הערות והארות במסכת עבודה זרה

[דב״ש]

ח: ברש"י ד"ה ומעיקרא - קודם שיכניס את אשתו כו' לכאורה קשה מדוע כתב רש"י אשתו, הרי מהגמרא בדף ח. מבואר שעשה סעודה לבנו.

 

[דב״ש]

רש"י עבודה זרה ח:

דיני קנסות - אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי "כפל" שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות

יש להעיר מדוע בתחילה הביא רש"י אונס ומפתה ושלשים של עבד ולא כתב כפל ולבסוף הביא כפל, הול"ל כפל בהדי אינך. וצ"ע בזה.

 

[דב״ש]

עבודה זרה ח.
רש״י ד״ה מעין כל ברכה וברכה - אם היה משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת אם ״בעל תשובה״ הוא מאריך ״בהרוצה בתשובה״ וכן כולן
ראיתי בס״א שהעיר מדוע נקט רש״י הרוצה בתשובה ולא סלח לנו
ועוד יש להעיר דמשמע מרש״י דמיירי במי שכבר עשה תשובה ועדיין צריך להתפלל בהרוצה בתשובה ועיין בזה

 

[דב״ש]

יד: רש״י ד״ה קטוע - רגל

עיין לעיל יג: במתניתין ״קוטע את אצבעו״ כו׳ וק״ק מדוע שינה רש״י בלשונו ונקט רגל.

 

[דב״ש]

עבודה זרה כד: מיתיבי ואת הפרות כו׳

הנה בכולן נקט לשון תא שמע וכאן לשון מיתיבי הלא דבר הוא. גם ק״ק מדוע נקט ראיה זו לבסוף.

 

[דב״ש]

עבודה זרה ל.

רש״י ד״ה לאיחלופי - לשתות

מה כוונתו בזה, הרי כבר פירש לעיל כט: משום איחלופי לצורכו כו׳ ע״ש

 

[דב״ש]

ל.
שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא אמר לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא אבל מבי ארמאה שתי נהי דאגילויא לא קפדי אמנקרותא מיהא קפדי

לכאורה קשה מדוע טעמא דאמנקרותא לא שייך בארמלתא, וקשה לומר שהנכרים מקפידים על נקיות יותר מישראל.

 

[דב״ש]

דף ל:
והתניא אבל משקהו לבהמת עצמו כי תניא ההיא לשונרא אי הכי דחבריה נמי דחבריה כחיש דידיה נמי כחיש ״הדר בריא״ דחבריה נמי ״הדר בריא״ זימנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה

ק״ק דאע״ג דהדר בריא, מ״מ יש צער בע״ח וצ״ב

 

[דב״ש]

עבודה זרה לב:

רש"י ד"ה מה מת כו'
כדגמרינן בסנהדרין כו'

ק״ק מדוע ציין רש"י לסנהדרין, ממרחק תביא לחמו, הול"ל לעיל כט: וצ"ע

 

[דב״ש]

עבודה זרה מה: רש״י ד״ה מיבעי ליה לכדר' יהושע וכו' - גידוע זה לא להתיר עיקרו אלא שיגדעו מיד בכניסתם ולאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם

גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש א"י - בכניסתן נצטוו לגדעם מיד ולאחר כיבוש ישרשו אחריהם

לכאורה כפילות לשון הוא וצ״ע

 

[דב״ש]

מו: רש״י ד״ה כל האסורין - כגון מוקצה ונעבד

לכאורה ה״ה נרבע ועיין רש״י להלן בסמוך

 

[דב״ש]

מז: רש״י ד״ה נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים ״וזורה לרוח״ והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש

צע״ק מדוע לא כתב כן לעיל אצל בית.

 

[דב״ש]

עבודה זרה דף נו:

ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני

כתב רש"י בשית שנין - בן שש שנים

וק״ק מדוע לא פירש כפשטות לשון הגמרא שלמד המסכתא במשך שש שנים, וצע"ק.

ועיין רבינו חננאל.

 

[דב״ש]

א) דף סד: רש״י ד״ה הרי הוא כעובד כוכבים דכיון דלא מל חשוד הוא לכל התורה.

וקשה,הרי מבואר בגמרא שקיבל עליו לקיים כל המצות חוץ מאכילת נבילות וא״כ מהיכא תיתי שלא מל. ועוד קשה מדוע נקט מילה דוקא. וצריך עיון.

ב) דף סה. אזל אשכחיה דיתיב כו׳ וקיימן זונות ערומות קמיה כו׳

לכאורה צריך לומר שרבא ובר שישך יצאו מן המרחץ כדי לדבר, דאם לא כן תמוה שהרי יש איסור הסתכלות (אולם לא משמע כן מלשון הגמרא) וצריך עיון מדוע לא העירו המפרשים בזה.

ג) דף סה. רש״י ד״ה של אותו הדרך - אפילו הוא מהלך ג׳ ימים.

ויש לעיין מדוע כתב רש״י ג׳ ימים דוקא,הרי בפשטות אין שיעור לזה והול״ל כמה ימים. וצריך עיון קצת.

ד) דף סה: רש״י ד״ה מתני' ידיחם - במים, ואם היו מבוקעות אסורות.

ויש להעיר מה כוונת רש״י במש״כ במים. ומה בא לאפוקי. וביותר קשה מה כוונתו במה שסיים ואם היו כו׳ מדוע העתיק לשון מתניתין. וצריך עיון בזה.

 

[דב״ש]

רש״י עבודה זרה עה. הזכיר פשט בשם אביו ז״ל


לכאורה תמוה מדוע לא הזכיר רש״י דברי אביו בעוד מקומות. היתכן ששמע רק דבר זה?