העונה אמן יהש"ר בכל כוחו קורעין את גזר דינו, למה?

[ואזכה לחדש]

דועים דב' ריב"ל בשבת קיט: דאריב"ל כל העונה יהש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה,
ונשאלת השאלה מדוע דוקא עניית יהש"ר קורעת גזר דינו של אדם ולא שאר דברים כגון ת"ת ושאר מצוות?
ונר' לומר עפ"י משל, דהא הדבר דומה למלך שהגיע לעיר מסוימת ועשו לו הכבוד הראוי לו.
אבל לפתע... נזרק ללא כוונה אבן קטנה אל המלך ודנו את אותו אחד לזר דין מוות כדבעי.
והנה קמו כל אנשי העיר ואמרו למלך שאדם שזרק את האבן הוא צעק הכי חזק יחי המלך, וארגן את כל אנשי העיר לעשות כבוד רב למלך, ובעיקר הוא עשה יותר ממה שנצרך...
אמר המלך: א"כ אני מוותר לו כיוון שהוא הכי הרבה אוהב אותי ומה שעשה בטוח שללא כוונה עשה....
גם אנו עושים הרבה זריקות אבנים כלפי הקב"ה אבל כאשר נצעק בקול ובכוונה "יחי המלך" [יהש"ר] ממילא המלך מזכינו בדין.

 

[גלעד יצחקוב]

של שבעים שנה,

ליתא בגמרא שבעים שנה
שבעים שנה זה הגירסא בזוהר בפרשת ויקרא

 

[כמה טוב השם!!!]

דועים דב' ריב"ל בשבת קיט: דאריב"ל כל העונה יהש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה,
ונשאלת השאלה מדוע דוקא עניית יהש"ר קורעת גזר דינו של אדם ולא שאר דברים כגון ת"ת ושאר מצוות?
ונר' לומר עפ"י משל, דהא הדבר דומה למלך שהגיע לעיר מסוימת ועשו לו הכבוד הראוי לו.
אבל לפתע... נזרק ללא כוונה אבן קטנה אל המלך ודנו את אותו אחד לזר דין מוות כדבעי.
והנה קמו כל אנשי העיר ואמרו למלך שאדם שזרק את האבן הוא צעק הכי חזק יחי המלך, וארגן את כל אנשי העיר לעשות כבוד רב למלך, ובעיקר הוא עשה יותר ממה שנצרך...
אמר המלך: א"כ אני מוותר לו כיוון שהוא הכי הרבה אוהב אותי ומה שעשה בטוח שללא כוונה עשה....
גם אנו עושים הרבה זריקות אבנים כלפי הקב"ה אבל כאשר נצעק בקול ובכוונה "יחי המלך" [יהש"ר] ממילא המלך מזכינו בדין.

אכן פשט נפלא, וכבר זכור לי שמובא בספרים פשט זה. אולי המגיד מדובנא או הגר"א או מישהו אחר.

 

[ואזכה לחדש]

אכן פשט נפלא, וכבר זכור לי שמובא בספרים פשט זה. אולי המגיד מדובנא או הגר"א או מישהו אחר.

אכן, זה משל ידוע אך לא מוכר,

 

[אויבער חכם]

דועים דב' ריב"ל בשבת קיט: דאריב"ל כל העונה יהש"ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה,
ונשאלת השאלה מדוע דוקא עניית יהש"ר קורעת גזר דינו של אדם ולא שאר דברים כגון ת"ת ושאר מצוות?
ונר' לומר עפ"י משל, דהא הדבר דומה למלך שהגיע לעיר מסוימת ועשו לו הכבוד הראוי לו.
אבל לפתע... נזרק ללא כוונה אבן קטנה אל המלך ודנו את אותו אחד לזר דין מוות כדבעי.
והנה קמו כל אנשי העיר ואמרו למלך שאדם שזרק את האבן הוא צעק הכי חזק יחי המלך, וארגן את כל אנשי העיר לעשות כבוד רב למלך, ובעיקר הוא עשה יותר ממה שנצרך...
אמר המלך: א"כ אני מוותר לו כיוון שהוא הכי הרבה אוהב אותי ומה שעשה בטוח שללא כוונה עשה....
גם אנו עושים הרבה זריקות אבנים כלפי הקב"ה אבל כאשר נצעק בקול ובכוונה "יחי המלך" [יהש"ר] ממילא המלך מזכינו בדין.

לא הבנתי את החידוש שנוצר על ידי המשל, השאלה היתה מה מיוחד בעניית איש"ר, מה התשובה? שזה תרגום ל"יחי המלך" למה המשל לא יכול להיות על שאר מצוות כגון שעבדי המלך אמרו לו שכשצווה משהו אותו זורק אבן היה הראשון לקיים זאת בשיא ההתלהבות והמלך מוותר לו.

 

[פשוט]

האזן כאן

 

[אויבער חכם]

האזן כאן

ארוך מדי... אולי תתמצת לנו?

 

[פשוט]

ארוך מדי... אולי תתמצת לנו?

זה שיר.