"י אמר שעיקר המצווה זה אכילה שתייה ושינה, כלומר שהשינה הוא כן חיוב גמור ורק הטיול לא, וא"כ לא יתכן ששם את שניהם בסוגריים מפני שאינם חיוב גמור, דהא שינה כן חיוב גמור הוא, וא"כ למה גם דין שינה הניחם בסוגריים? אבל אעפ"כ גם את"ל דהמחבר באמת לא גורס זאת (ולא מחמת שרש"י השמיט), מ"מ הטור כן גורס זאת, ועדיין קשה על הטור.
ואולי מש"כ הבאר היטב שיספר עם חבירו כוונתו כמו שכתב ב"חוט שני" (סוף ס"ק א') דאף אם אינו נוהג בקדושה איננו פטור מן הסוכה, וגם אם משחק קלפים צריך לישב בסוכה.
וכן כתב הדרכי משה בשם מהרי"ו דהרוצה לשחק בקוביות וכד' ישחוק בסוכה. וכ"כ המהרי"ל (והביאו הדרכ"מ) דהרוצה לדבר שמועות עם חבירו ילך לסוכה.
ודילמא לזה נתכוון הבאר היטב דאע"פ שלא ידבר דברים בטלים בסוכה, מ"מ המספר שכבר סיפר אע"פ שאסור, לא שיצא מן הסוכה אלא אעפ"כ יש עליו חיוב הישיבה בסוכה. [כלומר, דטיול הכוונה בדברים בטלים שיספר עם חבירו בסוכה וכו' כנ"ל].
אולם קשה ע"ז, דהערוך השלחן מפרש (את השו"ע) וכותב גם מטייל וגם מדבר כשני דברים נפרדים (שאם מדבר ידבר בסוכה) [וז"ל: מצוות ישיבת הסוכה אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה, וכן כשמדבר עם חבירו ידבר עמו בסוכה וכו'], ולכאורה א"כ קשה על דבריו מהבאר היטב שפירש שמטייל הכוונה למספר, ובעצם ע"פ דברי הבאר היטב יש לשאול מאי "מטייל" לשיטת הערוך השולחן.
ואולי אפשר לפרש זאת ע"פ החוט שני הנ"ל ולומר שמה שהבאר היטב כותב ש"מטייל" הכוונה ל"מספר", כוונתו לא לסיפור ודיבור ממש אלא למשחק בקלפים או בקוביה וכד' (כלומר מדבר על ענייני עירבון והימורים), והערוך השלחן פירש ממש מספר ולכן כתב גם מטייל כדי לומר גם על המשחק ולא שחייב לשחק, אלא שאם משחק שזה יהיה בסוכה וכנ"ל.
וממילא ייושב גם מה שהקשנו לעיל, היכי דמי "מספר" לשיטת ה"באר היטב", שבאמת אין הכוונה למדבר כלל, ואז אמר שהמטייל-מספר כלומר משחק, אם עושה יעשה זאת עם חבירו בסוכה, אבל מ"מ יזהר שאעפ"כ לא ידבר דברים בטלים, כמש"כ שם.
וא"כ עתה עדיין קשה קושייה זו לפי ה"ערוך השולחן", שאם "מטייל" הכוונה "משחק", אז מה הכוונה "מדבר"? הרי אסור לדבר בדברים בטלים, ובדברי תורה זהו המשך הגמ', וכנ"ל.
ועוד נראה להקשות לכאורה על הדרכי משה בשם מהרי"ו ועל החוט שני וכן על מה שפירשנו את הערוך השולחן באומרו "מטייל" שהעמדנו את דבריהם שהכוונה במספר למשחק בקלפים או בקובייה בסוכה וכו' שזה מותר, רק שיעשה זאת בסוכה.
וקשה, היאך שרי, והא בר"ה (כב.) כתוב שארבעה פסולין לעדות המשחק בקוביא ומלוי בריבית וכו', ורואים משם שיש איסור לשחק בקובייה, וכיצד התירו לשחק בסוכה, הרי גם מחוץ לסוכה אסור. (ולא נראה שאמרו שמי שרוצה לעבור ולשחק ולעשות איסור יעשה זאת בסוכה, ופשוט).
אך לא צריך לעקור את האוקימתא מחמת זה, אלא נראה לחלק בין המשחק בקוביא שאסור ופסול לעדות לבין מה שדיברו גבי סוכה, שמה שכתבו המשחק בקוביא שפסול לעדות, מדובר על כסף, כמו שפירש רש"י שם "שמשחקין בערבון" [והם גזלנים מדרבנן (ולא מדאורייתא כי לא חטפו וכו' עיי"ש)].
