כתוב בשו"ע סי' רמ"ח סעיף א': "מותר להפליג בספינה אפילו בערב שבת אם הולך לדבר מצווה".
ובסעיף ב' כתב שהטעם שאין מפליגין הוא משום עונג שבת. [והעוסק במצווה פטור מן המצווה ולכן אם הולך לדבר מצווה - מותר]
ולפי המבואר בראשונים ובאחרונים (וכן באחרוני דורנו) משמע שהוא הדין גם בהולך למצווה דרבנן.
והיה קשה לי, הרי קיי"ל שעונג שבת הוא מדאורייתא (וכדברי הרמב"ן והתרגום יב"ע והיראים והפרמ"ג והרשב"א בדעת הרמב"ם ועוד) וכן נפסק בתחילת חזו"ע שבת א', וא"כ היה צריך להיות שגם ההולך לצורך מצווה, אם היא מצווה דרבנן יהיה אסור לו ללכת, שכן מתבטל מעונג שבת דאורייתא, ומדוע לא חילקו?
[אגב שהגעתי עד הנה, אשמח לדעת אם יש מי שיש בידו תשובה לתמיהתו של המשנ"ב בשעה"צ שם ס"ק א', שהרי השו"ע והרמב"ם פסקו במקום אחר הלכה כרשב"ג כשחולק על רבי (חו"מ סי' ר"צ סעיף ט"ז), ומדוע פה פסקו הלכה כרבי שצריך לפסוק עמו ע"מ לשבות, וחלקו בזה על הטור? וסיים בצ"ע. ואשמח מי שיודיעני מה תשובה אנו משיבים ע"כ]
ובסעיף ב' כתב שהטעם שאין מפליגין הוא משום עונג שבת. [והעוסק במצווה פטור מן המצווה ולכן אם הולך לדבר מצווה - מותר]
ולפי המבואר בראשונים ובאחרונים (וכן באחרוני דורנו) משמע שהוא הדין גם בהולך למצווה דרבנן.
והיה קשה לי, הרי קיי"ל שעונג שבת הוא מדאורייתא (וכדברי הרמב"ן והתרגום יב"ע והיראים והפרמ"ג והרשב"א בדעת הרמב"ם ועוד) וכן נפסק בתחילת חזו"ע שבת א', וא"כ היה צריך להיות שגם ההולך לצורך מצווה, אם היא מצווה דרבנן יהיה אסור לו ללכת, שכן מתבטל מעונג שבת דאורייתא, ומדוע לא חילקו?
[אגב שהגעתי עד הנה, אשמח לדעת אם יש מי שיש בידו תשובה לתמיהתו של המשנ"ב בשעה"צ שם ס"ק א', שהרי השו"ע והרמב"ם פסקו במקום אחר הלכה כרשב"ג כשחולק על רבי (חו"מ סי' ר"צ סעיף ט"ז), ומדוע פה פסקו הלכה כרבי שצריך לפסוק עמו ע"מ לשבות, וחלקו בזה על הטור? וסיים בצ"ע. ואשמח מי שיודיעני מה תשובה אנו משיבים ע"כ]
נערך לאחרונה:
