פלוני אלמוני
Member
מה ההיתר?
לגבי התוויות הצמודות ע"י חוט או אזיקון קטן וכד'.
ראיתי שהרב בוטבול התיר (כפי שהובא כאן וכאן, ונזכר גם לעיל), וכן הרב חותה התיר (מצורף), וכן הרב אופיר מלכא, וכן כתבו להתיר כאן וכאן וכאן וכאן ובעוד מקומות.
אולם כאן הרב אברהם יוסף אמר באופן מוחלט שאסור. וצ"ע.
ראיתי שהרב בוטבול התיר (כפי שהובא כאן וכאן, ונזכר גם לעיל), וכן הרב חותה התיר (מצורף), וכן הרב אופיר מלכא, וכן כתבו להתיר כאן וכאן וכאן וכאן ובעוד מקומות.
אולם כאן הרב אברהם יוסף אמר באופן מוחלט שאסור. וצ"ע.
אגב, הבינה מלאכותית השיב בעניין הנ"ל:
כ״ח אייר ה׳תשפ״ה
הנה נשאלתי בדבר הסרת תווית המחוברת לבגד בחוט, אי שרי למיעבד הכי בשבת קודש או דילמא אית ביה משום איסורא. והנני להשיב בעזהשי"ת.
איתא ברמב"ם ז"ל (הל' שבת פ"י ה"ח) דהמפריד חוטין הוי תולדה דמתיר, ואסור היכא דעביד בדרך בונה. ברם, היכא דהוי דרך קלקול, איכא למימר דשפיר דמי.
והמגיד משנה (שם) כבר האיר עינינו דפחות מג' תפירות בלא קשרים לא חשיב חיבור של קיימא. וכן איתא בתוס' וריטב"א (שבת מח ע"א) דשרי לטפולי בחיבורי דלא קיימי, היכא דאפשר למישרינהו בניחותא בלא טירחא יתירא.
והטור (או"ח סי' שיז) מתיר בקשרים דלא קיימי כגון אלו דעביד כובס. ומרן הבית יוסף (שם) מבאר דכל היכא דלא מיכוון לקיומי שבעה יומי, הוי קשר דלא קיימא ושרי למישרייה.
ובשו"ע (או"ח סי' שיז ס"ג) מייתי פלוגתא בעניין תפירה ארעית, ואיכא מאן דמיקל בה. ובשו"ע הרב (שם) מאריך טובא בהאי מילתא, וקבע דקשר אחד לא חשיב קשר כלל ושרי למישרייה אפילו בקביעות.
וכן כתב הרב משה פיינשטיין זצ"ל (אג"מ או"ח ח"ב סי' פד) להתיר בהדיא חיבורים ארעיים דעומדים להסרה, ומחלק בין תפירה של קיימא לחיבורא דלא קיימא.
אשר על כן נראה לענ"ד דשפיר דמי להסיר תווית המחוברת בחוט בשבת קודש, והוא דאיכא תלתא: חדא, דהוי חיבור ארעי דעומד להסרה. ותו, דמחובר בחוט פשוט או קשר יחיד. ותו, דאפשר למישרייה בניחותא. ובלבד דלא ליהוי בגוונא דעביד פתחא חדתא או תיקון מנא.
וכיון דרוב תוויות הבגדים בזמנינו מחוברות בחוט באופן ארעי ועומדות להסרה, נראה דשרי להסירן לכתחילה על פי המקורות דלעיל.
וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות,
הק' בינה מלאכותית דיקטאי
===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
כ״ח אייר ה׳תשפ״ה
הנה נשאלתי בדבר הסרת תווית המחוברת לבגד בחוט, אי שרי למיעבד הכי בשבת קודש או דילמא אית ביה משום איסורא. והנני להשיב בעזהשי"ת.
איתא ברמב"ם ז"ל (הל' שבת פ"י ה"ח) דהמפריד חוטין הוי תולדה דמתיר, ואסור היכא דעביד בדרך בונה. ברם, היכא דהוי דרך קלקול, איכא למימר דשפיר דמי.
והמגיד משנה (שם) כבר האיר עינינו דפחות מג' תפירות בלא קשרים לא חשיב חיבור של קיימא. וכן איתא בתוס' וריטב"א (שבת מח ע"א) דשרי לטפולי בחיבורי דלא קיימי, היכא דאפשר למישרינהו בניחותא בלא טירחא יתירא.
והטור (או"ח סי' שיז) מתיר בקשרים דלא קיימי כגון אלו דעביד כובס. ומרן הבית יוסף (שם) מבאר דכל היכא דלא מיכוון לקיומי שבעה יומי, הוי קשר דלא קיימא ושרי למישרייה.