משא"כ לגבי סוכה, אפשר לשחק בחינם רק להנאה. (ורק משום "והגית בו" יש בו, שאסור משום עוון ביטול תורה, אבל כתוב שגם מי שיושב בלי לעשות דבר עדיף שיעשה זאת בסוכה, אבל מ"מ אין את העוון של משחק בקובייה).
וגם אם לא נאמר את החידוש דלעיל ש"מטייל" הכוונה ל"משחק", נראה דאין כאן כלל קושייה, מכיוון שהמשנ"ב כלל לא מפרש מטייל-מספר, וכן נראה גם לבאר היטב, כיון שהמשנ"ב כותב "וכן המספר", ומשמע שזה דבר נוסף ולא מטייל. [ודילמא אף הבאר היטב הבין כך רק שהשמיט את המילה "וכן" (ואולי חולק...)]
וא"כ עדיין קשה מה זה "מטייל".
ואולי אפשר להסביר בפשטות שכמו שמי שרוצה לנפוש ולהעביר את הזמן סתם, כשהוא נמצא בבית כלומר בשאר ימות השנה הוא הולך לטייל, כך גם בסוכות כשהאדם רוצה לנפוש ולהעביר את הזמן סתם יעשה זאת בסוכה.
אבל מן הלשון "מטייל בסוכה" לא משמע הכי, שלא אומרים שמישהו הולך לטייל בבית, אלא הולך מהבית לטייל.
אולם באמת, גם לפי מה שתירצנו לעיל (בדחקות) וגם מלשון הבאר היטב שלא ידבר דברים בטלים וכו' משמע באמת הכי שכשרוצה להתבטל אע"פ שלא אוכל ולא שותה ולא ישן אלא סתם מעביר את הזמן כדרך שאדם מטייל, יעשה זאת בסוכה. ודו"ק.
וכן נראה לדייק מהכי דכתיב בשו"ע אבן העזר סי' ע"ו ס"א: "והטיילים עונתם בכל לילה". ומפרש הטור והביאו החלקת מחוקק (וכן פירשו) והבית שמואל והבאר הגולה, דהכוונה ב"טיילים" לאדם בטל שאין לו מלאכה, וכך משמע מכאן כדמסקינן לעיל דהמטייל הכוונה שגם כשמתבטל יעשה זאת בסוכה.
ואולי נראה לדייק עוד מהלשון דאמרינן בכתובות סב. "הטיילין בכל יום וגו'", ובגמ' שם מאי טיילים וכו' [להו"א בני פירקי, ולמסקנא] כגון רב ושמואל בר שילת שאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף וכו'. (וכן כגון מפנקי דמערבא), והפירוש "וגני בטולא דאפדניה" הכוונה ששוכב בצל טרקלינו, כלומר טולא זה צל כדפירש"י בפסחים קיא: ד"ה "טולא דערבתא" - צל אילן ערבה, ואולי גם מהאי לישנא נקרא סוכה "מטללתא" וכד' [כדחזינן בסוכה בהרבה מקומות. כו. ועוד], דהיא בצל כלומר שמצלה על האדם. וא"כ אולי העניין של לטייל בסוכה הוא כעין לישנא דטולא ומטללתא והיינו צל וסוכה כלומר שלטייל הכוונה לשבת בצל הסוכה.
וכן בתרגום עה"פ "כי יצפנני בסכה" יעשנו בטלליה, ו"חג הסוכות" חגא דמטליא, ועיין בערוך ערך טלל דהפירוש הנכון הוא סיכוך וכן בברכות יט. פירש"י קניא מטללא - גג, והוא כעין סכך והיינו צל, ופשוט. והרי הסוכה נקראת כך ע"ש הצל, ולכן חמתה מרובה מצילתה פסולה וכו'.
וא"כ יוצא מן האמור לעיל כדברינו ש"לטייל" הכוונה לשבת בטל, בצל הסוכה דגם אז כשמתבטל יש עניין לשבת בסוכה.
[ואולי אף יוצא זה מו הדין של "יושב בטל כישן דמי" (עי' משנ"ב סי' תקפ"ג ס"ק ז'), וכיון שהוא כישן ויש מצווה וחיוב לישון בסוכה, אז חייב לעשותו. אבל לא נראה כ"כ, כי א"כ למה כתב לישון ולטייל אבל מ"מ אה"נ וזה הפשט דלשבת בטל].

