מרדכי מיכאלי
Active member
מישהו יכול להמליץ ספר/חיבור' מאמרים וכן ע"ז הדרך, הלכתי למעשה עפ"י פסקי רבנו הגדול זיע"א בעניינים אלו ?
הלכות פאת הזקן הראש ודיני גילוח
- Thread starter מרדכי מיכאלי
- תאריך התחלה
- צופים 4
יש ספר לא תקיפו. עיין שם.
yosefasher
Member
יש לרב מאיר סיאני שליטא ספר בנושא לא זוכר את שמו ישנו באוצר החכמה.
צריך בבקשה 4 עמודים משו"ת אבי בעזרי של הרב יצחק לוי
אודה מאוד למי שיוכל להעלות את דפים "קפב" עד "קפה" משו"ת אבי בעזרי של הרב יצחק לוי שליט"א https://tablet.otzar.org/#/b/648508/p/1/t/1688865092538/fs/0/start/0/end/0/c/1688892539651 ברכות לראש משביר!
forum.moreshet-maran.com
אליהו חמוי
Active member
יש לציין בזה גם לתשובת מרן שליט''א בעלון אור השבת גם יעויין בספר 'כעין תער' בענין זה
אליהו חמוי
Active member
ואולי כאן המקום להעלות תשובה זו בענין אורך הפאתים
תשובה: רבותינו הראשונים והאחרונים נחלקו באורך פאות הראש (עי' בהע' בכמה שיטות בזה) ודעת רבים מאחרוני הזמן להקל להשאיר השער עד מעט למטה מהנקב הפנימי של האוזן ומ''מ לא יעשה כן בצמצום שלא יחתוך בלי משים משערות פאות הראש[1]
[1] הקדמה הנה טרם בואנו לענין זה יש להקדים כי מצינו שלושה אזורים בלשון הראשונים ובכדי שהדברים יובנו על נכון יש להקדים ביאורם ואלו הם 'לחי עליון' 'לחי תחתון' 'וצדעים'
לחי העליון הוא המקום בו מרגישים את בליטת העצם בסמוך לחצי האוזן ונמשכת עצם זו עד תחת העין.
לחי התחתון ע''פ דעת רבים הינו מן הפה ולמטה ומקום בליטת עצם הלחי התחתונה הינו תחת לאוזן כב' אצבעות לערך (כמבואר כל זה במאירי מכות בדף יג. ד''ה ואח''כ ובשו''ת תשובות והנהגות ח''ה סי' רסד ד''ה והנה ויש חולקים בזה) וע''ע בזה להלן
וצדעים הוא מקום השערות שמעצם הלחי העליון וכלפי מעלה עד סוף פאת הראש (ושיעורו כמקובל הינו בקו אלכסון מראש האוזן לזוית המצח העליונה)
והנה בענין מקום סוף פאות הראש כתב השו''ע (יו''ד סי' קפא סעי' ט) ''שיעור הפאה מכנגד השער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תיגע בו יד'' ומקורו טהור מדברי הריב''ן (מכות כ. ד''ה שתיים מכאן) ולפי פשוטו מבואר מדבריו שפאות הראש נמשכות עד הלחי התחתון כנ''ל והוא חומרא גדולה וכך כתב בדעתו בשו''ת משנה הלכות (חי''ט סי' קכט) ושכן מבואר גם מדברי ריב''ן שם (בדף כא. ד''ה בי פירקי) ושכך לכתחילה יש לנהוג ע''ש וכן הוא בשו''ת תשובות והנהגות (ח''ה סי' רסד ד''ה והנה) ותנא דמסייע להו הגאון ר' יעקב כולי בספרו ילקוט מעם לועז (ויקרא יט, כז) שכתב כי כדי לצאת מספק איסור ''יש להימנע מלספר השערות מן החלק למעלה במצח... ועד 'למטה ביותר' מן האוזן''