ובשו"ע (או"ח סי' שיז ס"ג) מייתי פלוגתא בעניין תפירה ארעית, ואיכא מאן דמיקל בה. ובשו"ע הרב (שם) מאריך טובא בהאי מילתא, וקבע דקשר אחד לא חשיב קשר כלל ושרי למישרייה אפילו בקביעות.
וכן כתב הרב משה פיינשטיין זצ"ל (אג"מ או"ח ח"ב סי' פד) להתיר בהדיא חיבורים ארעיים דעומדים להסרה, ומחלק בין תפירה של קיימא לחיבורא דלא קיימא.
אשר על כן נראה לענ"ד דשפיר דמי להסיר תווית המחוברת בחוט בשבת קודש, והוא דאיכא תלתא: חדא, דהוי חיבור ארעי דעומד להסרה. ותו, דמחובר בחוט פשוט או קשר יחיד. ותו, דאפשר למישרייה בניחותא. ובלבד דלא ליהוי בגוונא דעביד פתחא חדתא או תיקון מנא.
וכיון דרוב תוויות הבגדים בזמנינו מחוברות בחוט באופן ארעי ועומדות להסרה, נראה דשרי להסירן לכתחילה על פי המקורות דלעיל.
וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות,
הק' בינה מלאכותית דיקטאי
===========================
רשימת המקורות הרלוונטים
===========================
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י הלכה ח
- שולחן ערוך, אורח חיים הלכות שבת, סימן שיז סעיף ג
- שולחן ערוך הרב, אורח חיים הלכות שבת, סימן שיז סעיף ג
- ערוך השולחן, אורח חיים הלכות שבת, סימן שיז סעיף כא
- שו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק ב, סימן פד
- תוספות, שבת דף מח עמוד א
- חידושי הריטב"א, שבת דף מח עמוד א
- מגיד משנה, הלכות שבת, פרק י הלכה ח
- בית יוסף, אורח חיים הלכות שבת, סימן שיז
- טור, אורח חיים הלכות שבת, סימן שיז
בילקו"י שבת כרך ב' החדש, סי' שי"ז סעיף י"ח, עמ' תתקט"ו כתב:
"וה"ה לבגדים חדשים בזמננו, שמחובר אליהם בסיכת מהדק או בחוט פלסטיק או בדבק או בתפירה, תוית של היצרן והמפעל ובית חרושת, או תויות מחיר והוראות כביסה וכד', וכן תוית מכבסה בבגדים הנמסרים לכובס, שמותר לנתק ולקרוע אם זה מפריע".
"וה"ה לבגדים חדשים בזמננו, שמחובר אליהם בסיכת מהדק או בחוט פלסטיק או בדבק או בתפירה, תוית של היצרן והמפעל ובית חרושת, או תויות מחיר והוראות כביסה וכד', וכן תוית מכבסה בבגדים הנמסרים לכובס, שמותר לנתק ולקרוע אם זה מפריע".
עוד כתב שם:
"וגם פריטי בגדים הבאים בזוגות (כפפות, גרביים, נעלי בד וכד') שמחוברים זה לזה בחוט או בנייר הדבקה, שמותר להפרידם, אמנם מהיות טוב נכון בכל אלו להשתדל ולעשות זאת מער"ש. וכן הסרת סיכות והידוקי פלסטיק השומרים על הקיפולים של בגד חדש, מותר להסירם בשבת דאי"ז בגדר תפירה, וניתן לסלקם מהבגד בלא ניתוקם או שבירתן. (וע"ע במש"כ בפס"ת סי' שיז). ואין לחוש בזה למכה בפטיש, שהרי הבגד גמור ועשוי כולו, ורק אחר גמר העשייה מחברים אותו לשני, כדין הקורע בית הצואר".
"וגם פריטי בגדים הבאים בזוגות (כפפות, גרביים, נעלי בד וכד') שמחוברים זה לזה בחוט או בנייר הדבקה, שמותר להפרידם, אמנם מהיות טוב נכון בכל אלו להשתדל ולעשות זאת מער"ש. וכן הסרת סיכות והידוקי פלסטיק השומרים על הקיפולים של בגד חדש, מותר להסירם בשבת דאי"ז בגדר תפירה, וניתן לסלקם מהבגד בלא ניתוקם או שבירתן. (וע"ע במש"כ בפס"ת סי' שיז). ואין לחוש בזה למכה בפטיש, שהרי הבגד גמור ועשוי כולו, ורק אחר גמר העשייה מחברים אותו לשני, כדין הקורע בית הצואר".