 

[בנימין לוריא]

~ לגבי קפנדיא, ראוי להחמיר כיון שלא יצא הדבר מידי מח', בפרט שרב האי גאון אסר בזה.

קפנדריא בסוכה

בעקבות השיעור בקול תבונה של הרה"ג @הרב שמעון ללוש שליט"א על השאלה אם אפשר לעשות קפנדריא בסוכה, משום שדבר זה מצוי בהרבה סוכות בבתי כנסת או בחצרות של בתים וכד' אמרתי לא אמנע טוב ולעורר את הציבור לנושא. הרי"ץ גיאת בהלכות סוכה כתב בזה הלשון: ונשאל מרבינו האיי הא דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסכה ושולחנו...

forum.moreshet-maran.com

 

[בנימין לוריא]

בעבר כתבתי מעט בעניין זה: (לא עברתי כעת על הדברים, וכמדומני שעדיין לא הושלמו...)

איתא בש"ס (סוכה כח:) "כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי וכו' אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה וגו' "
ויש לחקור מאי "ומטייל", דהא אם מדובר שמסתובב בתוך סוכתו כבתוך ביתו, פשוט הוא ואינו חיוב ואין צריך לכתוב כן, ואם מחוץ לסוכה, אמאי הצריכו סוכה? הרי אדם רגיל לטייל גם במשך השנה מחוץ לביתו, וכן היה נראה דשרי לטייל מחוץ לסוכה דהוא "כעין תדורו". ועוד דלא נראה שמדובר כן, שהרי כתוב "מטייל בסוכה" משמע שמצווה לטייל בתוך הסוכה עצמה, ומאי אתא לאשמועינן?
א. ה"באר היטב" בסימן תרל"ט פירש "ומטייל": "אדם המספר עם חבירו יספר בסוכה עמו ואל ידבר בסוכה דברים בטלים". (ולא מפרש לטייל - להסתובב).
ולכאורה היכי דמי פירושו שאמר "יספר", הלא לספר בדברים בטלים - אוסר, [וה"משבצות זהב" מוסיף שאפי' בחוץ אסור, (ועיין ביומא יט: גבי זה שעובר בעשה ובלאו)]. ובדברי תורה – זהו המשך הגמ' "ומשנן בסוכה", (וגם שכותב "המספר עם חבירו" ולא "הלומד" או "השונה"), א"כ כיצד פירש טיול שהוא המספר עם חבירו?

• וכן לא נראה שה"באר היטב" נתכוון לפרש פירוש "מטייל" שהוא המספר עם חבירו שכן במשנ"ב הביא את דברי השל"ה וכתב לשון "וכן", וא"כ משמע שהם מוסיפים על דברי השו"ע ולא מפרשים אותו.