ומאידך יעויין בשו''ת אמרי יושר למהר''ם אריק (ח''ב סי' קפג אות ב) שעמד בזה כי עפ''ד רוב רבותינו הראשונים סוף פאת הראש הינה במקום עצם הלחי העליון ומדוע מרן נקט בזה חומרא יתירה וכתב שאפשר שאינו אלא משום גדר וסייג לתורה וסיים שעכ''פ מחלק האליה הרך שבאוזן איננו מפאת הראש ע''ש וכעין זה היתה דעת החזו''א כמבואר באורחות רבנו (ח''ד בנמ''ח עמ' עו) ששיעור פאות הראש הוא ''עד למטה מן האוזן היינו עד סוף מקום חיבורו של האוזן ללחי''
(ולפי זה מה שכתב השו''ע ''ועד למטה מן האוזן'' ר''ל עד סוף האוזן ''מקום שלחי התחתון יוצא ומתפרד'' היינו כפי הנראה לעיננו כי פירוד עצם הלסת מעצם הגולגולת הינו ממש תחת לאוזן - א''צ אלא שמדברי הראשונים במכות מבואר שם שהוא באמצע האוזן ועי' בסמוך)
והכרעה שלישית מצאנו בדברי הארץ צבי פרומר (בח''א סי' ג אות ה) שהוא הרב השואל בשו''ת אמרי יושר ושם כתב להוכיח כי אין פאת הראש נמשכת אלא עד חצי האוזן אף לדעת הריב''ן וכן נקט לדינא ע''ש וכן תפסו עוד רבים מאחרוני הזמן להקל כמבואר בשו''ת שמש ומגן (ח''ד יו''ד סי' כד) וע''ע בדברי תלמידו רבה של מודיעין ר' אליהו אלחרר (בקובץ עץ יוסף עמ' מז ואילך ומה שכתב שם כי מדברי הכתונת יוסף מבואר יוצא ששיעורו עד סוף האוזן אין הכרח לכך ואדרבה בשו''ת תפילה למשה ח''ג סי' כ אות ה הוכיח מדבריו שהשיעור עד חצי האוזן ע''ש) ובשו''ת עולת יצחק ראצבי (ח''ב ס''ס קס) וכן דעת הגר''נ קרליץ (הובא בקונטרס האסור והמותר בתספורת הראש והזקן עמ' מח)
וטעמא דמילתא משום דהכי היא דעת רוב רבותינו הראשונים ואף בדברי מרן השו''ע יש לפרש כן וכמו שביאר לנכון בשו''ת שמש ומגן שם דממה שלא כתב מרן השו''ע 'עד סוף האוזן' נראה שאין כונתו אלא עד למטה מתחילת האוזן ע''כ גם בשו''ת תפלה למשה (שם) לא הניח פינה וזוית בזה והוכיח הן מדברי הריב''ן והן מדברי הב''י בהבנת דברי הריב''ן כי אין כוונתו אלא עד חצי האוזן היינו מקום שלחי העליון יוצא ומתפרד כדעת רוב הראשונים ע''ש באורך
[א.ה אולם מה שכתב שם להדחק בביאור לשון לחי התחתון שכתב רש''י וביאר ''דאפשר דס''ל דלחי העליון הוא תחת העינים במקום התפוח מעט הנקרא בפי כל לחיים ומשום שמקום זה גבוה מעט בשיפוע ממקום חיבור הלחי לסוף הראש קורהו לחי עליון ולמקום חיבור סוף הראש עם הלחי קורא לחי תחתון'' והמעיין יראה כי יש בדבר מן הדוחק ואפשר באופן אחר כי מה שכתב רש''י לשון לחי התחתון אינו משום שלדעתו יש שני לחיים ובא לאפוקי לחי העליון אלא משום שבראש שני חתיכות עליונה ותחתונה ולמטה מן האוזן הוי לחי התחתון ר''ל הלחי שהוא התחתון מחתיכת הראש העליונה' ויש לעיין)
גם הגר''מ מאזוז (באו''ת טבת סי' נ אות ג) והראש''ל שליט''א (בתשובה כ''י שתחת ידי) נטו להקל בזה מתלתא ספיקי חדא שמא הלכה כדעת הריטב''א (שבבדק הבית שם) שכל השער שמחצי האוזן ואילך איננו מפאות הראש (ובפרט שהו''ד בבדק הבית וי''ל שמרן הדר ביה ממ''ש בשו''ע כדברי הריב''ן) ושמא כדעת הרמב''ם (ע''ז פי''ב הלכ' ו) ששיעור פאות הראש ארבעים שערות ושמא כדעת המתירים בפאות הראש מספריים כעין תער וכן כתבו לצרף ס''ס זה בשו''ת ברכת יהודה ברכה (ח''ס יו''ד סי' ז בהע' 1) ועוד, ומה גם שאף בדברי מרן יש לפרש כן וכן העלה באורך בספר שער החיים (יו''ד סי' קפא ס''ק לג)
