התנגשות בין אדם לחברו לבין אדם למקום

[מולסון]

אשמח לדעת האם מישהו מחברי הפורום היקר יודע מה עושים במקרה שמתנגש בין אדם לחברו לבין אדם למקום.
לדוגמא: אני בדרך לתפילת ערבית האחרונה ומגיע אלי אדם זקן שרוצה שאני יעזור לו לסחוב את הסלים לבית, האם עלי ללכת לעזור לו ולהפסיד תפילת ערבית, או עלי לומר לו שאני הולך לתפילה ויוכל רק אחר כך. אבל כמעט בטוח שהוא לא יעמוד ויחכה לי שם.
ובאותו מקרה האם אני רואה אדם זקן שבקושי הולך עם הסלים האם אני צריך לבוא ולהציע לו עזרה למרות שאני יפסיד את תפילת ערבית האחרונה ויתפלל יחיד או שאין לי ללכת לעזור לו.
כנ"ל לגבי תפילת שחרית ומנחה.
אשמח אם יש למישהו ידע בנושא או מקורות.
תודה רבה ובשורות טובות

 

[רבינו]

פעמים רבות שמקילים במצוות שבין אדם למקום בשביל מצוות שבין אדם לחברו
והבאתי הרבה מקורות לזה [ובאחד הפורומים כאן אפשר למצוא]

לעצם השאלה ששאלת:
נראה דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ועוסק במצוה פטור מן המצוה (עי' סי' קו ס"א).
וגמ"ח היא מצוה דאורייתא ומעלתה אף יותר מן הצדקה מכמה טעמים (כמבואר בסוכה מט:)
לעומת תפילה בציבור דחיובה מדרבנן כמ"ש המהרש"ג (ח"ב סי' פב)
כ"ש דהוי מצוה עוברת [אם הזקן ילך]
[ואם הזקן לא יסתכל בעין יפה שתעזוב אותו ותלך לדרכך (כגון דתי או מסורתי וכדו') זה גם גובל בחילול השם]
ואפשר שפיר בכה"ג לסמוך על השיטות דתפילה בציבור אינו חיוב גמור אלא מצוה חשובה

לגבי השאלה השניה, ידוע מה שכתב הרשב"א בתשובה כמדומה ח"א סי' רנב שיש איסור צער בעלי חיים גם באדם, ולכן מצות פריקה שייכת גם באדם כמו בבהמה, ולכן אם רואה אדם שיש לו משא כבד חייב לפרוק מעליו, וכ"כ החינוך (מצוה תקמ) ומרן הגר"ע זצ"ל הביא דבריהם להלכה בכמ"ד (עי' לדוגמא יחוה דעת ח"ה סי' סד). וע"ע בבצל החכמה (ח"ד סי' קכה) דלדעת רוב הפוסקים שייכת מצות פריקה וטעינה גם באדם. ולכן היות והוא מוזהר מדין תורה לפרוק המשא מעליהם, לכן זה בודאי קודם לתפילה בציבור.

 

[במאמר פיו]

לעומת תפילה בציבור דחיובה מדרבנן כמ"ש המהרש"ג (ח"ב סי' פב)

סיכם יפה "רבינו" את העניין (אגב, "רבנו" זה הרב שלנו, של איזה קהילה אתה רב?)
אולי במקום לשתף שכתבת מקורות בלי כלל לציין איפה, תזכה אותנו לפחות בלינק למה שכתבת? כי מה שכתבת פה הם דברי טעם בהחלט.
..
לעצם העניין:
כל שכן שתפילה עצמה היא דרבנן.
ואפילו לשיטות שתפילה דאורייתא.
אחר שהתפלל שחרית, השמו"ע של תפילת ערבית הוא לכל הדעות דרבנן, כמו שמבואר במשנ"ב מספר פעמים בהלכות תפילה

 

[מולסון]

ישר כח גדול.
עזרת לי מאוד.
תודה רבה

 

[רבינו]

כמובן לא אוכל כעת למנות את כל המקורות, ואי"ה נוציא ע"כ קובץ, ובל"נ נפרסמו כאן [כי רבים בקשוני להוציאו לאור]
אביא מקור אחד:
מעיקר הדין אסור לסומא לעלות לתורה, (סי' קלט ס"ג)
אבל אם עלה לא מורידים אותו כדי שלא לביישו.
הרי שההלכה בשביל שלא יתבייש!
כמובן שלא בכל דבר אומרים כן, וצריך לדעת את הכללים בזה, וכ"ז נכתוב בקונטרס בס"ד
לגבי מציאת השרשור כאן מפעמים קודמות, אני לא הכתובת הנכונה, איני מבין בדברים אלו...

 

[רבינו]

הרי שההלכה בשביל שלא יתבייש!

תיקון:
הרי שההלכה נדחית בשביל שלא יתבייש

 

[רבינו]

סיכם יפה "רבינו" את העניין (אגב, "רבנו" זה הרב שלנו, של איזה קהילה אתה רב?)

כמובן שרבנו אין הכוונה לרב שלנו
אין הנחתום מעיד על עיסתו...
והכוונה לשם משפחה (יש שמות משפחה בשם רבנו)
למרות שכמובן אצלי הוא שם משפחה בדוי...

 

[בנימין לוריא]

כמובן לא אוכל כעת למנות את כל המקורות, ואי"ה נוציא ע"כ קובץ, ובל"נ נפרסמו כאן [כי רבים בקשוני להוציאו לאור]

ובאחד הפורומים כאן אפשר למצוא

?

 

[רבינו]

הקובץ לא יצא עדיין
כוונתי שבאחד השרשורים דיברתי בזה, והרחבתי בזה מעט יותר...
נראה לי שזה אודות מה ששאלו כאן, כבוד האשה או כבוד הוריו מה קודם? ובענין זה כתבתי תשובה וכו'
לא יודע לחפש, אבל כבודו בודאי יודע...

 

[בנימין לוריא]

הקובץ לא יצא עדיין
כוונתי שבאחד השרשורים דיברתי בזה, והרחבתי בזה מעט יותר...
נראה לי שזה אודות מה ששאלו כאן, כבוד האשה או כבוד הוריו מה קודם? ובענין זה כתבתי תשובה וכו'
לא יודע לחפש, אבל כבודו בודאי יודע...

אה, אתה מתכוון לזה.

 

[רבינו]

נכון