ב. בריש פרק "הישן" (דף כ:) כתב רש"י (ד"ה "לא יצא"): "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה, שתייה ושינה", וקשה, למה השמיט רש"י דין זה של לטייל בסוכה? והלא גמ' מפורשת היא לקמן בדף כ"ח ע"ב.
ונראה לתרץ דה"ברכת אברהם" שם (בדף כ:) כותב שלטייל בסוכה ולהעלות כלים נאים אין זה חיוב, אולם מ"מ יש בזה משום מצוות "תשבו", ולפיכך השמיט רש"י דין זה מכיוון שכתב רק את דיני עיקר המצווה שהם חיוב ולא רק הידור. (אבל מ"מ יש גם את הדין והמצווה לטייל בסוכה). [ודילמא מחמת זה השמיט אף הרמב"ם (בפ"ו מהל' סוכה ה"ו) את הדין של מטייל].
וא"כ נראה לשאול לכאורה למה הגמ' חילקה בין אוכל, שותה ומטייל לבין משנן, שכתבה: "אוכל ושותה ומטייל בסוכה, [ואח"כ כתבה] ומשנן בסוכה, והרי הייתה צריכה לחלק בין החיוב של לאכול ולשתות לבין ההידור של לטייל. אלא שתירץ ה"ערוך לנר" (ד"ה ומשנן בסוכה") בשם הילקוט, שבאמת הגירסא היא "אוכל ושותה בסוכה, ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה". וכן בסמ"ג. ואז הוי שפיר דחילק בין אכילה ושתייה שהם חובה לבין טיול שלא חובה, ורק מצווה. (ושינון שגם מברכים עליו עיין במאירי ובספר המכתם).
ג. אולי ייושב מעט עניין זה של "מטייל" ע"פ השו"ע שכותב: "כיצד היא מצוות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים וכו'". והדין של "וישן ומטייל" נמצא בסוגריים עגולות. וממילא הדין של ישן מובן כיון שהרמ"א כתב לצדד למקילים, אבל הדין של "ומטייל" לכאורה אולי לא גורסים את זה (מחמת קושייתנו) ולפיכך זה בסוגריים עגולות.
אבל מ"מ הטור כן גורס את הסוגריים אז עכ"פ לפי הטור יהיה דין זה של "מטייל" צ"ב.
ודילמא אף המחבר גורס כן, רק שמונחים בסוגריים מחמת פירוש רש"י שטיול הוא לא מעיקר דין המצווה אלא רק הידור, ומה שכתב המחבר בסעיף הנ"ל הוא החיוב הגמור (אכילה שתייה וכד'), אביל מכיון שטיול זהו לא חיוב גמור הניחם בסוגריים. ואז גם לפי המחבר (ולא רק לפי הטור) יהיה צ"ב מאי "ומטייל".
אבל לא נראה לי דקדוק זה על המחבר, מכיון שרש"י אמר שעיקר המצווה זה אכילה שתייה ושינה, כלומר שהשינה הוא כן חיוב גמור ורק הטיול לא, וא"כ לא יתכן ששם את שניהם בסוגריים מפני שאינם חיוב גמור, דהא שינה כן חיוב גמור הוא, וא"כ למה גם דין שינה הניחם בסוגריים? אבל אעפ"כ גם את"ל דהמחבר באמת לא גורס זאת (ולא מחמת שרש"י השמיט), מ"מ הטור כן גורס זאת, ועדיין קשה על הטור.
ואולי מש"כ הבאר היטב שיספר עם חבירו כוונתו כמו שכתב ב"חוט שני" (סוף ס"ק א') דאף אם אינו נוהג בקדושה איננו פטור מן הסוכה, וגם אם משחק קלפים צריך לישב בסוכה.