[א.ה ועוד יש לצרף מש''כ התפילה למשה שם באות ה מנהג צפת שהונהג ע''י תלמיד האר''י ''שרוב בני המדינה היו מניחים פאה ברוחב אצבע מראש האוזן ויש מניחים רוחב ב' אצבעות'' וכן יש לצרף דעת רש''י שאינו חייב אא''כ השוה 'כל' צדעיו לגמרי או השחית כל פאת הראש כמ''ש הב''י שם בדעתו והכי נמי משמע לשינא דתלמודא כמ''ש התפלה למשה שם אות א ע''ש ויש לדון בזה מצד חצי שיעור בשאר איסורים שאינם אסורי אכילה גם ידועים דברי הסמ''ג בשם התוספתא שחייב על ב' שערות ואכמ''ל (ומשא''כ בנדוננו שמשייר) עוד היה מקום לצרף מש''כ בתפלה למשה שם באות א בשם המאירי אולם אין הכרח בדברי המאירי כפרושו ע''ש ודו''ק) וע''ע בשו''ת ברוך אומר שרגא (יו''ד סי' פו)
ומקום חצי האוזן הינו כנגד הנקב הפנימי שבאוזן כמ''ש המאירי שם וע''ע ביוסף אומץ יוזפא (דיני פאות אות ב) ובקונטרס האסור והמותר בתספורת הראש והזקן (שם) וסימן לדבר מצינו בדברי הרא''ם (ויקרא שם) והב''ח (שם בסעי' ז) ששער הצדעים אף הוא מכלל פאות הראש ''שהרי הקטן שאין לו שער זקן צדעיו מלאים שער הראש'' ע''כ
ועפ''ז כתב בשו''ת כתונת יוסף מונטיקיו (לחד מגאוני טורקיה לפני כשלוש מאות שנה ביו''ד סי' א ד''ה נקטינן) ''נקטינן מדברי הרא''ם ז''ל כי סימנא מילתא כי הקטן שאין לו זקן צדעיו מלאים שער ואם כן ממנו ניקח כי עד מקום שצדע הקטן יורד בשערו א''כ רצה הקב''ה כי משם ממטה למעלה נקרא פאות הראש ממה שצמח שער ראשו עד אותו מקום... ואף כי אחר זמן יצמח זקנו מ''מ כבר נודע לו עד היכן היה מגעת שער צדע ראשו מבחרותו עכ''ל וע''ע שם (בד''ה ואביט) דמהך טעמא לא הוצרך הרמב''ם ליתן שיעור לגבול פאות הראש מלמטה דהכל לפי אורכם בסוף ימי קטנותו ע''כ ומבואר דסוף פאות הראש נקבע לפי אורך פאות הראש שהיה לאדם בשנת היג' וכך כתב הגר''מ מאזוז בשו''ת מקור נאמן (ח''ב סי' תרכה) וסימן הוא למקום חצי האוזן וגבול פאות הראש לפ''ד רוב הראשונים כמ''ש בשו''ת תפלה למשה (שם בסוף התשובה) ובקונטרס עץ חיים (ענינים שונים ח''ב עמ' א) וע''ע בשו''ת וישב הים (ח''א סי' יד) בברור דעת האר''י בענין זה
[א.ה ויש בנ''א שאף בזמן גדלותם אין פאות ראשם מגיעים לחצי האוזן ועד היכן שמגיעים הוא סוף פאות הראש ואם יגדלו אח''כ עד חצי האוזן ואילך יש לעיין אם צריכים לנהוג כפי מה שגדל אח''כ עד חצי האוזן אף שלא היה להם כך ביום גדלותם ולפי פשוטו נראה שיש להם לנהוג כפי שגדל אח''כ דס''ס מקום פאות הראש הוא לפ''ד רוב הראשונים ומה איכפת לן אם היה בו שער ביום גדלותו או שלא ואין להקשות ממ''ש בכתונת יוסף שם די''ל דאיהו מיירי שביום גדלותו הגיעו פאות הראש עד חצי האוזן כמ''ש דמיירי בקטן שצדעיו מלאים שערות כלשון הראם שם ודוק אולם בתשובת הראש''ל (שתח''י) הביא דברי האגרו''מ בזה כדעה מקילה שכל שיודע מקום סוף פאות ראשו ביום גדלותו כך הוא לעולם ושם נדחק מדברי כל הראשונים שנתנו גבול לפאות הראש וכתב שצ''ל דמיירי שהיה לו כך ביום גדלותו ויל''ע)