וכן כתב הדרכי משה בשם מהרי"ו דהרוצה לשחק בקוביות וכד' ישחוק בסוכה. וכ"כ המהרי"ל (והביאו הדרכ"מ) דהרוצה לדבר שמועות עם חבירו ילך לסוכה.
ודילמא לזה נתכוון הבאר היטב דאע"פ שלא ידבר דברים בטלים בסוכה, מ"מ המספר שכבר סיפר אע"פ שאסור, לא שיצא מן הסוכה אלא אעפ"כ יש עליו חיוב הישיבה בסוכה. [כלומר, דטיול הכוונה בדברים בטלים שיספר עם חבירו בסוכה וכו' כנ"ל].
אולם קשה ע"ז, דהערוך השלחן מפרש (את השו"ע) וכותב גם מטייל וגם מדבר כשני דברים נפרדים (שאם מדבר ידבר בסוכה) [וז"ל: מצוות ישיבת הסוכה אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה, וכן כשמדבר עם חבירו ידבר עמו בסוכה וכו'], ולכאורה א"כ קשה על דבריו מהבאר היטב שפירש שמטייל הכוונה למספר, ובעצם ע"פ דברי הבאר היטב יש לשאול מאי "מטייל" לשיטת הערוך השולחן.
ואולי אפשר לפרש זאת ע"פ החוט שני הנ"ל ולומר שמה שהבאר היטב כותב ש"מטייל" הכוונה ל"מספר", כוונתו לא לסיפור ודיבור ממש אלא למשחק בקלפים או בקוביה וכד' (כלומר מדבר על ענייני עירבון והימורים), והערוך השלחן פירש ממש מספר ולכן כתב גם מטייל כדי לומר גם על המשחק ולא שחייב לשחק, אלא שאם משחק שזה יהיה בסוכה וכנ"ל.
וממילא ייושב גם מה שהקשנו לעיל, היכי דמי "מספר" לשיטת ה"באר היטב", שבאמת אין הכוונה למדבר כלל, ואז אמר שהמטייל-מספר כלומר משחק, אם עושה יעשה זאת עם חבירו בסוכה, אבל מ"מ יזהר שאעפ"כ לא ידבר דברים בטלים, כמש"כ שם.
וא"כ עתה עדיין קשה קושייה זו לפי ה"ערוך השולחן", שאם "מטייל" הכוונה "משחק", אז מה הכוונה "מדבר"? הרי אסור לדבר בדברים בטלים, ובדברי תורה זהו המשך הגמ', וכנ"ל.
ועוד נראה להקשות לכאורה על הדרכי משה בשם מהרי"ו ועל החוט שני וכן על מה שפירשנו את הערוך השולחן באומרו "מטייל" שהעמדנו את דבריהם שהכוונה במספר למשחק בקלפים או בקובייה בסוכה וכו' שזה מותר, רק שיעשה זאת בסוכה.
וקשה, היאך שרי, והא בר"ה (כב.) כתוב שארבעה פסולין לעדות המשחק בקוביא ומלוי בריבית וכו', ורואים משם שיש איסור לשחק בקובייה, וכיצד התירו לשחק בסוכה, הרי גם מחוץ לסוכה אסור. (ולא נראה שאמרו שמי שרוצה לעבור ולשחק ולעשות איסור יעשה זאת בסוכה, ופשוט).
אך לא צריך לעקור את האוקימתא מחמת זה, אלא נראה לחלק בין המשחק בקוביא שאסור ופסול לעדות לבין מה שדיברו גבי סוכה, שמה שכתבו המשחק בקוביא שפסול לעדות, מדובר על כסף, כמו שפירש רש"י שם "שמשחקין בערבון" [והם גזלנים מדרבנן (ולא מדאורייתא כי לא חטפו וכו' עיי"ש)].
משא"כ לגבי סוכה, אפשר לשחק בחינם רק להנאה. (ורק משום "והגית בו" יש בו, שאסור משום עוון ביטול תורה, אבל כתוב שגם מי שיושב בלי לעשות דבר עדיף שיעשה זאת בסוכה, אבל מ"מ אין את העוון של משחק בקובייה).