אך זאת יש להוסיף כי מקום זה הינו גבול פאת הראש ויש להיזהר שלא לגלח עד שם בצמצום שמא יחתוך אף מפאות הראש ויש להרחיק מעט למטה ממקום זה
אורך 'הפאתים'
שאלה: עד היכן באזור האוזן מותר להתגלח והאם נכונה השמועה שיש להניח את פאות הראש עד סוף האוזןתשובה: רבותינו הראשונים והאחרונים נחלקו באורך פאות הראש (עי' בהע' בכמה שיטות בזה) ודעת רבים מאחרוני הזמן להקל להשאיר השער עד מעט למטה מהנקב הפנימי של האוזן ומ''מ לא יעשה כן בצמצום שלא יחתוך בלי משים משערות פאות הראש[1]
[1] הקדמה הנה טרם בואנו לענין זה יש להקדים כי מצינו שלושה אזורים בלשון הראשונים ובכדי שהדברים יובנו על נכון יש להקדים ביאורם ואלו הם 'לחי עליון' 'לחי תחתון' 'וצדעים'
לחי העליון הוא המקום בו מרגישים את בליטת העצם בסמוך לחצי האוזן ונמשכת עצם זו עד תחת העין.
לחי התחתון ע''פ דעת רבים הינו מן הפה ולמטה ומקום בליטת עצם הלחי התחתונה הינו תחת לאוזן כב' אצבעות לערך (כמבואר כל זה במאירי מכות בדף יג. ד''ה ואח''כ ובשו''ת תשובות והנהגות ח''ה סי' רסד ד''ה והנה ויש חולקים בזה) וע''ע בזה להלן
וצדעים הוא מקום השערות שמעצם הלחי העליון וכלפי מעלה עד סוף פאת הראש (ושיעורו כמקובל הינו בקו אלכסון מראש האוזן לזוית המצח העליונה)
והנה בענין מקום סוף פאות הראש כתב השו''ע (יו''ד סי' קפא סעי' ט) ''שיעור הפאה מכנגד השער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תיגע בו יד'' ומקורו טהור מדברי הריב''ן (מכות כ. ד''ה שתיים מכאן) ולפי פשוטו מבואר מדבריו שפאות הראש נמשכות עד הלחי התחתון כנ''ל והוא חומרא גדולה וכך כתב בדעתו בשו''ת משנה הלכות (חי''ט סי' קכט) ושכן מבואר גם מדברי ריב''ן שם (בדף כא. ד''ה בי פירקי) ושכך לכתחילה יש לנהוג ע''ש וכן הוא בשו''ת תשובות והנהגות (ח''ה סי' רסד ד''ה והנה) ותנא דמסייע להו הגאון ר' יעקב כולי בספרו ילקוט מעם לועז (ויקרא יט, כז) שכתב כי כדי לצאת מספק איסור ''יש להימנע מלספר השערות מן החלק למעלה במצח... ועד 'למטה ביותר' מן האוזן''
ומאידך יעויין בשו''ת אמרי יושר למהר''ם אריק (ח''ב סי' קפג אות ב) שעמד בזה כי עפ''ד רוב רבותינו הראשונים סוף פאת הראש הינה במקום עצם הלחי העליון ומדוע מרן נקט בזה חומרא יתירה וכתב שאפשר שאינו אלא משום גדר וסייג לתורה וסיים שעכ''פ מחלק האליה הרך שבאוזן איננו מפאת הראש ע''ש וכעין זה היתה דעת החזו''א כמבואר באורחות רבנו (ח''ד בנמ''ח עמ' עו) ששיעור פאות הראש הוא ''עד למטה מן האוזן היינו עד סוף מקום חיבורו של האוזן ללחי''
(ולפי זה מה שכתב השו''ע ''ועד למטה מן האוזן'' ר''ל עד סוף האוזן ''מקום שלחי התחתון יוצא ומתפרד'' היינו כפי הנראה לעיננו כי פירוד עצם הלסת מעצם הגולגולת הינו ממש תחת לאוזן - א''צ אלא שמדברי הראשונים במכות מבואר שם שהוא באמצע האוזן ועי' בסמוך)
והכרעה שלישית מצאנו בדברי הארץ צבי פרומר (בח''א סי' ג אות ה) שהוא הרב השואל בשו''ת אמרי יושר ושם כתב להוכיח כי אין פאת הראש נמשכת אלא עד חצי האוזן אף לדעת הריב''ן וכן נקט לדינא ע''ש וכן תפסו עוד רבים מאחרוני הזמן להקל כמבואר בשו''ת שמש ומגן (ח''ד יו''ד סי' כד) וע''ע בדברי תלמידו רבה של מודיעין ר' אליהו אלחרר (בקובץ עץ יוסף עמ' מז ואילך ומה שכתב שם כי מדברי הכתונת יוסף מבואר יוצא ששיעורו עד סוף האוזן אין הכרח לכך ואדרבה בשו''ת תפילה למשה ח''ג סי' כ אות ה הוכיח מדבריו שהשיעור עד חצי האוזן ע''ש) ובשו''ת עולת יצחק ראצבי (ח''ב ס''ס קס) וכן דעת הגר''נ קרליץ (הובא בקונטרס האסור והמותר בתספורת הראש והזקן עמ' מח)
וטעמא דמילתא משום דהכי היא דעת רוב רבותינו הראשונים ואף בדברי מרן השו''ע יש לפרש כן וכמו שביאר לנכון בשו''ת שמש ומגן שם דממה שלא כתב מרן השו''ע 'עד סוף האוזן' נראה שאין כונתו אלא עד למטה מתחילת האוזן ע''כ גם בשו''ת תפלה למשה (שם) לא הניח פינה וזוית בזה והוכיח הן מדברי הריב''ן והן מדברי הב''י בהבנת דברי הריב''ן כי אין כוונתו אלא עד חצי האוזן היינו מקום שלחי העליון יוצא ומתפרד כדעת רוב הראשונים ע''ש באורך
[א.ה אולם מה שכתב שם להדחק בביאור לשון לחי התחתון שכתב רש''י וביאר ''דאפשר דס''ל דלחי העליון הוא תחת העינים במקום התפוח מעט הנקרא בפי כל לחיים ומשום שמקום זה גבוה מעט בשיפוע ממקום חיבור הלחי לסוף הראש קורהו לחי עליון ולמקום חיבור סוף הראש עם הלחי קורא לחי תחתון'' והמעיין יראה כי יש בדבר מן הדוחק ואפשר באופן אחר כי מה שכתב רש''י לשון לחי התחתון אינו משום שלדעתו יש שני לחיים ובא לאפוקי לחי העליון אלא משום שבראש שני חתיכות עליונה ותחתונה ולמטה מן האוזן הוי לחי התחתון ר''ל הלחי שהוא התחתון מחתיכת הראש העליונה' ויש לעיין)
גם הגר''מ מאזוז (באו''ת טבת סי' נ אות ג) והראש''ל שליט''א (בתשובה כ''י שתחת ידי) נטו להקל בזה מתלתא ספיקי חדא שמא הלכה כדעת הריטב''א (שבבדק הבית שם) שכל השער שמחצי האוזן ואילך איננו מפאות הראש (ובפרט שהו''ד בבדק הבית וי''ל שמרן הדר ביה ממ''ש בשו''ע כדברי הריב''ן) ושמא כדעת הרמב''ם (ע''ז פי''ב הלכ' ו) ששיעור פאות הראש ארבעים שערות ושמא כדעת המתירים בפאות הראש מספריים כעין תער וכן כתבו לצרף ס''ס זה בשו''ת ברכת יהודה ברכה (ח''ס יו''ד סי' ז בהע' 1) ועוד, ומה גם שאף בדברי מרן יש לפרש כן וכן העלה באורך בספר שער החיים (יו''ד סי' קפא ס''ק לג)