וגם אם לא נאמר את החידוש דלעיל ש"מטייל" הכוונה ל"משחק", נראה דאין כאן כלל קושייה, מכיוון שהמשנ"ב כלל לא מפרש מטייל-מספר, וכן נראה גם לבאר היטב, כיון שהמשנ"ב כותב "וכן המספר", ומשמע שזה דבר נוסף ולא מטייל. [ודילמא אף הבאר היטב הבין כך רק שהשמיט את המילה "וכן" (ואולי חולק...)]
וא"כ עדיין קשה מה זה "מטייל".
ואולי אפשר להסביר בפשטות שכמו שמי שרוצה לנפוש ולהעביר את הזמן סתם, כשהוא נמצא בבית כלומר בשאר ימות השנה הוא הולך לטייל, כך גם בסוכות כשהאדם רוצה לנפוש ולהעביר את הזמן סתם יעשה זאת בסוכה.
אבל מן הלשון "מטייל בסוכה" לא משמע הכי, שלא אומרים שמישהו הולך לטייל בבית, אלא הולך מהבית לטייל.
אולם באמת, גם לפי מה שתירצנו לעיל (בדחקות) וגם מלשון הבאר היטב שלא ידבר דברים בטלים וכו' משמע באמת הכי שכשרוצה להתבטל אע"פ שלא אוכל ולא שותה ולא ישן אלא סתם מעביר את הזמן כדרך שאדם מטייל, יעשה זאת בסוכה. ודו"ק.
וכן נראה לדייק מהכי דכתיב בשו"ע אבן העזר סי' ע"ו ס"א: "והטיילים עונתם בכל לילה". ומפרש הטור והביאו החלקת מחוקק (וכן פירשו) והבית שמואל והבאר הגולה, דהכוונה ב"טיילים" לאדם בטל שאין לו מלאכה, וכך משמע מכאן כדמסקינן לעיל דהמטייל הכוונה שגם כשמתבטל יעשה זאת בסוכה.
ואולי נראה לדייק עוד מהלשון דאמרינן בכתובות סב. "הטיילין בכל יום וגו'", ובגמ' שם מאי טיילים וכו' [להו"א בני פירקי, ולמסקנא] כגון רב ושמואל בר שילת שאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף וכו'. (וכן כגון מפנקי דמערבא), והפירוש "וגני בטולא דאפדניה" הכוונה ששוכב בצל טרקלינו, כלומר טולא זה צל כדפירש"י בפסחים קיא: ד"ה "טולא דערבתא" - צל אילן ערבה, ואולי גם מהאי לישנא נקרא סוכה "מטללתא" וכד' [כדחזינן בסוכה בהרבה מקומות. כו. ועוד], דהיא בצל כלומר שמצלה על האדם. וא"כ אולי העניין של לטייל בסוכה הוא כעין לישנא דטולא ומטללתא והיינו צל וסוכה כלומר שלטייל הכוונה לשבת בצל הסוכה.
וכן בתרגום עה"פ "כי יצפנני בסכה" יעשנו בטלליה, ו"חג הסוכות" חגא דמטליא, ועיין בערוך ערך טלל דהפירוש הנכון הוא סיכוך וכן בברכות יט. פירש"י קניא מטללא - גג, והוא כעין סכך והיינו צל, ופשוט. והרי הסוכה נקראת כך ע"ש הצל, ולכן חמתה מרובה מצילתה פסולה וכו'.
וא"כ יוצא מן האמור לעיל כדברינו ש"לטייל" הכוונה לשבת בטל, בצל הסוכה דגם אז כשמתבטל יש עניין לשבת בסוכה.
[ואולי אף יוצא זה מו הדין של "יושב בטל כישן דמי" (עי' משנ"ב סי' תקפ"ג ס"ק ז'), וכיון שהוא כישן ויש מצווה וחיוב לישון בסוכה, אז חייב לעשותו. אבל לא נראה כ"כ, כי א"כ למה כתב לישון ולטייל אבל מ"מ אה"נ וזה הפשט דלשבת בטל].

(אגב, התשובה הנ"ל שכתבתי נכתבה כמה שנים לפני השיעור הנ"ל).