[א.ה ועוד יש לצרף מש''כ התפילה למשה שם באות ה מנהג צפת שהונהג ע''י תלמיד האר''י ''שרוב בני המדינה היו מניחים פאה ברוחב אצבע מראש האוזן ויש מניחים רוחב ב' אצבעות'' וכן יש לצרף דעת רש''י שאינו חייב אא''כ השוה 'כל' צדעיו לגמרי או השחית כל פאת הראש כמ''ש הב''י שם בדעתו והכי נמי משמע לשינא דתלמודא כמ''ש התפלה למשה שם אות א ע''ש ויש לדון בזה מצד חצי שיעור בשאר איסורים שאינם אסורי אכילה גם ידועים דברי הסמ''ג בשם התוספתא שחייב על ב' שערות ואכמ''ל (ומשא''כ בנדוננו שמשייר) עוד היה מקום לצרף מש''כ בתפלה למשה שם באות א בשם המאירי אולם אין הכרח בדברי המאירי כפרושו ע''ש ודו''ק) וע''ע בשו''ת ברוך אומר שרגא (יו''ד סי' פו)
ומקום חצי האוזן הינו כנגד הנקב הפנימי שבאוזן כמ''ש המאירי שם וע''ע ביוסף אומץ יוזפא (דיני פאות אות ב) ובקונטרס האסור והמותר בתספורת הראש והזקן (שם) וסימן לדבר מצינו בדברי הרא''ם (ויקרא שם) והב''ח (שם בסעי' ז) ששער הצדעים אף הוא מכלל פאות הראש ''שהרי הקטן שאין לו שער זקן צדעיו מלאים שער הראש'' ע''כ
ועפ''ז כתב בשו''ת כתונת יוסף מונטיקיו (לחד מגאוני טורקיה לפני כשלוש מאות שנה ביו''ד סי' א ד''ה נקטינן) ''נקטינן מדברי הרא''ם ז''ל כי סימנא מילתא כי הקטן שאין לו זקן צדעיו מלאים שער ואם כן ממנו ניקח כי עד מקום שצדע הקטן יורד בשערו א''כ רצה הקב''ה כי משם ממטה למעלה נקרא פאות הראש ממה שצמח שער ראשו עד אותו מקום... ואף כי אחר זמן יצמח זקנו מ''מ כבר נודע לו עד היכן היה מגעת שער צדע ראשו מבחרותו עכ''ל וע''ע שם (בד''ה ואביט) דמהך טעמא לא הוצרך הרמב''ם ליתן שיעור לגבול פאות הראש מלמטה דהכל לפי אורכם בסוף ימי קטנותו ע''כ ומבואר דסוף פאות הראש נקבע לפי אורך פאות הראש שהיה לאדם בשנת היג' וכך כתב הגר''מ מאזוז בשו''ת מקור נאמן (ח''ב סי' תרכה) וסימן הוא למקום חצי האוזן וגבול פאות הראש לפ''ד רוב הראשונים כמ''ש בשו''ת תפלה למשה (שם בסוף התשובה) ובקונטרס עץ חיים (ענינים שונים ח''ב עמ' א) וע''ע בשו''ת וישב הים (ח''א סי' יד) בברור דעת האר''י בענין זה
[א.ה ויש בנ''א שאף בזמן גדלותם אין פאות ראשם מגיעים לחצי האוזן ועד היכן שמגיעים הוא סוף פאות הראש ואם יגדלו אח''כ עד חצי האוזן ואילך יש לעיין אם צריכים לנהוג כפי מה שגדל אח''כ עד חצי האוזן אף שלא היה להם כך ביום גדלותם ולפי פשוטו נראה שיש להם לנהוג כפי שגדל אח''כ דס''ס מקום פאות הראש הוא לפ''ד רוב הראשונים ומה איכפת לן אם היה בו שער ביום גדלותו או שלא ואין להקשות ממ''ש בכתונת יוסף שם די''ל דאיהו מיירי שביום גדלותו הגיעו פאות הראש עד חצי האוזן כמ''ש דמיירי בקטן שצדעיו מלאים שערות כלשון הראם שם ודוק אולם בתשובת הראש''ל (שתח''י) הביא דברי האגרו''מ בזה כדעה מקילה שכל שיודע מקום סוף פאות ראשו ביום גדלותו כך הוא לעולם ושם נדחק מדברי כל הראשונים שנתנו גבול לפאות הראש וכתב שצ''ל דמיירי שהיה לו כך ביום גדלותו ויל''ע)
אך זאת יש להוסיף כי מקום זה הינו גבול פאת הראש ויש להיזהר שלא לגלח עד שם בצמצום שמא יחתוך אף מפאות הראש ויש להרחיק מעט למטה ממקום זה
נושאים דומים בפורום
